כמעט בכל בית ומשרד בישראל מתקיימת בקיץ אותה מלחמה: אחד מזיע, אחת קופאת, מישהו מנמיך ל-22, מישהו מעלה ל-25, ובסוף כולם בטוחים שהם צודקים. אלא שהשאלה על כמה מעלות לכוון את המזגן היא לא רק עניין של נוחות, זוגיות או חשבון חשמל. בקיץ הישראלי, הטמפרטורה שבה אנחנו חיים וישנים משפיעה על הגוף הרבה יותר מכפי שנדמה - מהזעה והתייבשות, דרך לחץ הדם והדופק, ועד לריכוז, לעייפות ולאיכות השינה.
לא במקרה רבים מרגישים שבקיץ הם פשוט עייפים יותר. הימים ארוכים, הלילות חמים יותר, הגוף מאבד יותר נוזלים, ולעיתים גם השינה נעשית שטחית ומקוטעת יותר. "מחקרים מהשנים האחרונות מחזקים את הקשר הישיר בין טמפרטורות גבוהות לבין פגיעה באיכות השינה", אומרת ד"ר ג'ואנה מלכה, מומחית ברפואה דחופה במאוחדת מחוז מרכז.
"סקירה מדעית מקיפה שפורסמה בשנת 2024 וכללה עשרות מחקרים מרחבי העולם מצאה כי עלייה בטמפרטורת הסביבה, הן בתוך הבית והן מחוצה לו, קשורה באופן עקבי לירידה במשך השינה ובאיכותה. ההשפעה בולטת במיוחד בתקופות החמות של השנה, ובקרב אוכלוסיות רגישות כגון קשישים ואנשים הסובלים ממחלות כרוניות".
ד"ר ג'ואנה מלכהצילום: דוברות מאוחדתהיא ציינה כי מחקר נוסף שפורסם על ידי אוקספורד בשנת 2025, וניתח מאות אלפי מדידות שינה ממשתמשי שעונים ומכשירי ניטור ברחבי העולם, הראה כי בלילות חמים עולה בכ-40% הסיכון לשינה קצרה ולא מספקת. "הסיבה המרכזית לכך היא שהגוף מתקשה לבצע את תהליך הקירור הטבעי הנדרש כדי להיכנס לשלבי השינה העמוקים והמשקמים", מסבירה ד"ר מלכה.
התוצאה, היא אומרת, יכולה להיות לילה שנראה מבחוץ כמו שינה, אבל בפועל לא באמת ממלא את המצברים. "אנחנו עלולים להתעורר פעמים רבות במהלך הלילה, גם אם איננו זוכרים זאת בבוקר", אומרת ד"ר מלכה. "השינה הופכת שטחית יותר, משך השינה העמוקה מתקצר, ואנחנו מתעוררים עייפים למרות שבילינו שעות רבות במיטה. גם עלייה מתונה בטמפרטורת הסביבה יכולה להשפיע על איכות השינה, על היכולת להתרכז ביום שלמחרת ועל מצב הרוח".
ד"ר ג'ואנה מלכה: "החשיפה הממושכת לאור בשעות הערב מעכבת את הפרשת המלטונין, ההורמון המסייע לגוף להבין שהגיע הזמן לישון. רבים נשארים ערים מאוחר יותר, בין אם מול מסכים ובין אם בפעילויות חברתיות, ובכך משבשים את השעון הביולוגי שלהם"
גם שעות האור הארוכות של הקיץ משחקות תפקיד. "החשיפה הממושכת לאור בשעות הערב מעכבת את הפרשת המלטונין, ההורמון המסייע לגוף להבין שהגיע הזמן לישון", מסבירה ד"ר מלכה. "רבים נשארים ערים מאוחר יותר, בין אם מול מסכים ובין אם בפעילויות חברתיות, ובכך משבשים את השעון הביולוגי שלהם. השילוב בין שינה מאוחרת, חום סביבתי ושינה פחות איכותית יוצר מעגל של עייפות מצטברת".
מדוע אנחנו עייפים יותר בקיץ?
(צילום: shutterstock)
התייבשות קלה. לא תמיד מרגישים בזמן אמת
(צילום: shutterstock)
לכך מצטרפת גם התייבשות קלה, שלא תמיד מרגישים בזמן אמת. "אנשים רבים אינם מודעים לכך שגם ירידה קטנה בכמות הנוזלים בגוף יכולה לגרום לעייפות, כאבי ראש, ירידה בריכוז ותחושת חולשה", אומרת ד"ר מלכה. "בקיץ אנחנו מאבדים יותר נוזלים דרך הזעה, ולעיתים איננו משלימים אותם במידה מספקת. אצל מבוגרים, ילדים ואנשים עם מחלות כרוניות התופעה עלולה להיות משמעותית אף יותר".
המזגן והגוף: כשמפספסים את האיזון
צריך לזכור דבר אחד: הקיץ לא נשאר מחוץ לבית. כשהחדר חם מדי, גם אם אנחנו לא נמצאים בשמש ולא מרגישים בסכנה, הגוף כבר עובד. "הגוף צריך להשקיע אנרגיה כדי לקרר את עצמו", מסביר ד"ר דין ריכטר, רופא פנימאי בקופת חולים כללית. "לגוף שלנו יש מה שנקרא תרמורגולציה - הוא צריך לשמור על חום גוף תקין. לתהליך הזה יש שורה של השלכות בריאותיות, שרלוונטיות לחיי היומיום וגם לעבודה הקלינית שלנו כרופאים".
מזגן. פריט חובה בקיץ הישראלי
(צילום: shutterstock)
הסימן הראשון הוא בדרך כלל הזעה. "ברגע שחם לנו, יש הזעה מוגברת ואובדן של נוזלים", אומר ד"ר ריכטר. "הגוף מפעיל את בלוטות הזיעה כדי להתקרר. אם לא מקפידים על שתייה, זה יכול להוביל להתייבשות ולשינוי במאזן האלקטרוליטים".
אבל החום לא משפיע רק על תחושת הדביקות או הצמא. גם כלי הדם נכנסים לפעולה. "כלי הדם הפריפריים שלנו, ההיקפיים, מתרחבים כדי להזרים דם לעור ולפלוט חום", הוא מסביר. "כתוצאה מזה לחץ הדם יכול לרדת, וזה יכול להוביל לסחרחורת, חולשה ותחושה של עילפון. כדי לפצות על ההרחבה של כלי הדם, קצב הלב עולה".
ד"ר דין ריכטרבמילים אחרות, חדר חם מדי לא רק גורם לנו להתלונן. הוא יכול להפוך אותנו לעייפים יותר, איטיים יותר ופחות מרוכזים. "חום גבוה גורם לתחושה של לאות, כי הגוף בעצם מפנה משאבים אנרגטיים לטובת ויסות החום", אומר ד"ר ריכטר. "מי מאיתנו לא היה בתוך חלל חם מאוד והרגיש ירידה בריכוז? כשיש טמפרטורות גבוהות יש ירידה משמעותית בזמן התגובה, בקבלת ההחלטות ובדיוק של ביצוע משימות. חום גבוה גם יכול להחמיר מצבים רפואיים קיימים, ובמצבים מאוד קיצוניים לגרום לתשישות חום ולמכת חום - המקרים הקיצוניים שאנחנו פוגשים בחדרי המיון".
ואם חדר חם מדי מעמיס על הגוף, גם הקיצון השני אינו חף ממחיר. מזגן חזק מדי אולי נשמע כמו פתרון מתבקש לקיץ הישראלי, אבל כשהקור הופך לקיצוני, הגוף נדרש להתגונן גם מפניו. "כשקר מדי, הגוף שלנו נדרש להפעיל מנגנונים הפוכים כדי לשמור על טמפרטורת הליבה", מסביר ד"ר ריכטר. "יש לכך השפעות על מערכת הנשימה, על השרירים והשלד, על כלי הדם וגם על איכות השינה. כמובן שבמקרי קצה זה יכול לגרום גם להיפותרמיה, אבל אלה מצבים קיצוניים מאוד".
אחת התלונות השכיחות ביותר היא שהמזגן "עושה אותנו חולים". כאן, אומר ד"ר ריכטר, צריך לדייק: הקור עצמו אינו גורם לשפעת או להצטננות, אבל הוא כן יכול ליצור תנאים שמקילים על וירוסים. "מזגן שמקרר בעוצמה גבוהה גם מייבש מאוד את האוויר", הוא מסביר. "הירידה בלחות מייבשת את הריריות באף ובדרכי הנשימה, וזה עלול לפגוע בקו ההגנה הראשון של הגוף. הקור עצמו לא מכיל וירוסים, אבל ריריות יבשות ופגועות מקילות על חדירה של וירוסים למערכת שלנו. בנוסף, כיווץ כלי הדם מפחית את זרימת הדם לריריות, מה שמגביל את זמינותם המיידית של תאי החיסון המקומיים להילחם בווירוסים".
ד"ר דין ריכטר: "ככל שהגיל מתקדם, היכולת של הגוף לזהות ולענות לשינויי טמפרטורה נפגעת". לכך מצטרפים גם מצב רפואי ותרופות. "למשל אם יש אנמיה, פגיעות עצביות, וכמובן גם גורמים נפשיים ואורח חיים"
אצל אנשים עם רגישות נשימתית, ההשפעה עלולה להיות מורגשת עוד יותר. "בקרב חולי אסתמה ומחלת ריאות חסימתית – COPD, אוויר קר ויבש הוא טריגר ידוע להתקף", אומר ד"ר ריכטר. ויש גם את מה שרבים מכירים כ"נתפס לי הצוואר מהמזגן". גם כאן, לא מדובר בהכרח במיתוס מוחלט. "מבחינת מערכת השרירים והשלד, קור יכול לגרום לכאבי שרירים, בגלל כיווץ שרירים שמטרתו להגן על הגוף ולהפיק חום", הוא מסביר. "זה יכול להתבטא בצוואר תפוס, בכאבי גב ובכאבי מפרקים. במקביל, כלי הדם מתכווצים כדי למנוע אובדן חום, וזה יכול להוביל גם לעלייה בלחץ הדם".
מלחמת המזגן: למה כל אחד מרגיש אחרת?
אבל רוב מלחמות המזגן לא מתנהלות בקצוות של חום כבד או קור מקפיא, אלא דווקא באזור האפור: ברוב המקרים מדובר באותה טמפרטורה, אך שני אנשים חווים אותה בדרך שונה לגמרי. "זו בעצם אחת התלונות הנפוצות ביותר שאנחנו מכירים בבית, במשרד ובמרפאה", אומר ד"ר ריכטר. "מאחורי התחושות הסובייקטיביות האלה יש מנגנונים פיזיולוגיים, הורמונליים ואנטומיים מורכבים מאוד, שמשפיעים על קצב חילוף החומרים ועל ויסות החום".
לדבריו, ההבדלים מתחילים בהרכב הגוף. "יש שונות בין כל בני האדם - מסת השריר מול מסת השומן, הבדלים בין המינים, וגם הבדל בתפקוד של המערכת ההורמונלית, המערכת האנדוקרינית", הוא מסביר. מסת שריר גבוהה יותר, למשל, קשורה בדרך כלל לייצור חום גבוה יותר, ולכן שני אנשים באותו חדר לא בהכרח ירגישו אותו הדבר.
מפגיעה בריכוז עד לסיכון להתייבשות. השפעות החום על הגוף
(צילום: shutterstock)
גם הגיל משנה את התמונה. "גיל והזדקנות זה משהו משמעותי", אומר ד"ר ריכטר. "ככל שהגיל מתקדם, היכולת של הגוף לזהות ולענות לשינויי טמפרטורה נפגעת". לכך מצטרפים גם מצב רפואי ותרופות. "למשל אם יש אנמיה, פגיעות עצביות, וכמובן גם גורמים נפשיים ואורח חיים".
הריב על המזגן. למה זה קורה לנו?
(צילום: shutterstock)
אפילו עייפות, סטרס ותזונה יכולים להשפיע על התחושה מול המזגן. "מחסור בשינה פוגע בתפקוד של ההיפותלמוס, שמוריד את קצב המטבוליזם", הוא אומר. "סטרס כרוני מפעיל את המערכת הסימפתטית ומצר כלי דם. גם אנשים שנמצאים בצום או בדיאטה יסבלו מקור כמעט תמיד, בגלל חיסכון באנרגיה של הגוף".
לכן, הוא מסכם, המספר שמופיע על השלט הוא רק חלק מהסיפור. "טמפרטורה בחדר היא מדד פיזיקלי אובייקטיבי, אבל חוויית הטמפרטורה היא תולדה של הפיזיולוגיה הייחודית של האדם באותו רגע - שילוב של מסת שריר, מצב הורמונלי, גיל, מצב מטבולי וזרימת דם היקפית".
ד"ר דין ריכטר: "ההמלצות של ארגוני הבריאות השונים הן לכוון את המזגן על טמפרטורה של 24-25 מעלות צלזיוס. זה הטווח שבו רוב האנשים מרגישים בנוח, מבלי לחוות תחושה של קור קיצוני או חום. מבחינת חיסכון באנרגיה, כל מעלה פחות בקיץ מגדילה משמעותית את צריכת החשמל של המזגן"
אז אחרי כל ההסתייגויות, האם בכל זאת אפשר לתת מספר? לפחות בשעות היום, ד"ר ריכטר אומר שכן - בזהירות. "ההמלצות של ארגוני הבריאות השונים הן לכוון את המזגן על טמפרטורה של 24-25 מעלות צלזיוס, מכמה סיבות", הוא אומר.
הסיבה הראשונה היא בריאותית. "טמפרטורה נמוכה, כאמור, יכולה לייבש את ריריות דרכי הנשימה, להגביר סיכון לזיהומים ולגרום לכאבי שרירים או מפרקים", הוא מסביר. הסיבה השנייה היא נוחות תרמית: "זה הטווח שבו רוב האנשים מרגישים בנוח, מבלי לחוות תחושה של קור קיצוני או חום". ויש גם את הצד הכלכלי, שקשה להתעלם ממנו בקיץ הישראלי. "מבחינת חיסכון באנרגיה, כל מעלה פחות בקיץ מגדילה משמעותית את צריכת החשמל של המזגן".
כך משפיע המזגן על השינה
אם בשעות היום המזגן הוא בעיקר שאלה של נוחות, תפקוד ובריאות כללית, בלילה הסיפור נעשה רגיש עוד יותר. כאן כבר לא מדובר רק בשאלה למי חם ולמי קר, אלא במערכת הביולוגית שמכוונת אותנו לשינה.
"הטמפרטורה קשורה לשינה מאוד", אומר פרופ' ירון דגן, מנהל מערך השינה באסותא ובמכבי שירותי בריאות. "קודם כל, באופן טבעי, בלי קשר למזגן, הטמפרטורה שלנו משתנה במהלך היממה: היא מתחילה לרדת בערב ומגיעה למינימום שלה לקראת בוקר, ואז היא מתחילה לעלות. זה השעון הביולוגי של כולנו. זו גם הסיבה שהרבה פעמים אנשים, אפילו בקיץ, מרגישים שקר להם לקראת בוקר - כי טמפרטורת הגוף יורדת".
פרופ' ירון דגןצילום: דוברות אסותאלדבריו, זה המפתח להבנת הקשר בין המזגן לשינה. "כל מה שאנחנו עושים בסביבה שמשפיע על המהלך הטבעי של ויסות הטמפרטורה, משפיע גם על השינה", הוא מסביר. "לכן אם אנחנו מקררים יותר מדי או מחממים יותר מדי, אנחנו מפריעים למהלך הטבעי הזה. זו נקודה שמאוד חשוב להבין אותה".
ובכל זאת, הוא מזהיר מפני תרגום של כל זה למספר אחד קשיח. "אי אפשר להגיד 25 מעלות או 22 מעלות", אומר פרופ' דגן. "זה משהו מאוד אינדיבידואלי. בן אדם צריך להרגיש שזו טמפרטורה שנוחה לו, שנעימה לו, שלא יהיה קר מדי ולעומת זאת לא יהיה חם מדי. כל דבר שלא נעים לנו, אם זה חום שלא נעים לנו או צליל שלא נעים לנו, יפריע לשינה. המסר המרכזי הוא לתת לטמפרטורה ללוות את השינה, כי ככה 'השינה יודעת'. זה המהלך של השעון הביולוגי שלנו. וגם הטמפרטורה הטבעית שונה מבן אדם לבן אדם".
פרופ' ירון דגן: "אי אפשר להגיד 25 מעלות או 22 מעלות. זה משהו מאוד אינדיבידואלי. בן אדם צריך להרגיש שזו טמפרטורה שנוחה ונעימה לו, שלא יהיה קר או חם מדי. כל דבר שלא נעים לנו, בין אם חום שלא נעים לנו או צליל שלא נעים לנו, יפריע לשינה"
ומה עושים כששני אנשים חולקים את אותו חדר אבל לא את אותה תחושת חום וקור? כאן חוזרת מלחמת המזגן, הפעם במיטה. "בדרך כלל נשים רגישות יותר לטמפרטורת הסביבה משני הכיוונים, גם לחום וגם לקור", אומר פרופ' דגן. "זה בולט במיוחד אצל נשים בגיל המעבר, שיש להן גם ככה גלי חום וזה מאוד משפיע. גברים לרוב פחות רגישים לרמת הטמפרטורה מסביב".
שינה
(צילום: shutterstock)
אז מה עושים בפועל? לא מחפשים מספר קסם, אלא תנאים שמאפשרים שינה רציפה. ד"ר מלכה ממליצה לשמור על סביבת שינה קרירה ונעימה, להחשיך את החדר ולהימנע מפעילות גופנית מאומצת בשעות הסמוכות לשינה. בנוסף, חשוב להקפיד על שתייה מספקת לאורך היום ולא להמתין לתחושת הצמא. "כאשר מופיעים סימנים כמו יובש בפה, כאבי ראש או עייפות, לעיתים מדובר כבר בהתייבשות קלה", היא אומרת.
גם שגרה חשובה. "מומלץ לשמור ככל האפשר על שעות שינה קבועות גם בתקופת החופשות", אומרת ד"ר מלכה. "הגוף אוהב שגרה, והקפדה על זמני שינה ויקיצה קבועים מסייעת לשעון הביולוגי לפעול בצורה תקינה". בשורה התחתונה, שינה עם מזגן לא אמורה להפוך את חדר השינה למקרר, אבל גם לא להשאיר את הגוף להיאבק בחום.
בעידן שבו רבים מחפשים פתרונות לעייפות באמצעות קפה נוסף, תוספי תזונה או משקאות אנרגיה, חשוב לזכור שלעיתים מקור הבעיה אינו מחסור באנרגיה אלא התנאים שבהם הגוף נדרש לתפקד. "הקיץ הישראלי מציב אתגר פיזיולוגי אמיתי, ולכן ההיערכות אליו צריכה להיות חלק בלתי נפרד מהשמירה על הבריאות – בדיוק כפי שאנו מתאימים את התזונה, הלבוש או הפעילות הגופנית לעונה", מסכמת ד"ר כהן. "תשומת לב לאיכות השינה, למאזן הנוזלים ולסימנים שהגוף משדר לנו יכולה לעשות את ההבדל בין חודשים של עייפות ותשישות לבין קיץ שבו אנו מצליחים לשמור על חיוניות, ריכוז ואיכות חיים".
