קריאת ההחזרה (ריקול) שפרסמו משרד הבריאות ומחלבות גד לגבינת קממבר מיובאת, שבה אותר חיידק הליסטריה, היא עוד תזכורת לאחד המזהמים הנפוצים שעלולים לסכן חיים: מדוע החיידק הזה מסוכן במיוחד לנשים הרות, למה הוא ממשיך להתרבות דווקא במקרר, ומדוע גם מי שאכל מהגבינה לפני כמה שבועות ומרגיש טוב עדיין צריך להיות ער. ynet מסביר.
תחילה, נזכיר את פרטי הריקול: מחלבות גד פרסמה קריאה להחזרת מוצר לאחר שבבדיקה אצל היצרן הצרפתי אותר חיידק ליסטריה מונוציטוגנס בגבינת הקממבר שהיא משווקת - גבינה בשלה עם עובש לבן, 33% שומן, באריזת 130 גרם, שתאריך התפוגה שלה הוא 7 בספטמבר 2026 ומספר האצווה שלה BFBN. הצרכנים מתבקשים להימנע מצריכת המוצר, והחברה אוספת אותו מנקודות השיווק בתיאום עם שירות המזון במשרד הבריאות.
ריקולים של מוצרי מזון אינם נדירים, למרבה הצער, אך דווקא ליסטריה מצדיקה תשומת לב מיוחדת. זהו אחד מחיידקי המזון המסוכנים ביותר שקיימים, עם שיעורי אשפוז ותמותה שאין להם אח ורע בין מזהמי המזון הנפוצים - ועם תכונה מדאיגה במיוחד: הוא עלול להתפרץ שבועות ארוכים לאחר האכילה. זה מה שחשוב להכיר.
מהי בעצם ליסטריה?
ליסטריוזיס היא המחלה הנגרמת מהחיידק ליסטריה מונוציטוגנס (Listeria Monocytogenes). "מדובר בחיידק פתוגני עקשן ועמיד, המתאפיין ביכולת נדירה לשרוד ולהתרבות גם בטמפרטורות של קירור ביתי ובתנאי מליחות גבוהים", מסביר ד"ר רועי צוקר, מומחה למחלות זיהומיות מכללית. זהו חיידק סביבתי נפוץ, המצוי באדמה, במים ובהפרשות של בעלי חיים, ומגיע לבני אדם כמעט תמיד דרך מזון מזוהם. לדברי ד"ר צוקר, ההעברה היא בעיקר "דרך מזונות מוכנים לאכילה שלא עברו בישול יסודי או פסטור הולם - גבינות עובש ורכות מחלב לא מפוסטר, דגים מעושנים ונאים, נקניקים ופסטרמות מעובדות, מוצרי עוף מוכנים וסלטים תעשייתיים לחים".
ד"ר רועי צוקר: מדובר בחיידק פתוגני עקשן ועמיד, המתאפיין ביכולת נדירה לשרוד ולהתרבות גם בטמפרטורות של קירור ביתי ובתנאי מליחות גבוהים
אצל אדם בריא החיידק לרוב אינו גורם לנזק כלל, או מסתכם במחלה קלה שחולפת מעצמה. הבעיה מתחילה כשהחיידק חוצה את מחסום המעי אל זרם הדם ומערכת העצבים המרכזית, ועלול לגרום לזיהום חריף בדם או לדלקת קרום המוח - מצב שנקרא ליסטריוזיס פולשנית, והוא זה שהופך את הזיהום למסוכן כל כך.
האם החיידק נבלם במקרר?
מה שמייחד את ליסטריה משאר חיידקי המזון הוא היכולת שלה לשגשג דווקא בתנאים שבהם רוב החיידקים נבלמים. בניגוד לפתוגנים אחרים, היא ממשיכה להתרבות בתנאי קירור - גם בטמפרטורה של ארבע מעלות צלסיוס - וגם בסביבה מלוחה, ולכן דגים מלוחים או מעושנים עלולים להיות מצע לחיידק. אחסון נכון במקרר, שמספיק כדי לבלום חיידקים רבים אחרים, אינו עוצר ליסטריה. זו גם הסיבה שהחיידק נוטה להשתרש במפעלי מזון ובמערכות קירור תעשייתיות ולהתמיד בהם לאורך זמן.
ד"ר רועי צוקר צילום: המרכז הרפואי איכילובהנתונים ממחישים עד כמה מדובר בפתוגן חריג. לפי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC), במקרים של ליסטריוזיס פולשנית שאינה קשורה להיריון (הצורה החריפה של המחלה), כמעט אחד מכל שישה חולים מת מהמחלה. מקורות רפואיים אחרים מציבים את שיעור התמותה בטווח רחב אף יותר, של 20% עד 30% בקרב החולים בצורה הפולשנית - שיעור נדיר בין מחלות המזון.
גם במונחי אשפוז, ליסטריה גובה מחיר חריג. בסקירת סיכונים של ה-FDA צוין כי החיידק נושא את שיעור האשפוז הגבוה ביותר מבין פתוגני המזון - יותר מ-90%. במילים אחרות, כמעט כל מי שמפתח את הצורה הפולשנית של המחלה מגיע לבית החולים. אין פלא שהליסטריה נחשבת לגורם השלישי בשכיחותו למוות ממחלות מזון בארצות הברית.
למה נשים הרות בסיכון מיוחד?
בראש רשימת הסיכון נמצאות נשים הרות, ודווקא כאן טמון פרדוקס. אצל האם עצמה המחלה נוטה להיות קלה - ליסטריוזיס בהיריון מתבטאת בדרך כלל במחלה קלה דמוית שפעת, ויש נשים הרות שאינן חשות בתסמינים כלל. אלא שבזמן שהאם חשה בטוב, החיידק עלול לחצות את השליה ולפגוע בעובר.
ההשלכות על העובר ועל היילוד עלולות להיות הרסניות. זיהום בהיריון עלול לגרום להפלה, ללידה שקטה, ללידה מוקדמת, ולאלח דם או לדלקת קרום המוח ביילוד. כאן בדיוק נעוצה החשיבות של הריקול הנוכחי: ההמלצה הרפואית הגורפת לנשים היא להימנע בהיריון מגבינות וממוצרי חלב שאינם מפוסטרים.
תרבית חיידקי ליסטריה
(צילום: shutterstock)
לצד הנשים ההרות, בסיכון מוגבר נמצאים גם יילודים ותינוקות, מבוגרים מעל גיל 65, וכל מי שמערכת החיסון שלו מוחלשת - ובכלל זה חולי סרטן, מושתלים וחולי סוכרת. "באוכלוסיות אלו הזיהום עלול להסלים במהירות ולהפוך לחריף ומסכן חיים", מסביר ד"ר צוקר.
ואיך מטפלים בחולים?
לדברי ד"ר צוקר, הטיפול במחלה פולשנית מחייב מתן אנטיביוטיקה תוך-ורידית מוקדמת, לרוב אמפיצילין (לעיתים בשילוב גנטמיצין).
הנקודה הקריטית: תסמינים מאוחרים
זהו אולי החלק החשוב ביותר עבור מי שכבר צרך את המוצר. בניגוד לרוב הרעלות המזון, שבהן התסמינים מופיעים תוך שעות או ימים, לליסטריה תקופת דגירה ארוכה במיוחד - פרק הזמן שבין האכילה להופעת התסמינים יכול לנוע בין שלושה ל-70 יום, כשהחציון עומד על כשלושה שבועות.
יש לכך חשיבות מעשית: מי שאכל מהגבינה ומרגיש טוב כרגע אינו יכול להיות בטוח לחלוטין שהסכנה חלפה, משום שהמחלה עלולה להתפרץ שבועות לאחר מכן. במקרים הפולשניים התסמינים מופיעים בדרך כלל בתוך שבועיים מאכילת המזון המזוהם, אך אצל נשים הרות תקופת הדגירה נוטה להיות ארוכה עוד יותר.
התסמינים הראשונים דמויי שפעת: חום, כאבי שרירים, עייפות ולעיתים בחילות או שלשולים. אם החיידק מתפשט למערכת העצבים, עלולים להופיע גם כאב ראש חזק, נוקשות בעורף, בלבול, אובדן שיווי משקל ואף פרכוסים. לפי הנחיית ה-CDC, מי שאכל מזון נגוע בליסטריה ומפתח חום או כאבי שרירים - בעיקר אם מדובר באישה בהיריון, אנשים מעל לגיל 65 או אדם בעל מערכת חיסון מוחלשת - צריך לפנות לרופא ולציין במפורש שנחשף למוצר החשוד. מנגד, מי שנחשף אך אינו חש בתסמינים כלל אינו נדרש בדרך כלל לבדיקות או לטיפול, אלא רק לגלות ערנות.
חיידקי ליסטריה. מה כה מסוכן בהם?
(צילום: shutterstock)
הבשורה הטובה היא שכאשר המחלה מאובחנת בזמן, ניתן לטפל בה ביעילות באמצעות אנטיביוטיקה. לכן המפתח הוא ערנות: לא להתעלם מתסמינים דמויי שפעת בשבועות שלאחר חשיפה אפשרית, ולדווח לרופא על הקשר למוצר.
איך נמנעים? כללי הזהב לטיפול במזון
מעבר לריקול הספציפי, ליסטריה היא תזכורת טובה לכמה כללי בטיחות בסיסיים, שתקפים לאורך כל השנה.
בכל הנוגע לרכישה, מומלץ להימנע ממוצרי בשר, דגים וחלב ממקורות לא ידועים, ובעיקר מחלב ומוצריו שלא עברו פסטור. כדאי לקנות מוצרים באריזתם המקורית, להקפיד על תאריכי התפוגה, ולהימנע ממוצרים שעמדו זמן רב במקרר או שתוקפם פג.
בטיפול היומיומי במזון, יש לשטוף ידיים במים ובסבון לפני הכנת מזון ואחריה, לשטוף היטב פירות וירקות - גם כאלה שנאכלים מקולפים, כמו מלון ואבטיח - ולהקפיד על הפרדה מלאה בין מזון גולמי למזון מוכן לאכילה, בקנייה, באחסון, בהכנה ובבישול. כדאי לייחד קרשי חיתוך נפרדים לבשר גולמי ולמזון מוכן, ולשטוף היטב כל כלי שבא במגע עם מזון נא. מזון מבושל אין להשאיר יותר משעתיים בטמפרטורת החדר, ורצוי לחלקו למנות קטנות ולארוז אותו היטב לפני שמכניסים אותו למקרר. בעת הפשרת בשר או דגים, מוטב להניחם באריזה סגורה בתחתית המקרר, כדי למנוע טפטוף על מוצרי מזון אחרים.
שימו לב לשטיפת פירות וירקות. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
לאוכלוסיות הרגישות - נשים הרות, קשישים ובעלי מערכת חיסון מוחלשת - יש כמה כללים מחמירים יותר: לבשל ביסודיות מוצרים מן החי (בשר ועוף עד שהחלק הפנימי מגיע ל-72 מעלות צלסיוס לפחות), להימנע ממוצרי בשר ודגים בעישון קר כמו סלמון מעושן, ולהתרחק לחלוטין מחלב לא מפוסטר וממוצריו - ובכללם גבינות רכות כמו קממבר, ברי וגבינות כחולות.
מה עושים עם הקממבר?
מי שברשותו אריזת קממבר של מחלבות גד התואמת את הפרטים שפורסמו - תאריך תפוגה 7 בספטמבר 2026, אצווה BFBN - מתבקש שלא לצרוך אותה, ויכול לפנות למוקד שירות הלקוחות של החברה לצורך החזרה ובירור. מי שכבר צרך מהגבינה אינו צריך להיכנס לחרדה, אך כדאי שיהיה ער בשבועות הקרובים לתסמינים דמויי שפעת, ובמקרה של חום או חולשה - יפנה לרופא ויציין את החשיפה האפשרית. בני אוכלוסיות הסיכון, ובראשן נשים הרות, מוזמנים להתייעץ עם רופא גם אם אינם חשים בתסמינים כלל.
ד"ר צוקר מסביר כי זהו נוהל מקובל: "כאשר מתגלה נוכחות של ליסטריה בבדיקות מעבדה שגרתיות במפעל או ברשת שיווק, נדרש לבדוק זאת מיד, להכריז על איסוף יזום מהמדפים, ליידע את הציבור באזהרה רשמית ולהשמיד את המוצרים הנגועים, תוך איתור מקור הזיהום". במובן הזה, יש לקוות שדווקא ההחזרה המהירה היא עדות לכך שמערך הפיקוח פועל כשורה - אצל היצרן בחו"ל, אצל היבואן ובמשרד הבריאות.
