"עד גיל מאוד מאוחר שנאתי ספורט, הייתי גרועה בספורט", מתוודה ד"ר מירב צוקר טולדנו (50), קרדיולוגית ילדים במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה, רופאת ספורט ומאמנת כושר מוסמכת. היא מספרת שאחרי שנה שלמה של לימודים למבחני הגמר גמלה בה ההחלטה לעשות שינוי: "הגעתי למצב שהגוף שלי היה ממש חלש, בנקודה הזו התחלתי להתאמן וגיליתי לראשונה את האהבה שלי לספורט".
ד"ר צוקר טולדנו מצילה לבבות צעירים, חוקרת את השפעת הספורט על ילדים, חיה ונושמת את הקשר בין רפואה, תנועה ובריאות. היא רואה מדי יום את ההשפעה של פעילות גופנית (או היעדרה) על גוף האדם.
2 צפייה בגלריה
"פעילות גופנית יעילה יותר מהרבה תרופות שהרופאים נוטים לרשום". ד"ר מירב צוקר טולדנו במועדון הכושר friends עין הים בחדרה
(צילום: שרון צור)
"התחלתי ללמוד רפואה בגיל 20 בהדסה בירושלים, ודי מהר הבנתי שאני רוצה להיות רופאת ילדים", מספרת ד"ר צוקר טולדנו. "תוך כדי ההתמחות בילדים באיכילוב, חיפשתי יותר 'אקשן', ולכן בחרתי להתמחות בקרדיולוגיית ילדים בוולפסון, שם יש תוכנית מדהימה שבמסגרתה מנתחים ילדים מחו"ל, מאפריקה למשל. כשהייתי קרדיולוגית ראיתי את הצורך בהבנה משמעותית של המאמץ כי נדרשתי להעריך הרבה ילדים עם תלונות במאמץ, והתחלתי ללמוד רפואת ספורט באוניברסיטת תל אביב. כיום אני חלק מצוות רכזי החוג לרפואת ספורט שם".
האהבה והמשיכה לספורט לא הגיעו כאמור בקלות, "רק לפני כחמש שנים חזרתי ממש להתמכרות קשה, בזכות מאמנת שפגשתי וגרמה לי להתאהב בספורט. מאז אני איתה. בהמשך, לפני קצת יותר משנה התחלתי קורס מדריכים של les mills. אחר כך השלמתי קורס מאמני חדר כושר ולאחרונה השלמתי קורס נוסף של מדריכי les mills. בקיצור, נכנסתי לזה במלוא הכוח".
12 שעות אימונים בשבוע
מאז, הכושר מהווה חלק בלתי נפרד מחייה. "אני מתאמנת בערך 10 עד 12 שעות בשבוע", היא מגלה, "אני עושה ספינינג, אימון טרמפולינות, אימוני כוח, אימון פונקציונלי. אני תמיד סקרנית לנסות משהו חדש. אני בכוננות 24/7, ולכן כשאני נכנסת לאימון אני מקפידה להיות זמינה, אבל זה לא מפריע לי להתמסר לרגע ולחוות את האימון במלואו. אין לי סוג אימון ספציפי שאני אוהבת במיוחד. לכל אחד יש את היופי שלו והיתרונות שלו".
עבור רבים, ההמלצה על פעילות גופנית היא תוספת נחמדה לאורח חיים בריא – אבל עבור ד"ר צוקר טולדנו, זהו חלק מהותי מהטיפול עצמו. "פעילות גופנית יעילה יותר מהרבה תרופות שהרופאים נוטים לרשום. אני מוכוונת כל הזמן לדבר על פעילות, לשאול, להמליץ. הרעיון הוא לתת מרשם ספציפי לפעילות גופנית לכל אחד", היא מסבירה, "מכיוון שאני מכירה את מגוון הפעילויות מנסיון אישי וחיה את העולם הזה, אז יותר קל לי להמליץ לכל אחד מה שמתאים לו כי אני מכירה את המגוון ויודעת איך כל אימון משפיע על הגוף".
"הדבר שאני הכי אוהבת במקצוע הוא להמליץ ולהסביר על פעילות גופנית וגם לבדוק ילדים שרופאים אחרים המליצו להם לא לעשות פעילות ולהסביר להם מה הם כן יכולים לעשות, או שבעצם הם יכולים לעשות הכול - ולהחזיר אותם לפעילות"
אז איך באמת מתאימים כושר לילדים?
"כקרדיולוגית ילדים זה מאוד חשוב. מכיוון שמחלות לב בילדים מאוד מגוונות, כל אחד צריך ממש המלצה פרטנית. הדבר שאני הכי אוהבת במקצוע הוא להמליץ ולהסביר על פעילות גופנית וגם לבדוק ילדים שרופאים אחרים המליצו להם לא לעשות פעילות ולהסביר להם מה הם כן יכולים לעשות, או שבעצם הם יכולים לעשות הכול - ולהחזיר אותם לפעילות".
ילדים עם מחלות לב יכולים לעשות פעילות גופנית?
"באופן כללי, כמעט שאין ילדים עם מחלות לב שאסור להם לעשות ספורט בכלל וחשוב מאוד לקבל ייעוץ לגבי מה כדאי לעשות. זה חשוב להם כדי להיות מבוגרים בריאים אפילו יותר מהאוכלוסייה הבריאה. יש הרבה מקרים של ילדים שלא היו פעילים שהצלחתי לשכנע אותם, עקבתי אחר מצבם והם השיגו שיפור במידה כזו שדחתה התערבויות ניתוחיות, גרמה להם להרגיש הרבה יותר טוב והם גם התמידו". בין היתר, היא מספרת שהיא ממליצה לילדים עם מחלות לב לשחק במשחקי קונסולות אקטיביים.
כאמא לשלושה, היא מודה שהאתגר להזיז את הילדים מהמסכים לפעילות גופנית אינו פשוט, "זה לא קל להרים ילד מהספה ולעודד אותו ללכת לעשות פעילות גופנית", היא אומרת, "גם לי עצמי יש ילד אחד ספורטאי - ושני הרבה פחות. בתקופת הקורונה הייתי מניחה טרמפולינה אישית ליד הספה ותוך כדי משחק פורטנייט הם היו מתלהבים וקופצים גם על הטרמפולינה.
"הדבר השני שלמדתי גם על הילדים שלי ובכלל, הוא שכשהם קצת יותר גדולים ומתחילים את גיל ההתבגרות, אימוני כוח מגניבים אותם ממש. הם אוהבים את המכון, במיוחד ילדים עם עודף משקל שקשה להם יותר עם פעילות אירובית, אך באימוני כוח הם מצליחים מאוד וגם רואים שיפור. עם הזמן הם מעלים משקלי עבודה ויש לזה אפקט מטבולי מצוין".
אילו סוגי ספורט הכי מומלצים לילדים?
"הכול. מה שחשוב אצל ילדים זה דווקא לתת הרבה גיוון. הבעיה בישראל היא שמגיל יחסית צעיר מכוונים ילדים להתמקצע בענף מסוים. כבר מגיל 12 ואפילו לפני, יש מקומות שכדורגל הופך למקצועי. מי שלא ברמה מקצועית לא מתאמן בכדורגל כי אין חוגים מתאימים. מנתבים אותם לענף שהם בוחרים בגיל מאוד צעיר והם לא מתנסים בענפים אחרים, גם מבחינת היכולות וגם מבחינת האהבה לספורט, ההמלצה היא לחשוף לספורט כמה שיותר מגוון כדי שיהיה אפשר לחוות מהכול".
ומה עם המיתוסים הישנים שאימוני כוח בגיל צעיר עוצרים את הגדילה?
היא ממהרת לנפץ אותם. "ממש לא!" היא מדגישה, "אימוני כוח לא עוצרים את הגדילה. אפשר לתרגל עם משקלים. הדבר היחיד שחשוב הוא להקפיד על הדרכה מקצועית וספציפית לכל ילד. בדיוק כמו שמבוגרים נעזרים במאמן אישי. אצל ילדים (וגם מבוגרים) חשובה מאוד הטכניקה כדי שאפשר יהיה להעלות משקלי עבודה ללא חשש מפציעות".
