אלצהיימר היא אחת המחלות הקשות ביותר שקיימות, ומעריכים שבשנים האחרונות היא נעשתה גורם המוות השלישי בשכיחותו בעולם. הגישות הטיפוליות שננקטו עד כה לא הובילו לשיפור ארוך טווח, אלא לכל היותר להאטה בהידרדרות הקוגניטיבית. שיפור או עצירה מוחלטת של ההידרדרות לא הושגו.
קראו עוד:
לאחרונה פורסם מחקר שתיאר תרופה, שהצליחה לעכב ב-27% את ההידרדרות הקוגניטיבית של מטופלים במהלך מעקב של 18 חודשים. מאידך, היא גררה תופעות לוואי: אצל 12.5% מהמטופלים הופיעה בצקת מוחית, ואצל 17% מהם היו דימומים מוחיים. אבל האם יכולה להיות גישת טיפול שונה לאלצהיימר?
2 צפייה בגלריה
הגישות הטיפוליות שננקטו עד כה לא הובילו לשיפור ארוך טווח, אלא לכל היותר להאטה בהידרדרות הקוגניטיבית
(ShutterStock)
מחלה אחת, תיאוריות רבות
מאמר שפורסם באוגוסט האחרון בעיתון Journal of Alzheimer's Disease מתאר מחקר שבדק גישה של רפואה מותאמת אישית לטיפול באלצהיימר. מחברי המחקר ציינו שהגישה של הרפואה המותאמת אישית, שבה מכוונים את הטיפול נגד תהליכים מולקולריים שמניעים את תהליך המחלה, לא יושמה בהצלחה במחלות נוירולוגיות ניווניות.
אחת הבעיות של המחלה היא שהגורם לה לא ברור לגמרי. יש גישה האומרת שאלצהיימר היא סוכרת מסוג 3, ויש תיאוריה האומרת שמחלת האלצהיימר נובעת מזיהום כרוני בווירוס ההרפס סימפלקס. תיאוריות אחרות גורסות שהיא נובעת ממשקעים של עמילואיד או מקיפול לא תקין של חלבונים. אף אחת מהתיאוריות לא הובילה לטיפול אפקטיבי. עם זאת, מחקרים מתחומים שונים כמו פתולוגיה, טוקסיקולוגיה, גנטיקה, ביוכימיה ואפידמיולוגיה העלו מספר מנגנונים אפשריים לתהליך הניוון המוחי שמתרחש באלצהיימר, בהם תהליך דלקתי עצבי, תנגודת לאינסולין והפחתה בחומרים המעודדים שגשוג.
טיפולים שכוונו למנגנונים הללו, תוך שימוש ברפואה מותאמת אישית, הובילו לדיווחים על חולי אלצהיימר שמצבם השתפר, ובעקבותיהם נערך המחקר שתואר במאמר. השתתפו בו 25 איש בני 50 עד 76, שסובלים מאלצהיימר או מירידה קוגניטיבית קלה. המשתתפים עברו בדיקות רבות, בהן בדיקות דם, בדיקות גנטיות, בדיקות לזיהוי זיהומים שונים וכן בדיקת MRI של המוח שבוצעה פעמיים – בתחילת המחקר ולאחר תשעה חודשי טיפול.
כל משתתף קיבל טיפול שהותאם לו אישית וכוון ספציפית לגורמים בעייתיים שזוהו אצלו, כשהמטרה הייתה לזהות גורמים אפשריים שיכולים להוביל להידרדרות קוגניטיבית ולטפל בהם. בין השאר, היו טיפולים לאיזון רמות הסוכר ורמות השומנים בדם, להורדת המצב הדלקתי בגוף, לתמיכה בייצור האנרגיה במוח, להבטחת תמיכה תזונתית והורמונלית למוח, לסילוק חומרים רעילים (אם נמצאו כאלה) ועוד.
11 סוגים של טיפולים
התוכנית הטיפולית כללה 11 תחומים.
1. דיאטה: עשירה בירקות, עם אינדקס גליקמי נמוך וצום של 12 עד 16 שעות בכל לילה. הדיאטה התבססה על תוצרת אורגנית, דגי ים פראיים (סלמון, מקרל, אנצ׳ובי, סרדינים והרינג) וכמות מתונה של ביצי חופש ובשר. המטופלים נמנעו ממזונות מעובדים, מסוכרים פשוטים, ממזון המכיל גלוטן וממוצרי חלב. הדיאטה גם הייתה קטוגנית קלה.
2. פעילות גופנית: פעילות אירובית יומית של לפחות 45 דקות, לפחות שישה ימים בשבוע, אימוני כוח פעמיים ביום ואימוני אינטרוולים בעצימות גבוהה לפחות פעמיים בשבוע.
3. שינה טובה: הנבדקים נהנו משבע-שמונה שעות של שינה איכותית מדי לילה. אם זוהה דום נשימה בשינה, המטופלים טופלו על ידי מכשיר CPAP או התקן דנטלי.
4. ניהול נכון של לחץ: לפחות עשר דקות ביום של שיטת ביופידבק לניהול הלחץ.
5. אימון של המוח: לפחות 15 דקות ביום של תרגילים קוגניטיביים שמכוונים למהירות ולדיוק של עיבוד המידע, באמצעות מערכת ממוחשבת.
6. טיפול בחסרים הורמונליים: אם זוהה חסר בהורמוני מין או בהורמוני בלוטת התריס, ניתן טיפול מתאים.
7. טיפול בחסרים בוויטמינים ובמינרלים: אם נמצא מחסור, ניתן טיפול בהתאם.
8. טיפול בבעיות במעי: אם נמצאה עדות למעי דליף, לזיהומים במעי, לדלקת במעי או לבעיות בעיכול ובספיגה, ניתן טיפול מתאים.
9. טיפול במצב דלקתי בגוף: במקרה זה ניתנו חומרים נוגדי דלקת כגון גלוטתיון, שמן דגים, רזברטול, ויטמין C ו-ויטמין D. אם זוהה מצב אוטואימוני, ניתן טיפול בתכשיר שיכול להשפיע על מערכת החיסון ולהפחית את התגובה האוטואימונית.
10. טיפול בזיהומים: אם זוהו מזהמים הקשורים בירידה קוגניטיבית או בדלקת כללית, ניתן טיפול בהתאם, כמו טיפול באמצעות תכשיר אנטי-ויראלי במקרה שזוהה הרפס, או טיפול בצמחי מרפא אם זוהה נגיף האפשטיין-בר.
11. טיפול ברעלנים: אם זוהו רעלנים כגון מתכות כבדות, עובש או מזהמים אורגניים כמו חומרי הדברה, ניתן טיפול שנועד לפנות אותם מהגוף (דטוקסיפיקציה). הטיפול כלל תכשירים שקושרים את החומרים הללו ומפנים אותם מהגוף, וכן סאונה, צמחי מרפא והגבלה של מאכלי ים במקרה של הרעלת מתכות כבדות.
2 צפייה בגלריה
בבדיקת MRI שבוצעה בתום הטיפול התברר שנפח החומר האפור אצל המטופלים עלה בממוצע של 0.3% לשנה
(צילום: shutterstock)
תוצאות המחקר
מבחינת ההשפעות המטבוליות חל שיפור משמעותי במדדי הדלקת (ירידה ברמת ה-CRP), ירידה משמעותית ברמות הסוכר בדם (ירידה ברמת ההמוגלובין A1c), שיפור משמעותי בפרופיל השומנים בדם ועלייה משמעותית ברמת הוויטמין D בדם.
אשר להשפעות הקוגניטיביות, כל המדדים שבחנו את מצב המטופלים כעבור תשעה חודשי טיפול, העידו על שיפור משמעותי, ללא תופעות לוואי. במקרה של 21 מתוך 25 המטופלים תיארו בני הזוג או המטפלים העיקריים שהמצב השתפר בתום הטיפול. הייתה גם הערכה נוירופסיכולוגית ממוחשבת של הזיכרון המילולי, הזיכרון הצילומי ויכולות נוספות, וגם כאן חל שיפור משמעותי.
בבדיקת MRI שבוצעה בתום הטיפול התברר שנפח החומר האפור אצל המטופלים עלה בממוצע של 0.3% לשנה. לשם השוואה, אצל אנשים ללא ירידה קוגניטיבית יורד נפח החומר האפור בקצב ממוצע של 0.83-0.92% בשנה, ואצל חולי אלצהיימר הוא יורד ב- 2.20-2.37% בשנה. נפח ההיפוקמפוס, שהוא האזור במוח האחראי על הלמידה והזיכרון, ירד בקצב של 1.29%. אצל אנשים ללא ירידה קוגניטיבית הוא יורד בקצב של 1.41-1.73%, ואצל אנשים עם דמנציה או אלצהיימר הוא יורד בקצב של 3.5-4.66%. כלומר, השינויים אצל משתתפי המחקר היו טובים לא רק בהשוואה לחולי אלצהיימר אלא גם בהשוואה לנבדקים בריאים בני אותו גיל.
מחברי המחקר טענו שהתוצאות האלה מעידות שהרפואה המותאמת אישית לטיפול בירידה קוגניטיבית ובאלצהיימר יכולה להיות יעילה. הגישה הטיפולית כאן הייתה שונה מגישות הטיפול המסורתיות בדמנציה ובאלצהיימר שהתבססו בעיקר על טיפול אחד, שאינו מותאם אישית ואינו מכוון למנגנוני המחלה הייחודיים לכל מטופל. התוצאות החיוביות של המחקר תואמות לתפיסה האומרת כי אלצהיימר היא מחלה מורכבת הנובעת ממגוון גורמים, ולכן, גישה רב-מערכתית שמכוונת למגוון גורמים היא הגישה הטיפולית המתבקשת.
ד״ר דלית דרימן מדינה היא מומחית ברפואת המשפחה, רפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית
