ישראל משקיעה רק 7.6% מהתמ"ג שלה בבריאות - משמעותית פחות מרוב המדינות המפותחות. עם זאת, נתונים שפרסם לאחרונה ארגון המדינות המפותחות (OECD) מצביעים על נתונים טובים יחסית בתחום הבריאות. בשנת 2023 ישראל דורגה במקום הרביעי במדינות ה-OECD בתוחלת החיים - 83.8 שנים, לאחר יפן (84.1 שנים), שווייץ (84.3) וספרד (84.0).
ביחס למדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי משקיעה ישראל חלק קטן יחסית מהתמ"ג בהוצאות בריאות. היא בולטת לרעה לעומת מדינות באירופה כמו גרמניה (12.3%), אוסטריה ושווייץ (11.8% כל אחת), צרפת (11.5%) ושבדיה (11.3%). בעשור האחרון לא נרשמה בישראל עלייה משמעותית בהוצאות הבריאות כאחוז מהתמ"ג, בניגוד לרוב מדינות ה-OECD. בישראל נרשמה עלייה חדה וזמנית בתקופת הקורונה, שלאחריה חזרו היקפי ההוצאה למגמה הקודמת. עלייה נוספת נרשמה בנתונים לשנת 2024, בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", והיא משקפת את עבודת מערכת הבריאות בטיפול בפצועים.
העלייה המרשימה ביותר בנתונים היא הקפיצה בתוחלת החיים בישראל בין השנים 2022 ל-2023 – כמעט שנה שלמה שנוספה. בקרב נשים עלתה תוחלת החיים מ-84.8 ל-85.7 שנים, ובקרב גברים מ-80.7 ל-81.7 שנים. עלייה כזו נצפתה רק במספר מצומצם של מדינות ה-OECD, ובהן ארצות הברית, יוון, ליטא, לטביה, פולין, צ'כיה ואסטוניה.
ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, ד"ר הגר מזרחי, הסבירה בתדרוך לכתבים כי ההבדל בין ישראל למדינות אלו הוא שבמדינות האחרות נרשמה ירידה חדה בתוחלת החיים בתקופת הקורונה, ולאחר מכן התאוששות חדה לרמות שלפני המגפה. "בישראל, לעומת זאת, הירידה בתקופת הקורונה בתוחלת החיים הייתה מתונה, ולכן העלייה הזו משקפת שיפור ממשי והיא משמעותית מאוד. זה מרשים על אף התקציב הנמוך", אמרה.
הנתונים הללו מתייחסים לשנת 2023, שבסופה החלה מלחמת "חרבות ברזל", ולכן עולה השאלה מהי השפעת המלחמה על תוחלת החיים של האוכלוסייה בישראל. מנהל האגף ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות, ד"ר אשר שלמון, אמר בתדרוך לכתבים כי מהנתונים הראשונים של 2024 נראה כי אין ירידה בתוחלת החיים. "במלחמה סבלנו מאבידות משמעותיות, אבל מבחינת ההשפעה על תוחלת החיים הכוללת היא קטנה. האם לטווח הארוך יהיו משמעויות אחרות? אנחנו לא יודעים, אבל נעשה הכול שלא", הסביר.
ד"ר הגר מזרחי הוסיפה בעניין זה בשיחה עם ynet כי "מהנתונים שאנחנו אוספים אנחנו לא רואים אינדיקציות שמצביעות על איזושהי חריגה במצב הבריאותי הפיזי של הישראלים למרות המלחמה". לדבריה, בעולם בריאות הנפש, לעומת זאת, אכן יש עלייה בצריכת השירותים, שמעידה על הצורך. "עם זאת, קשה להגיד בשלב זה מה יהיו סך ההשפעות של המלחמה, וזה יקח זמן עד שהתמונה תתבהר בצורה מלאה, בעיקר בעולם בריאות הנפש – כמה הצלחנו למנוע פוסט טראומה (PTSD) ותחלואה יותר מורכבת".
הישגים במניעת מוות ממחלות לב
את הפער בין ההשקעה הנמוכה של ישראל בבריאות להישגים בתחום הבריאות, מציגים במשרד הבריאות כעדות ליעילותה של מערכת הבריאות הישראלית. "מערכת הבריאות בישראל היא מאוד ייחודית. אין מבנה כזה של קופות חולים, ביטוח בריאות לחובה, ומנגנון מובנה לעדכון סל כל שנה, דרך להכניס טכנולוגיות ותרופותחדשות", הסבירה ד"ר מזרחי . היא ציינה גם את החשיבות של רופא המשפחה. "בקופות החולים יש פוקוס מרשים עם רופא משפחה שמנטר ומייעל. הוא לא רק בודק ועושה בדיקות סקר, ואיתור מחלות מוקדם, אלא הוא גם זה שמנתב בצורה חכמה את המטופל לייעוץ המתאים, וכך גם כשהמערכת רזה, יש ניצול נכון של המשאבים שלה".
ד"ר אשר שלמון: "למרות הנתונים איננו שאננים. לצד החוזקות, האתגרים ברורים – החל מהתמודדות עם שיעורי עישון גבוהים ועד הצורךבהגדלת ההשקעה בתשתיות ובכוח אדם. אנו רואים בדוח קריאה להמשך שיתוף פעולה עם מדינות ה-OECD: ללמוד מהן בתחומים שבהם יש להן יתרון יחסי, ולחלוק עימן את תחומי ההצטיינות של ישראל. מערכת הבריאות שלנוהיא מקור לגאווה לאומית וגם מנוע לדיפלומטיה בריאותית בינלאומית, ואנו מתכוונים לשמר ולחזק את ההישגים האלה למען בריאות הציבור בישראל".
ד"ר מזרחי ציינה גם שהנתונים בולטים לחיוב על אף מחסור חריף ברופאים גריאטריים. לדבריה, המשרד עוסק במחסור כל העת. "רק בהסכם הרופאים האחרון שנעשה בצל המלחמה הכנסנו גם את המקצוע של גריאטריה כמקצוע שיש לתעדף". עם זאת, היא הדגישה כי לא רק גריאטרים אחראים על תוחלת החיים, וזו קשורה גם למניעה, לטיפול ולטיפול מתקדם, גם אצל רופאי המשפחה.
הישג מרשים נוסף שרושמת ישראל נוגע לתמותת תינוקות ותמותה ניתנת למניעה. שיעור תמותת התינוקות בישראל נמוך מהממוצע ב-OECD ועומד על 2.7 לכל 100 אלף לידות. "יש פערים בין מרכז לפריפריה ועוד אתגרים לטפל בהם, ומשרד הבריאות ממשיך לעסוק בנושאים הללו", ציינה ד"ר מזרחי. שיעור זה נמצא במגמת ירידה משמעותית בישראל הנמשכת יותר מעשור. הירידה מיוחסת להשקעה ממוקדת בהגברת המודעות הציבורית ובקידום גישה לבדיקות גנטיות.
כמו כן, ישראל מדורגת במקום השני, אחרי שווייץ, בשיעור התמותה הנמוכה ביותר הניתנת למניעה מבין מדינות ה-OECD, עם 134 מקרי מוות לכל 100 אלף נפש. הירידה מ-170 בשנת 2010 ל-134 משקפת שיפור במדיניות המניעה, באיכות הטיפול ובנגישות לשירותים רפואיים, כולל טיפול דחוף מציל חיים.
גם באשר לתמותה ממחלות לב הנתונים מעודדים, ולפיהם ישראל נמנית על המדינות בעלות שיעור התמותה ממחלות לב הנמוך ביותר ב-OECD, עם 49.4 תמותות לכל 100 אלף נפש. הנתונים משקפים ירידה עקבית מאז 2015.
שיעור העישון נותר גבוה
בשנים האחרונות נרשמה מגמת ירידה בכל העולם בשיעורי ההתחסנות. עם זאת, שיעור ההתחסנות בישראל דומה לממוצע ה-OECD בעשור האחרון ועומד על מעל 90%, במיוחד נגד מחלת החצבת. זאת על רקע ירידה בהתחסנות באזורים מסוימים בישראל, כך למשל בבית שמש, ירושלים וצפת, והתפרצות חצבת בחודשים האחרונים, שהביאה עד כה ליותר מ-2,000 חולים ושבעה מקרי מוות.
ולצד ההישגים, בישראל קיימים גם אתגרים משמעותיים, ובראשם שיעור העישון. שיעור האוכלוסייה מעל גיל 15 שמעשנת באופן יומיומי עומד על 16.1% - גבוה יחסית למדינות ה-OECD, ותורם לכ-8,000 מקרי מוות בשנה.
למרות ירידה שנרשמה בעשור האחרון, מדובר במגמה שנראית גם בקרב כמעט כל מדינות ה-OECD. בישראל הירידה בעישון הייתה צנועה יחסית ואף לא עקבית - כאשר בשנת 2019 שיעור העישון הגיע לשיא של 19.6%, ורק לאחר מכן ירד לרמה הנוכחית של 16.1%.
כחלק מהמאמץ למיגור העישון, אישר משרד הבריאות בשנה החולפת תקנות המחייבות סימון אזהרות בריאות גרפיות על מוצרי עישון. לראשונה בישראל יתווספו אזהרות גרפיות לאזהרות המילוליות הקיימות על חפיסות. האזהרות ממחישות את נזקי העישון עצמו ואת הנזקים מחשיפה לעישון פאסיבי. התקנות יחולו על סיגריות, סיגריות אלקטרוניות, נרגילה וטבק ללעיסה ולמציצה. ישראל היא אחת המדינות הראשונות בעולם המחייבות סימון של אזהרת בריאות משולבת – גרפית ומילולית - על סיגריות אלקטרוניות וחלקיהן.
פורסם לראשונה: 16:57, 19.10.25
