פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, מרשה לעצמה לחייך הבוקר. "המצב יותר טוב", היא אומרת היום (א') בריאיון לאולפן ynet. "יש ירידה בתחלואה, יש ירידה בתחלואה הקשה בבתי החולים, נסגרו חלק מהמחלקות, פחות אנשי צוות חולים. אז כן, המצב בהחלט יותר טוב ממה שהיה, אבל אני עדיין חושבת שצריך להישמר, כי אנחנו לא יודעים מה יהיה עם הזן החדש, BA-2, ועם וריאנטים נוספים. אז צריך לנסות לחיות כרגיל, אבל עם מסכות".
קראו עוד:
במהלך הריאיון התבקשה פרופ' רהב להתייחס לדברים שאמר באולפן ynet פרופ' ליאוניד אידלמן, נשיא ההסתדרות הרפואית לשעבר. "מספיק עם הבדיקות, לא צריך בידודים, אנחנו באנדמיה", אמר. צפו בדבריו:
"אני חושבת שעוד מוקדם להגיד את המשפט הזה", אמרה פרופ' רהב. "נכון, כולם רוצים להגיד שאנחנו במצב אנדמי, שהקורונה היא כמו שפעת, אז בואו נפסיק לבדוק ולבודד - אבל אני חושבת שאנחנו עדיין לא שם. יש לנו כל מיני הפתעות של עלייה בתחלואה, של כל מיני וריאנטים חדשים, ולכן אני חושבת שעוד אי אפשר להגדיר את המצב כאנדמי".
1 צפייה בגלריה
עם מסכה ב מספרה ב לוס אנג'לס קליפורניה ארה"ב קורונה
עם מסכה ב מספרה ב לוס אנג'לס קליפורניה ארה"ב קורונה
מסתפרים עם מסכה בלוס אנג'לס, בשבוע שעבר. "מוקדם להוריד", אומרת פרופ' רהב
(צילום: רויטרס)
בהמשך התייחסה פרופ' רהב לידיעה שפורסמה הבוקר ב-ynet, ולפיה ישראל תשתתף בניסוי של פייזר לחיסון נגד האומיקרון. כשנשאלה למה צריך בכלל חיסון נגד האומיקרון, השיבה: "החיסון שיש לנו כרגע הוא לא הטוב ביותר שיש. אנחנו יודעים שיש הרבה כישלונות איתו. הוא מגן מפני מחלה קשה אבל לא מפני הדבקה, ואנחנו צריכים להיות מוכנים לזנים הבאים. אנחנו צריכים להיות פתוחים לשיפור החיסונים: שהחיסון יהיה יעיל לתקופה ממושכת, שיהיה יעיל מול הרבה זנים. צריך לשפר את החיסונים".
"החיסון שיש לנו כרגע הוא לא הטוב ביותר שיש. אנחנו יודעים שיש הרבה כישלונות איתו. הוא מגן מפני מחלה קשה אבל לא מפני הדבקה, ואנחנו צריכים להיות מוכנים לזנים הבאים. אנחנו צריכים להיות פתוחים לשיפור החיסונים"
פרופ' רהב הסכימה שהשתתפות בניסוי של פייזר תסייע לישראל להתמודד עם הזנים הבאים ועם ההדבקה של האומיקרון. "חשוב ללמוד את זה", אמרה.
כשנשאלה מהו הצעד הבא במאבק במגפה לאור הירידה בתחלואה ובמקדם ההדבקה, השיבה: "הצעד הבא זה לפתח חיסונים יותר טובים ולנטר בצורה מאוד קפדנית את כל מה שמגיע מחו"ל. בנתב"ג צריך להמשיך לבדוק בצורה מאוד קפדנית את הזנים. אנחנו כל הזמן לומדים מהנגיף הזה, הוא מלמד אותנו דברים חדשים, וצריך להיות עם יד על הדופק ולבדוק את הזנים. צריך להישמר: לא לחגוג ואחר כך ליפול. עטיית מסכות לא ממש מפריעה לחיים, אולי קצת פסיכולוגית. אני מזכירה שבדרום מזרח אסיה הולכים עם מסכות כבר שנים בחללים סגורים".
"בבריטניה ובדנמרק רוצים להפסיק עם המסכות. אני חושבת שזה מוקדם. בשנתיים האחרונות למדנו שבכל פעם שאנחנו חוגגים, אנחנו אוכלים אותה. הרי לא מדובר בהשבתת המשק ולא בהוצאות כלכליות. ממשיכים בחיים רגילים - אבל עם מסכות"
פרופ' רהב גם נשאלה אם זה נכון שהיא "היסטרית תמידית", כמו שאמרה עליה לאחרונה פרופ' עידית מטות מבית החולים איכילוב. "ממש לא", טענה. "אני חושבת שאני פשוט אחראית. אני עוסקת כל חיי בנושא הזה של מחלות זיהומיות והתפרצויות, ואני חושבת שההתנהגות שלי היא אחראית. אני ממש לא היסטרית".
בתום הריאיון התבקשה פרופ' רהב להתייחס לרעיון לבטל בעוד כחודשיים את החובה לעטות מסכות, ואמרה: "מדברים על זה. בבריטניה ובדנמרק רוצים להפסיק עם המסכות. אני חושבת שזה מוקדם. בשנתיים האחרונות למדנו שבכל פעם שאנחנו חוגגים, אנחנו אוכלים אותה. הרי לא מדובר בהשבתת המשק ולא בהוצאות כלכליות. ממשיכים בחיים רגילים - אבל עם מסכות".