כבר שלושה ימים שברוך נריה, ילד בן תשע מפרדס חנה, מאושפז במצב קשה מאוד בבית החולים רמב"ם בחיפה לאחר שנדבק ב"אמבה אוכלת מוח" בעקבות רחצה בכינרת. בעקבות המקרה פרסם משרד הבריאות שורת הנחיות לרוחצים בכינרת: להשתמש באטם אף, להימנע מצלילה ומקפיצה למים ולהימנע ככל האפשר מהכנסת הראש מתחת למים. עם זאת, החופים נותרו פתוחים.
"אנחנו יודעים שהאמבה נמצאת במקור הזה, אבל היא נמצאת בריכוז מאוד מאוד נמוך, אז קודם כל אין סיבה לבדוק אם יש אמבה בכינרת, יודעים שישנה", אמרה היום (ג') פרופ' סיגל סדצקי, ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, בתדרוך לכתבים. "בגלל הריכוז הנמוך שלה, מאוד קשה לגלות אותה. לא מקובל לעשות בדיקות מעבדה במקרה הזה, כיוון שהן לא יועילו לנו".
נגלריה פאולרי (Naegleria fowleri) היא אמבה חופשית החיה במקורות מים טבעיים ובמים מתוקים. היא חודרת למוח דרך האף ועלולה לגרום לדלקת מוח חריפה ולדלקת קרומי המוח. עם זאת, ההידבקות באמבה נדירה מאוד, והיא אינה מידבקת בין אדם לאדם וגם אינה עוברת בשתיית מים. התסמינים מופיעים בדרך כלל כחמישה ימים לאחר החשיפה, אך עלולים להופיע בטווח של יום עד 12 ימים, וכוללים חום, כאבי ראש, הקאות, בחילות ותסמינים נוירולוגיים, לרבות שינוי במצב ההכרה.
פרופ' סיגל סדצקי: למצוא את האמבה במים זה כמו לחפש מחט בערימת שחת. אנחנו לא יכולים לשים כלור בכינרת. הכינרת היא אגם גדול בשביל ביצוע פעולות שכאלו, לא בריכה קטנה, ואין אפשרות לטפל בכינרת מהבחינה הזו
פרופ' סדצקי הסבירה שאין פעולות שמשרד הבריאות יכול לעשות כדי למזער את הסיכון. "למצוא את האמבה במים זה כמו לחפש מחט בערימת שחת", אמרה. היא הדגישה כי מדובר באירוע נדיר. "אנחנו לא יכולים לשים כלור בכינרת. הכינרת היא אגם גדול בשביל ביצוע פעולות שכאלו, לא בריכה קטנה באיזשהו אתר, ואין אפשרות לטפל בכינרת מהבחינה הזו".
בשלב זה החופים פתוחים כרגיל, והציפייה היא לאלפי נופשים בחג. "בכל מצב של בריאות הציבור, הוא מצב מתפתח שכל הזמן עוקבים אחריו ומקבלים את ההחלטות תוך כדי תנועה. נכון להיום, ההנחיות לא כוללות סגירת חופים".
פרופ' סדצקי הסבירה כי אין הערכה בנוגע לשלב או לקריטריונים שבהם יהיה אפשר להסיר את הנחיות משרד הבריאות בנוגע לשחייה בכינרת. "אין על השאלה הזו תשובה חד-משמעית. האמבה נמצאת בכינרת, ונכון לידע שלנו, היא תמשיך להימצא בכינרת. התנאים האקולוגיים של הכינרת גם מאוד רלוונטיים לנושא הזה. אנחנו צריכים לחשוב איך משמרים את האגם ומשפרים יותר ויותר את התכונות שלו ואת המצב שלו".
מחכים שהכינרת תצטנן
בעקבות האירועים נדחתה צליחת הכינרת, שהייתה אמורה להתקיים ב-19 בספטמבר, ל-14 בנובמבר. "ההערכה שלנו היא שבחודש נובמבר הסיכון יפחת", אמרה פרופ' סדצקי. "אנחנו יודעים שהאמבה משגשגת ככל שהטמפרטורה עולה, ועל פי הספרות המדעית אנחנו יודעים שהסיכון פוחת באופן משמעותי מטמפרטורה של 24 מעלות צלזיוס ומטה. בחנו את טמפרטורת המים בשנים קודמות, ולכן המלצתנו שמחודש נובמבר נגיע לטמפרטורות הרצויות, וזו הייתה הסיבה לדחייה לנובמבר".
היא הדגישה כי ההחלטה על הדחייה הייתה של מארגני האירוע. "מבחינה מקצועית, כשמדברים על שחיינים, לא בטוחה שקל לבצע את צליחת הכינרת עם אטם אף, ולכן יש פתרון פשוט ויעיל שהוא דחיית אירוע חברתי והמוני למועד יותר נוח. מבחינת אנשים פרטיים, כל אחד יחליט מה הוא רוצה לעשות על בסיס הסיכון הקיים".
האמבה חודרת למוח דרך האף
(צילום: shutterstock)
עוד הוסיפה כי אינה יכולה לשלול שהאמבה נמצאת במקורות מים מתוקים אחרים, אך הדגישה כי לעומת זאת לא צפוי שתימצא אמבה בבריכות שחייה שמטופלות כראוי. "בכל עת אנחנו עוקבים אחרי הידע מהעולם ומה נהוג לעשות בעולם. בעקבות המקרה האחרון, הדבר הראשון שמצאנו לנכון הוא לשקף את המצב לציבור, לתת את המידע על מנת שהציבור יעריך את הסיכון האישי, וממליצים למי שמחליט לרחוץ על אמצעי הזהירות. הם לא נוחים, אבל אלה אמצעי הזהירות שנוהגים בהם גם בעולם. ההדבקה קורית דרך האף, ולכן כשנזהרים מהשפרצת מים לאף, זו הדרך שאיתה יכולים להגן מהדבקה".
"אנחנו נמצאים בעידן של שינויי אקלים. כשאני אומרת שאנחנו עוקבים, אני מתכוונת שאנחנו עם יד על הדופק על מה שקורה בעולם, ואם יש עלייה בכמות המקרים. מכלול העובדות משמש להערכת הסיכון", הוסיפה פרופ' סדצקי. "אנחנו מדברים על אירוע מאוד מאוד נדיר, גם בארץ וגם בעולם. בכינרת רוחצים הרבה מאוד אנשים, כמה מיליונים שמגיעים לכינרת ורוחצים בה בכל עונת קיץ. המקרה הוא נדיר. כשיוצאים לטבע יש מפגעים בטבע. אלה הן העובדות. העובדה שיש לנו אדם רביעי שנדבק בנגלריה וחלה היא עובדה מדאיגה, שעליה אנחנו מדווחים לציבור".
