אחד מכל מאה ילדים בדנמרק נולד מתרומת זרע. המדינה הסקנדינבית הקטנה (קצת יותר משישה מיליון תושבים) הפכה למעצמת יצוא זרע, שאליה פונים בנקי זרע ממדינות אירופה וגם מישראל כדי לסייע לנשים ולמשפחות להביא לעולם תינוקות - רצוי בלונדיניים עם עיניים כחולות. תחקיר עיתונאי שפורסם באחרונה חשף את הצד האפל של התעשייה הזו: תורם אחד הביא לפחות 197 ילדים ב-67 קליניקות ו-14 ארצות - וכולם נושאים מוטציה גנטית מחוללת סרטן קטלני. כמה מהם מתו.
כמה מהמשפחות שנפגעו הודו שהשתמשו בתורם הזרע כשהיו בטיפולי פוריות בדנמרק, ואילו בנק הזרע האירופי בדנמרק הודה שנעשה שימוש מופרז בתרומת הזרע של אותו גבר להבאת יותר מדי ילדים מאותה תרומה בכמה מדינות. כך לדוגמה, בבלגיה, שבה מותר רק ל-15 משפחות להביא ילדים מאותו תורם זרע, השתמשו 38 משפחות בתרומת הזרע כדי להביא לעולם 53 תינוקות. הגבר התחיל לתרום עוד ב-2005 במשך 17 שנים. הילדים שירשו את המוטציה נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן ויידרשו למעקב רפואי תדיר.
המקרה הזה, שבו המוטציה הנדירה עברה מתחת לרדאר והסתיימה בטרגדיה ענקית, העלה שאלות לגבי התעשייה המשגשגת: מהם החוקים לגבי קבלת תרומות זרע? כמה משפחות יכולות להינות מתרומת זרע של אותו אדם? וגם - איך בכלל הפכה דנמרק לבירת "הזרע הוויקינגי"?
תעשייה של מיליארדים
כיום, תרומות הזרע באירופה נמצאות בשווי שוק של 1.3 מיליארד אירו. אבל בגלל העלייה החדה בנישואים חד-מיניים או מקרים של אימהות יחידניות, הגידול הניכר בגברים עם בעיות פוריות, ההתקדמות הטכנולוגית והסיוע הממשלתי בארצות רבות, הצפי הוא שעד שנת 2033 שווי השוק יצמח לקרוב ל-2.3 מיליארד אירו (8.6 מיליארד שקל).
דנמרק נחשבת ליצואנית הגדולה ביותר של זרע לעולם. בנק הזרע הגדול בעולם, קריוס אינטרנשיונל, נוסד במדינה ומייצא זרע ליותר ממאה מדינות במחירים של מאה עד אלף אירו (כמעט 3,800 שקל) לבקבוקון בנפח של חצי מיליליטר. במדינות כמו הולנד ובלגיה ההערכה היא של-60% מכלל התינוקות שנולדים בעזרת תרומת זרע יש אב ביולוגי דני.
הסיבות לכך שדנמרק מובילה את השוק העולמי רבות: מדובר במדינה פרוגרסיבית שתרומת זרע היא לא טאבו עבור אזרחיה. הסרת הטאבו המוקדמת הביאה לכך שאחד מכל 100 ילדים בדנמרק נולד כיום מתרומת זרע. בנוסף, החקיקה והרגולציה גמישות: בניגוד למדינות רבות, בדנמרק ניתן לתרום בצורה אנונימית. מדובר גם במדינה אלטרואיסטית: רבים מתורמי הזרע תורמים גם דם.
5 צפייה בגלריה
ייחודם של בנקי הזרע בדנמרק הוא במידע המקיף שהם מספקים על התורם, בהשוואה למידע המצומצם במדינות אחרות
(צילום: Shutterstock)
סיבה נוספת לפופולריות העצומה של בנקי זרע דנים היא העובדה שבנקי הזרע הללו מעניקים לנשים פרופיל כמעט מלא על התורם, לעומת בנקי זרע ממדינות אחרות שמגבילות את מספר התכונות שהאישה יכולה לדעת על התורם הפוטנציאלי. וכמובן: הגנטיקה הפוטנציאלית של ילד בלונדיני עם עיניים כחולות היא גורם מפתה עבור אימהות עתידיות.
לבחור תורם כמו באפליקציית דייטים
בחירת התורם יכולה להיות דומה לבחירת פרטנר באפליקציית דייטים: מי שמחכה לתרומה יכולה לקבל תמונות של התורמים, המקצוע שלהם, הגובה והמשקל ולבחור את התורם שמתאים לה. לקריוס אינטרנשיונל ולבנק הזרע האירופי, שני בנקי הזרע הגדולים בעולם, יש לכל לקוחה פוטנציאלית כ-1,000 תורמי זרע דנים שמהם היא יכולה לבחור.
הביקוש הגדול ביותר לתרומות זרע מגיע ממדינות מערביות. 60% מהבקשות לתרומות זרע מגיעות מנשים בעלות השכלה גבוהה שנמצאות בעשור הרביעי לחייהן.
הפילטרים שנוקטים בנקי הזרע לגבי התורמים הם מהחמורים בעולם: רק 1%-2% מהגברים שמבקשים לתרום זרע מאושרים לתרומה לאחר סדרת בדיקות מקיפה ומעמיקה. כיוון שהליך הסינון הוא כה קפדני וכיוון שגברים רבים אינם מתאימים לתרומת זרע, מתהווה צוואר בקבוק: ביקוש עצום לעומת היצע נמוך, דבר שגורם למרפאות רבות להשתמש פעמים רבות בזרע של אותו תורם.
הבעיה האתית
כשל השוק הזה מייצר בעיה אתית חמורה: גם הנשים שמקבלות את תרומת הזרע וגם התורם עצמו אינם יודעים על השימוש הרב-פעמי. כיוון שהדרישה גדולה, וכיוון שמדובר בתעשייה ענקית של כסף גדול - במיוחד כסף שמגיע מנשים וממשפחות נואשות בדרך כלל - נוצרת גמישות גדולה באשר לחוקים לגבי מי וכמה יכולים ליהנות מהתרומה.
תקלות איומות כמו התרומה מהגבר עם מוטציה מסרטנת עלולות להתרחש, אבל הפגיעה מתאונה שכזו הייתה יכולה להיות נמוכה הרבה יותר אם הייתה רגולציה שקובעת תקרה לגבי מספר המשפחות באותה מדינה שיכולות לקבל את התרומה מאותו גבר. גרוע מכך הוא המצב שבו ילדים באותה שכונה, רחוב, עיר, מחוז ומדינה, יכולים להכיר, ליצור חברויות, להקים משפחות ולהביא ילדים לעולם בלי לדעת שאביהם הוא אותו אב.
רשויות רבות באיחוד האירופי קוראות כעת לגבש מאגר רישום של תורמי זרע במקרים של ייצוא זרע כדי לאפשר פיקוח על מה שהפך מסיוע לאנשים עם אתגרי פוריות ל"מערב הפרוע" של תעשיית הזרע. אנשי עסקים מהתעשייה טוענים שמדובר בניסיון שיגרור איתו סוגיות אתיות וחוקיות רבות, ייארך זמן רב, יעמיס רגולציה ויוריד עוד יותר את ההיצע הנמוך ממילא. ראשי בנקי הזרע מביעים חשש כי רגולציה מוגברת עלולה להעביר הורים פוטנציאליים לשוק שחור של תרומות זרע.
לתרום זרע במקום להגיש קפה
לדנמרק יש ותק של כמעט ארבעה עשורים בתעשייה הזו, והיא נמצאת בחוד החנית בטכנולוגיות של הקפאה ולוגיסטיקה. אימהות פוטנציאליות יכולות לקבל את בקבוקי הזרע המוקפא שלהן מאחד הבנקים הגדולים בדנמרק לקליניקה תוך פחות משבוע, ולעבור הזרעה תוך כמה שבועות. אם הכול עובד כשורה הן יכולות להפוך לאימהות תוך תקופה של קצת יותר משנתיים בדרך כלל.
הצורך הבינלאומי בזרע, בעיקר בזרע ויקינגי, והפתיחות של החברה הדנית גורמים לחברות לנהל מסע ציד באמצעים מסורתיים וברשתות החברתיות אחר תורמים פוטנציאליים. עבור סטודנטים רבים, מדובר בפתרון אידיאלי: במקום לעבוד כבריסטה בבתי קפה או בעבודה פיזית אחרת שתדרוש מהם שעות רבות, רבים מהם, שמצליחים לעבור את הבדיקות הקפדניות, מגיעים לבנק פעמיים בשבוע, תורמים זרע, מקבלים בין 100 ל-250 שקל לתרומה - ועשויים להרוויח יותר מ-3,300 שקל בחודש אם הם תורמים בקביעות. נוסף לתרומה, מקבלים גם קופון כניסה לחדר כושר.
5 צפייה בגלריה
מפגש טעון בין טכנולוגיה רפואית מתקדמת לרצון האנושי הבסיסי ליצור חיים
(צילום: Shutterstock)
מלבד המבחנים והבדיקות, רוב הבנקים בדנמרק דורשים שהתורמים יהיו תושבי דנמרק בגילי 18-45. ב-2011 ביטל קריוס אינטרנשיונל, אחד משני בנקי הזרע הגדולים בעולם, את האפשרות לאנשים ג'ינג'ים לתרום זרע - בטענה שלבנק יש עודף של תרומות מג'ינג'ים ואין מספיק ביקוש. בנק זרע אחד, דונור נטוורק, גם מונע אזרחים בעלי עבר או רישום פלילי מלתרום זרע, והוא גם הבנק היחיד בעולם שדורש איי.קיו של לפחות 85 מתורמים פוטנציאליים.
המחלוקת הגנטית
דרישת האיי.קיו של דונור נטוורק מחוללת מחלוקת אתית חריפה. בעוד ששני בנקי הזרע הגדולים בעולם - קריוס אינטרנשיונל ובנק הזרע האירופי - אינם דורשים רף איי.קיו כזה ומסתפקים בבדיקות רפואיות ובסינון גנטי, מנכ"ל דונור נטוורק, יאקוב קנודסן, מגן בתוקף על המדיניות: "עד כמה שידוע לנו, אנחנו הבנק היחיד בעולם עם הדרישות האלה", הוא אומר. "הספרות המדעית מראה שאיי.קיו הוא מנבא חזק לא רק של הצלחה אקדמית והכנסה, אלא גם של תמותה, סיכון ל-ADHD ועוד, והוא עובר בתורשה של 50%-80%".
מומחים לאתיקה רפואית חושבים אחרת. פרופ' דניאלה קוטאס, מומחית בכירה לאתיקה רפואית באוניברסיטת לונד בשבדיה, אומרת שסינון תורמים לפי איי.קיו ורישום פלילי בעייתי בהרבה מסינון למחלות גנטיות מוכרות, משום שהוא מניח שאיי.קיו והיעדר רישום פלילי נקבעים גנטית. לדבריה, קונצנזוס רחב במדע מצביע על כך שתכונות כמו איי.קיו של ההורים אכן יכולות להשפיע על האינטליגנציה של הילד, ואולם גורמים סביבתיים ממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד.
התעשייה הדנית, שהפכה את המדינה הקטנה למעצמת זרע עולמית, מצאה עצמה במצב פרדוקסלי: הצלחתה היא גם מקור הבעיות שלה. אותו "זרע ויקינגי" שמושך נשים מכל רחבי העולם הפך לסחורה נדירה שהביקוש אליה עולה בהרבה על ההיצע. במרדף אחרי היצע שיענה על הביקוש, נוצרו פרצות. התינוקות שנושאים מוטציות מסוכנות הם עדות חיה למורכבות שנוצרת כאשר טכנולוגיה רפואית פוגשת את הרצון האנושי הקדום ביותר: להביא חיים חדשים לעולם.
קראו עוד בנושא זה:
