האם משכך הכאבים הנפוץ בהיריון קשור לשינויים בהתפתחות מערכת הרבייה של עובריות? מחקר חדש מדנמרק, שפורסם בכתב העת Human Reproduction Open מצא קשר בין נטילת פרצטמול בהיריון, החומר הפעיל בתרופות לשיכוך כאבים ולהורדת חום כמו אקמול וטיילנול, לבין שינויים בהתפתחות השחלות והרחם אצל הבנות שנולדו.
הממצאים החדשים מתפרסמים על רקע מחלוקת ציבורית סוערת על השימוש בפרצטמול בהיריון. בספטמבר 2025 קראו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ושר הבריאות רוברט קנדי ג'וניור לנשים בהיריון להגביל את נטילת התרופה בשל קשר אפשרי לאוטיזם, אך איגודי רופאים ורשויות בריאות ברחבי העולם דחו את הטענה כבלתי מבוססת. גם סקירה מדעית מקיפה שפורסמה בינואר 2026 לא מצאה קשר בין התרופה לאוטיזם.
במחקר החדש, בהובלת ד"ר מרגיט ביסטרופ פישר מבית החולים ריגסהוספיטלט בקופנהגן, נבדקו תינוקות בגיל שלושה חודשים. אצל אלו שנחשפו לתרופה ברחם נמצאו שחלות ורחם קטנים יותר, או פחות זקיקים בשחלות, בהתאם לשלב ההיריון שבו התרחשה החשיפה. עם זאת, החוקרים הדגישו כי המחקר אינו מוכיח שהפרצטמול גרם להבדלים, וכי עדיין לא ידוע אם תהיה להם משמעות לפוריות בעתיד.
פרופ' עידו שולט מרמב"ם: מדובר בממצא מאוד ראשוני, והוא רק אומר שצריך לבדוק את זה, ואת זה אני מקבל. כל סיגנל כזה מצריך בירור. בטח שעדיין לא משנים פרקטיקה, כשגם האלטרנטיבה מסוכנת
פרצטמול, המוכר גם בשם אצטמינופן, הוא החומר הפעיל בתרופות נפוצות לשיכוך כאבים ולהורדת חום, ובהן אקמול וטיילנול. השימוש בו בהיריון נמשך עשרות שנים, והוא מהמשככים הנחקרים ביותר בתקופה זו. גם כיום מגדיר אותו האיגוד האמריקני למיילדות ולגינקולוגיה כתרופת הבחירה לטיפול בכאב ובחום בהיריון, וממליץ להשתמש בו לפי הצורך, במינון היעיל הנמוך ביותר ולמשך הזמן הקצר ההכרחי, בהתייעצות עם הגורם המטפל.
סימני שאלה חדשים
הניסיון המצטבר עם התרופה חשוב במיוחד משום שאפשרויות הטיפול בכאב ובחום בהיריון מוגבלות. "קודם כול, אין לנו הרבה תרופות, כלומר פתרון טוב, נגד כאב וחום בהיריון", אומר פרופ' עידו שולט, מנהל מערך נשים ויולדות ברמב"ם. "מה שנשאר לנו זה הפרצטמול, פחות או יותר. כל שאר התרופות, למשל אופטלגין, לא מורשות לשימוש בארה"ב".
לדבריו, הדיון בממצאים חדשים חייב להביא בחשבון גם את הסיכון שבהימנעות מטיפול. "זה בעצם הכלי הבטוח יחסית האחרון שנשאר לנו, ועם זאת כל פעם מגיעות כל מיני התרעות על אודות השימוש בו במהלך ההיריון, שחלקם אגב פוליטיות. ממשל טראמפ, למשל, קרא לנשים שיש להן חום בהיריון לא להשתמש, למרות שהחום כשלעצמו יכול לגרום להפלות וגם למומים", הוא מציין.
המחקר נערך בעקבות ממצאים בבעלי חיים, שהעלו חשש כי חשיפה לפרצטמול ברחם עשויה להשפיע על התפתחות השחלות. כדי לבדוק אם קשר דומה קיים גם בבני אדם, עקבו החוקרים אחר השימוש בתרופה במהלך ההיריון ובדקו 302 תינוקות בגיל כשלושה חודשים. מבין התינוקות, 92 נחשפו לתרופה לראשונה לפני השבוע ה-17 להיריון, 67 מהשבוע ה-17 ואילך, ו-143 לא נחשפו לה כלל.
האימהות דיווחו על השימוש בפרצטמול מדי שבועיים, ולצד הדיווחים נבדקו גם ריכוזי התרופה בדגימות שתן שנאספו בשליש הראשון. הנשים נטלו כמויות נמוכות יחסית, בעיקר להקלה על כאבי ראש וכאבים בשרירים ובשלד, ואף אחת מהן לא חרגה מהמינון היומי המרבי, 4,000 מיליגרם.
ממצאים מול מגבלות
בבדיקות התינוקות נמצאו הבדלים שהשתנו לפי שלב ההיריון שבו התרחשה החשיפה. אצל אלו שנחשפו לראשונה לפני השבוע ה-17, נפח השחלות היה קטן בכ-40% בהשוואה לתינוקות שלא נחשפו, ובאותה קבוצה נמצא גם נפח רחם קטן יותר. אצל התינוקות שנחשפו לראשונה מהשבוע ה-17 ואילך נמצאו כ-23% פחות זקיקים בשחלות, המבנים שבתוכם מתפתחות הביציות.
בתת-קבוצה של תינוקות שנחשפו לפרצטמול רק בשלב המוקדם של ההיריון נמצאו גם רמות נמוכות יותר של ההורמון AMH, הקשור לפעילות הזקיקים בשחלות. עם זאת, המדדים שנבדקו אינם מדידה ישירה של מספר הביציות הכולל, ואי אפשר להסיק מהם מה תהיה פוריותן של הבנות בבגרותן.
טראמפ וקנדי ניהלו מסע צלב נגד שימוש בפרצטמול במהלך היריון. ארכיון
(צילום: REUTERS / Kevin Lamarque)
כדי לבחון אם הקשר מופיע גם בגילים מאוחרים יותר, ניתחו החוקרים נתונים מקבוצה נפרדת של 1,210 בנות, מינקות ועד גיל ההתבגרות. הפעם התבסס המידע על החשיפה על דיווחי האימהות בלבד. גם כאן נמצאו הבדלים: חשיפה לפרצטמול ברחם נקשרה לרחם קטן יותר בשלב ההתבגרות המינית ולשחלות קטנות יותר בגיל ההתבגרות.
פרופ' עידו שולטצילום: הקריה הרפואית רמב"םאלא שמשמעות ההבדלים עדיין אינה ברורה. האם הם יתבטאו בעתיד בקושי להרות או בשינוי בגיל הפסקת הווסת? על כך המחקר אינו יכול להשיב, ולשם כך יידרש מעקב ארוך טווח אחר הבנות.
למחקר גם מגבלה מהותית: הוא תצפיתי, ולכן אינו מאפשר לקבוע אם ההבדלים קשורים לתרופה עצמה, לסיבות שבגללן נלקחה, כמו חום או כאב, או לגורמים אחרים הקשורים לאם. "הכי חשוב להדגיש שלא מדובר בקשר סיבתי", אומר פרופ' שולט. "זה שמצביעים על תופעה מסוימת לא אומר שהגורם שנבדק הוא שגרם לה. המחקר הראה אסוציאציה, כלומר קשר סטטיסטי, ולא סיבתיות. גם מחברי המאמר עצמם שלחו צפירת הרגעה ואומרים שאין מקום לשנות את הפרקטיקה".
ההנחיות לא משתנות
ד"ר פישר הדגישה אף היא כי אי אפשר לנבא מהממצאים מה יקרה לאישה או לילדה מסוימת, ואצל רבות מהבנות שאימותיהן נטלו פרצטמול נמצאו מדדי שחלות דומים לאלה של בנות שלא נחשפו. מבחינת פרופ' שולט, זו הבחנה שחייבת להישמר גם כשהממצאים מעוררים דאגה: "מדובר בממצא מאוד ראשוני, והוא רק אומר שצריך לבדוק את זה, ואת זה אני מקבל. כל סיגנל כזה מצריך בירור. בטח שעדיין לא משנים פרקטיקה, כשגם האלטרנטיבה מסוכנת".
פרופ' שולט אף מזכיר בהקשר זה את הסערה סביב הקשר האפשרי בין אקמול לאוטיזם. "גם מאמר שהצביע על הקשר האפשרי הזה עורר סערה. אבל כשבחנו בצורה מתודולוגית את העבודות שפורסמו, ערכו מטא-אנליזות ובדקו בתוך משפחות ותאומים, לא נמצא קשר בין השניים", הוא אומר. "עוד מוקדם להסיק מסקנות".
מחלת חום במהלך היריון
(צילום: shutterstock)
לצד הקריאות להרגעה יש גם מי שסבור שהממצאים מצדיקים בחינה מחודשת של ההמלצות. במאמר פרשנות נלווה טען פרופ' כריסטיאן דה גייטר, מומחה לרפואת פריון מבית החולים האוניברסיטאי בבאזל שבשווייץ, כי ההתאמה בין הממצאים בבנות לבין אלה שנמצאו בבעלי חיים מחייבת התייחסות, וקרא להמשיך במעקב אחר הבנות עד גיל המעבר. מדובר בעמדתו במסגרת הפרשנות למחקר, ולא בשינוי בהנחיות הרפואיות.
פרופ' שולט מסכים שיש מקום להמשך בירור, אך מדגיש שהממצאים צריכים להיבחן לצד הניסיון הרב שנצבר עם התרופה. "אקמול זו תרופה שיש איתה ניסיון של עשרות שנים", הוא אומר. לדבריו, הסיכון לפגיעה בכבד בעקבות מינונים גבוהים מוכר הן בילדים והן במבוגרים, אך יש להבחין בינו לבין השימוש במינונים המומלצים לטיפול בחום ובכאב בהיריון. הוא מוסיף כי לא ידוע על שיעור מומים גבוה יותר בקרב מי שנחשפו לתרופה בהשוואה למי שלא נחשפו.
לעת עתה ההנחיות ממשיכות להמליץ על פרצטמול לטיפול בכאב ובחום בהיריון כשיש בכך צורך. גם ד"ר פישר הדגישה כי נשים שנטלו את התרופה בהיריון אינן צריכות להיבהל מהממצאים, והזכירה שגם חום גבוה או כאב חמור שאינם מטופלים עלולים לסכן את האם ואת העובר.
