האם בשנת 2023 יש צורך להרחיב על תרומתה של פעילות גופנית להורדת הסיכון למחלות לב? התשובה ברורה מאליה. כיום הקשר בין ביצוע פעילות גופנית לירידה בתחלואה במחלות קרדיווסקולריות כבר ברור לכול, אפילו כמעט מובן מאליו. במהלך השנים מחקרים רבים מצאו כי ביצוע סדיר של פעילות גופנית מביא לירידה בתחלואה לבבית בכמעט 50%. אך מה שברור מאליו לכולם כיום, עד לפני פחות ממאה שנה אינו היה ברור כלל.
קראו עוד:
היה זה פרופ' בריטי בשם ג'רמי מוריס, אשר בשנות ה-40 של המאה הקודמת החל בביצוע מחקרים על מנת לבדוק את הקשר שבין פעילות גופנית לבין הסיכון לתחלואה במחלות לב. אז כמובן לא הייתה מודעות לביצוע פעילות גופנית, לכן על מנת לבצע את מחקריו, בחן פרופ' מוריס אנשים שמבצעים פעילות גופנית במסגרת העבודה השגרתית שלהם.
מוריס השווה את התחלואה במחלות לב בין נהגי אוטובוס הקומתיים של לונדון, שרוב היום נמצאים במצב ישיבה, לבין הכרטיסנים אשר נמצאים בתנועה. בהמשך ביצע את מחקריו גם על דוורים הנוהגים לבצע הליכה מרובה בשעות היום. למעשה, מחקריו הראשונים היוו את הבסיס המדעי לתחום המחקר האפידמיולוגי המתמקד במחלות לב ופעילות גופנית.
3 צפייה בגלריה
פעילות גופנית כתורמת לבריאות הלב
פעילות גופנית כתורמת לבריאות הלב
ביצוע פעילות גופנית משפיע באופן ישיר על בריאות הלב
(shutterstock)

מהו פרדוקס הפעילות?

כאמור, מאז ועד היום המודעות לחשיבות פעילות גופנית עלתה, מה שהוביל רבים למחשבה שכאשר מדובר בביצוע פעילות גופנית "כל המרבה הרי זה משובח". אמנם בעולם המערבי שיעור האנשים שעובדים בעבודה פיזית יורד בהדרגה, אך לעומת זאת שיעור האנשים שפעילים גופנית ומבצעים מספר אימונים ביום ממשיך לעלות, וזאת מתוך מטרה להשיג שיפור בכושר הגופני ובבריאות או להשיג מראה צעיר יותר.
במהלך השנים התפרסמו נתוני תחלואה של אנשים שמבצעים פעילות פיזית ומאומצת במסגרת העבודה היומיומית, אשר חשפו כי שיעור התחלואה בקרב קבוצת אנשים זו גבוה יותר בהשוואה לאנשים המבצעים פעילות גופנית, אפילו המעטה ביותר, בשעות הפנאי. תופעה זו זכתה לשם "פרדוקס הפעילות".
משמעות הביטוי נגזרת מכך שלמרות שבשני המצבים מדובר במאמץ גופני דומה - הן מבחינת הרמת משאות, המקבילה לאימון פונקציונאלי, והן מבחינת ביצוע הליכה, המקביל לאימון אירובי, כאשר הפעילות מבוצעת במסגרת העבודה לאורך זמן היא גורמת לעלייה בתחלואה, ואילו כאשר היא מבוצעת בשעות הפנאי היא מביאה להשפעה הפוכה.
במהלך השנים ניסו חוקרים רבים להבין את שורש התופעה. היום כבר ידועים מספר מנגנונים פיזיולוגיים אשר עשויים להיות אחראים לכך. נמצא כי פעילות גופנית בעבודה בניגוד לאימון, מבוצעת בעצימות נמוכה יותר ולאורך זמן ממושך יותר, מה שעלול לגרוע מההפחתה בפרופיל גורמי הסיכון.
פעילות גופנית במסגרת העבודה גם מביאה לעלייה ממושכת בקצב הלב במנוחה - גורם סיכון לתחלואת לב. בנוסף, היא מאופיינת בעבודה יותר סטטית מאימון גופני, מה שעלול לגרום לעלייה בלחץ הדם - גורם סיכון נוסף ומשמעותי. גם גורמים סביבתיים כמו תנאי עבודה לא מתאימים כמו טמפרטורה גבוהה או חוסר אוורור מיוחסים לעלייה בגורמי הסיכון.
3 צפייה בגלריה
עבודה פיזית באתר בנייה
עבודה פיזית באתר בנייה
נמשכת זמן רב יותר ולכן גם פחות בריאה. פעילות פיזית בעבודה
(shutterstock)

הסיבה האמיתית סוף-סוף מתגלה

לאחרונה, מחקר שפורסם בכתב העת לרפואת ספורט הבריטי, מצא את הסיבה המרכזית להופעת הפרדוקס. במסגרת המחקר, שנערך בדנמרק, נסקרו מעל 5,000 תושבים, אשר תושאלו לגבי מידת הפעילות שהם מבצעים בעבודה ובשעות הפנאי. בנוסף, נבדקו גורמים נוספים שעלולים להשפיע על התחלואה במחלות לב כמו עישון וצריכת אלכוהול מוגברת.
המחקר מצא שהגורם המשפיע ביותר הוא עלייה ברמת התהליך הדלקתי בדם, כפי שנמדד ברמת חלבוני ה-CRP, המופרשים בעת תהליך דלקתי. רמת הריכוז של אותם חלבונים בדם מהווה קשר ישיר לרמת התהליכים הדלקתיים בגוף, אשר לאורך זמן עלולים להביא לפגיעה בדופן הפנימית של כלי הדם בלב, ולהאיץ את התהליכים הטרשתיים אשר גורמים להיצרות בעורקי הלב.
מתוצאות המחקר עולה שביצוע מאמץ גופני קל במהלך העבודה הביא לעלייה של 6% ברמות ה-CRP בדם, ומעבר מביצוע פעילות גופנית קלה בעבודה לפעילות מאומצת יותר הביא לעלייה ב-22%. לעומת זאת, כאשר היה מדובר בפעילות גופנית בשעות הפנאי, ההשפעה דווקא הייתה הפוכה והביאה לירידה של 27% ברמות חלבוני ה-CRP.
3 צפייה בגלריה
אדם רגוע נח על כורסא
אדם רגוע נח על כורסא
מנוחה. הרבה יותר קריטית ממה שחשבתם
(shutterstock)
החוקרים מסבירים את השוני ברמות התהליך הדלקתי בחוסר בזמן התאוששות ומנוחה מתאימים, דבר המביא להעלאת רמות הסטרס בגוף, אשר גורמות בתורן לעלייה בתהליך הדלקתי הכללי. זאת לעומת פעילות גופנית בשעות הפנאי שמבוצעת בזמן קצוב, המאפשרת זמן מספק להתאוששות במהלך היום.
תוצאות המחקר מדגישות את החשיבות של הקדשת זמן מנוחה בקרב אלו העוסקים בעבודה פיזית מאומצת, אך גם מדגישות את חשיבות מתן זמני התאוששות בקרב אנשים שמבצעים שעות רבות של פעילות גופנית במהלך היום. שילוב מנוחה וזמן מספק להתאוששות חשובים לבריאות הרבה יותר מעוד אימון או פעילות.
פרופ' מוריס, שבהמשך הקריירה האקדמית המפוארת שלו ביצע מחקרים רבים שמטרתם לעודד אנשים לבצע פעילות גופנית, אמנם נפטר בשנת 2009, אך אם היה בחיים, לאור תוצאות המחקר החדש, ודאי היה נותן לאנשים אלו המלצה מאוד פשוטה: פשוט לנוח.
הכותב הוא פיזיותרפיסט ופיזיולוג, מכון פיזיולייף לפיזיותרפיה וכושר אישי