חסוס דה מיגל, חלוץ טנריפה בן ה-30, מת אתמול (שלישי), פחות מיממה אחרי שהתמוטט במשחק בספרד. ברכו של שוער אנדורה, חסוס אוונו, פגעה בחזהו, והוא לקה בדום לב. צוותי ההצלה החזירו לו את הדופק עוד באמבולנס, אך בבית החולים מצבו הנוירולוגי הלך והידרדר. מכות בחזה הן חלק משגרת הכדורגל, ורוב השחקנים קמים מהן בלי פגע. אבל מה יכול להפוך מכה כזאת, במקרים נדירים, לקטלנית?
לדברי ד"ר ענת ברקוביץ, סגנית מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי שיבא, אחד המנגנונים האפשריים לקריסה פתאומית מיד לאחר חבלה בחזה הוא תופעה נדירה הנקראת קומוטיו קורדיס (Commotio cordis). "מדובר בחבלה קהה לבית החזה, שצריכה לקרות בתזמון מדויק מאוד", היא מסבירה.
"כאשר חבלה בחזה מתרחשת בחלון זמן קצר ורגיש במהלך הרה-פולריזציה של חדרי הלב, היא עלולה לגרום לשינויים חשמליים בשריר הלב, בין היתר באמצעות הפעלה של תעלות יונים הרגישות למתיחה, ולעורר פרפור חדרים". עם זאת, בהודעת המועדון על מותו של דה מיגל לא נמסרה אבחנה המאשרת שזה המנגנון שהוביל לקריסה.
חלון של אלפיות שנייה
במילים פשוטות, המכה עלולה לשבש את הפעילות החשמלית שמכתיבה את קצב הלב. בפרפור חדרים הלב אינו מתכווץ ביעילות ואינו מזרים דם כראוי למוח ולשאר הגוף. דום לב כזה יכול להתרחש גם בלי חסימה בעורק ובלי התקף לב. "זה צריך לקרות בנקודה מסוימת מאוד במחזור הפעימה, ובנקודה מסוימת מאוד בבית החזה", אומרת ד"ר ברקוביץ. "אנחנו רואים את זה במיוחד בצעירים, שבית החזה שלהם גמיש יותר. זה יכול לקרות דווקא אצל אנשים בריאים, בלי מחלת לב קודמת".
ד"ר ענת ברקוביץצילום: המרכז הרפואי שיבאלפי איגוד הלב האמריקני, חלון הזמן הרגיש הוא של כ-20 עד 40 אלפיות השנייה. הפגיעה יכולה להתרחש בעקבות כדור שפוגע בחזה או מגע גופני עם שחקן אחר. הצירוף המדויק של התזמון והמיקום מסביר מדוע מדובר באירוע נדיר. לצד השיבוש החשמלי, חבלה יכולה לגרום גם לפגיעה פיזית בלב ובכלי הדם.
"יכולות להיות סיבות נדירות יותר: שהחבלה עצמה גרמה לנזק ישיר לשריר הלב ולהפרעות קצב, לפגיעה בעורק כלילי, לרבות דיסקציה טראומטית (קרע בדופן העורק), להתקף לב ובעקבותיו להפרעות קצב, או לקרע של שריר הלב", מציינת ד"ר ברקוביץ. "הדברים האלה קיימים, אבל בדרך כלל צריכה להיות חבלה משמעותית מאוד, כמו שאנחנו רואים בתאונות דרכים".
שלוש הדקות שמכריעות
הטיפול באדם שקורס לאחר מכה בחזה מתחיל עוד לפני הגעת האמבולנס. השאלה הדחופה עבור מי שנמצא לידו היא אם מדובר באובדן הכרה שמלווה גם בנשימה לא תקינה או בהיעדר נשימה - סימנים שמעלים חשד לדום לב ומחייבים פעולה מיידית. בשלב הזה גם חבר לקבוצה, מאמן או עובר אורח יכולים לסייע בהצלת חיים: להזעיק עזרה, להתחיל עיסויי חזה ולדאוג להבאת דפיברילטור.
רגעי הדרמה על המגרש לאחר פציעתו של דה מיגל
(צילום: AP)
לדברי ד"ר ברקוביץ, מהירות התגובה קריטית: "אם הפרעת הקצב היא פרפור חדרים, מה שיכול להציל הוא הדפיברילטור ומתן מכת חשמל. לא להמתין", היא מדגישה. "לקרוא ישר, כמה שיותר מהר, לכוחות הצלה. הדבר החשוב ביותר הוא להתחיל החייאה, כל אחד לפי היכולות והידע שלו. יש הבדל בין מה שיכול לעשות עובר אורח לבין מה שיכול לעשות איש מקצוע, אבל צריך לפעול כמה שיותר מהר".
יכול להיות שעבר מספיק זמן שבו המוח לא קיבל אספקת חמצן מספקת, ונגרם נזק נוירולוגי משמעותי. נזק כזה יכול להיות מלווה בבצקת ובלחץ על אזורים שאחראים על הנשימה ועל תפקודים חיוניים של הגוף
בפועל, אם אדם אינו מגיב ואינו נושם כרגיל, יש לחייג מיד 101, להפעיל רמקול ולפעול לפי הנחיות המוקד. במקביל יש להתחיל בעיסויי חזה ולבקש מאדם נוסף להביא דפיברילטור. במבוגר לוחצים במרכז החזה בקצב של 100 עד 120 לחיצות בדקה. מכשיר הדפיברילטור מנתח את הקצב ומנחה אם נדרשת מכת חשמל. יש לפעול לפי הוראותיו, ואין צורך להיות איש צוות רפואי כדי להשתמש בו.
המחקרים ממחישים את חשיבות הדקות הראשונות. מחקר שפורסם ב-2013 בכתב העת Heart Rhythm וניתח 216 מקרים של קומוטיו קורדיס מצא שיעור הישרדות של 40% כשההחייאה החלה בתוך פחות משלוש דקות, לעומת 5% כשהחלה לאחר יותר משלוש דקות. אלה נתוני מאגר תצפיתי היסטורי, אך הם מדגישים את הקשר בין תגובה מהירה לבין הסיכוי לשרוד.
גם אחרי שהדופק חוזר, המוח בסכנה
במקרה של דה מיגל, הדיווחים על חזרת הדופק בעקבות ההחייאה התחלפו בהמשך בהודעה על החמרה נוירולוגית. כיצד עלולה להתרחש הידרדרות כזאת גם לאחר שהלב חוזר לפעום? ד"ר ברקוביץ מפנה את תשומת הלב למה שהתרחש בזמן דום הלב, כאשר נפגעה אספקת הדם והחמצן למוח.
"אני לא יודעת כמה זמן עבר עד שהצליחו להחזיר לו את הדופק", היא אומרת. "יכול להיות שעבר מספיק זמן שבו המוח לא קיבל אספקת חמצן מספקת, ונגרם נזק נוירולוגי משמעותי. נזק כזה יכול להיות מלווה בבצקת ובלחץ על אזורים שאחראים על הנשימה ועל תפקודים חיוניים של הגוף".
"אם ההחייאה הייתה ממושכת, יכול להיות שנגרם נזק נוירולוגי בלתי הפיך שהוביל למוות", היא מסבירה, אך מדגישה שהמידע שפורסם אינו מאפשר לקבוע שזה מה שאירע: "חשוב לזכור שבמקרה הזה בחלק מהדיווחים תוארה גם חבלה באזור הראש. לכן הידרדרות נוירולוגית יכולה לנבוע מנזק מוחי בעקבות דום הלב, מפגיעה מוחית טראומטית ישירה או משילוב של השניים. ללא ממצאי ההדמיה והמידע הרפואי המלא, לא ניתן לדעת מה גרם להידרדרות".
בזמן דום לב, עיסויי החזה נועדו לשמר זרימת דם חלקית למוח עד שהלב יחזור להזרים דם בעצמו. גם לאחר חזרת הדופק נדרש טיפול שמטרתו לצמצם פגיעה נוספת במוח ובאיברים אחרים. מידת הנזק וסיכויי ההתאוששות נבחנים באמצעות שילוב של בדיקות וממצאים רפואיים, בהתאם לנסיבות האירוע.
מה אפשר לזהות מראש?
קריסה של ספורטאי צעיר יכולה לנבוע גם ממחלות רקע, שד"ר ברקוביץ מבדילה בינן לבין פגיעה בעקבות חבלה. "יש סיבות נוספות, כמו אנומליה של העורקים הכליליים או קרדיומיופתיה היפרטרופית", היא מסבירה.
הפרעות קצב בלב
(צילום: shutterstock)
אנומליה של העורקים הכליליים (coronary artery anomaly) היא חריגה מולדת במוצא או במסלול של העורקים שמספקים דם לשריר הלב. חלק מהחריגות אינן מסוכנות, אך באחרות מבנה העורק או המסלול שלו עלולים להגביל את זרימת הדם, במיוחד בזמן מאמץ. למשל, עורק שעובר בין אבי העורקים לעורק הריאה עלול להיות חשוף להיצרות או ללחץ. הפגיעה באספקת הדם לשריר הלב עלולה לעורר הפרעת קצב מסכנת חיים.
קרדיומיופתיה היפרטרופית (hypertrophic cardiomyopathy) היא מחלה, לעיתים קרובות תורשתית, שבה שריר הלב מתעבה באופן לא תקין. העיבוי עלול להקשות על הלב להתמלא בדם, ובחלק מהמקרים גם להפריע ליציאת הדם ממנו. המחלה עלולה להתבטא בקוצר נשימה, בכאבים בחזה או בעילפון, אך יכולה להתקיים גם בלי תסמינים בולטים. אצל חלק מהחולים קיימת נטייה להפרעות קצב מסכנות חיים, ובמקרים נדירים לדום לב.
לדברי ד"ר ברקוביץ, הערכה רפואית של ספורטאים מקצועיים אמורה לחפש גם מצבים כאלה. הבירור עשוי לכלול תשאול על תסמינים והיסטוריה משפחתית, אק"ג, אקו לב ובדיקות נוספות בהתאם לממצאים ולחשד הרפואי. עם זאת, בדיקה בודדת אינה מבטיחה שכל בעיה תתגלה.
דפיברילטור. יכול להציל חיים
(צילום: shutterstock)
אלא שקומוטיו קורדיס יכולה להתרחש גם בלב תקין, ולכן בדיקת ספורט תקינה אינה שוללת אפשרות לאירוע כזה. ההיערכות במגרש נותרת חיונית גם כשכל המשתתפים נחשבים בריאים: צוות שמכיר את סימני דום הלב, יודע לבצע החייאה ויכול להגיע במהירות לדפיברילטור.
חשיבות ההיערכות עולה גם ממחקר שהתבסס על מאגר פיפ"א, ותיעד 617 מקרים של מוות פתאומי או דום לב שהסתיים בהישרדות בקרב שחקנים מ-67 מדינות בשנים 2014 עד 2018. בתת-הקבוצה שבה בוצעה החייאה בידי צוות מיומן ונעשה שימוש בדפיברילטור, שרדו 35 מתוך 41 שחקנים, כ-85%. המחקר עסק בסיבות שונות לקריסה, ולא רק בקומוטיו קורדיס, אך ממצאיו מחזקים את חשיבות הזמינות של טיפול מיידי במגרש.
אז האם שחקני כדורגל צריכים לעלות למגרש עם מגן חזה? "זה משהו נדיר מאוד", משיבה ד"ר ברקוביץ. "יש אמצעי מיגון שיכולים להפחית את הסיכון בענפי ספורט מסוימים, אבל אין כיום המלצה גורפת לשחקני כדורגל להשתמש במגיני חזה". ההגנה החשובה ביותר, לדבריה, נמצאת אצל מי שעומד ליד המגרש ברגע הקריסה: "זיהוי מוקדם וטיפול".
