מזיק למוח ולפעולות קוגניטיביות: דום נשימה בשינה פוקד לפחות רבע מהגברים ומתבטא לא רק בנחירות אלא גם במאות ואף אלפי הפסקות נשימה. עכשיו מגלה מחקר חדש שהתופעה פוגעת לא רק בלב, כפי שהעריכו בעבר, אלא גם במוח. הממצאים פורסמו בגיליון החדש של כתב העת Frontiers in Sleep.
עוד בנושא:
במחקר חדש שנערך בבריטניה, בגרמניה ובאוסטרליה גויסו 27 גברים בני 35 עד 70 שלא סבלו מעודף משקל ואובחנו זמן קצר לפני תחילת המחקר כסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה באופן קל עד חמור. נכללו גם שבעה גברים שלא סבלו מדום נשימה בשינה, אבל היו בעלי אותם נתוני גיל, מבנה גוף ורקע ושימשו כקבוצת בקרה. שתי הקבוצות עברו סדרת מבדקים שכללה בדיקות למדידת גלי המוח, לרמות החמצן בדם, לקצב הנשימה ולקצב הלב. בוצע גם מעקב אחר תנועות עיניים ורגליים המסייע לזיהוי שלב השינה.
הנבדקים עברו גם בדיקות פסיכודידקטיות לתפקוד המוח, והתוצאות הראו שהנבדקים שסבלו מדום נשימה חמור בשינה, קיבלו בהן ציונים נמוכים: התגלו אצלם ליקויים במידת הערנות, בתפקודים ניהוליים, במבדקי זיכרון חזותי לטווח קצר, בזיהוי פנים ובמבדקי רגש. מטופלים בעלי דום נשימה חסימתי קל יותר השיגו ציונים טובים יותר בתחומים אלה. אלה שכלל לא סבלו מדום נשימה בשינה, השיגו את הציונים הטובים ביותר.
1 צפייה בגלריה
דום נשימה הפרעת שינה
דום נשימה הפרעת שינה
דום נשימה בשינה. נזק ללב וגם למוח
(ShutterStock)
החוקרים הסיקו כי דום נשימה בשינה גורם לליקויים קוגניטיביים במוח. מחקרים קודמים הסיקו שהוא גורם רק לפגיעה בתפקוד הלב וכלי הדם ולמחלות מטבוליות כמו סוכרת.
עורכי המחקר משערים שהליקויים בתפקוד המוח נובעים מרמות חמצן נמוכות, מרמות פחמן דו-חמצני גבוה בדם, מפגיעה במהלך השינה ואולי גם מדלקת המתרחשת בסיבי העצבים במוח. כל אלה גורמים כנראה לשינויים מבניים נרחבים במוח ויוצרים ליקויים קוגניטיביים ורגשיים.
דום נשימה בשינה

אבחון וטיפול

דום נשימה חסימתי בשינה, שהוא הסוג הנפוץ ביותר מבין דומי הנשימה, מתרחש כאשר שרירים שונים בלוע נרפים, ודרכי הנשימה נחסמות. לעומתו, דום נשימה מרכזי בשינה מתרחש כשהמוח אינו שולח את האותות הנכונים לשרירים השולטים בנשימה. בשני המקרים אנשים סובלים ממאות עד אלפי הפסקות נשימה בשינה, מנחירות ומיקיצות מרובות. הפסקות הנשימה הללו פוגעות בשינה התקינה וגורמות לעלייה בלחץ הדם ולפגיעה בתפקוד הלב.
אבחון של דום נשימה בשינה מתבצע במעבדת שינה או באמצעות ציוד מעבדה שאליו מתחברים מהבית. הטיפול הנדרש כולל בדרך כלל ירידה במשקל, הקפדה על תזונה נכונה, פעילות גופנית ושימוש במסכת פנים הדוחפת אוויר בלחץ גבוה לריאות.