מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב עוד לא פינה את לשכתו לקראת עזיבת התפקיד, ובמערכת הבריאות כבר מדברים על מחליפיו. לפי גורמים במערכת, השמות שעלו לתפקיד עד כה בבורסת השמות הם פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא מרכזים רפואיים, שכבר כיהן כמנכ"ל המשרד בשנים 2000-1999, וד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד. אלא שההחלפה תתבצע בתקופת ממשלת מעבר, שבה חלות מגבלות על איוש תפקידים בכירים.
בנציבות שירות המדינה הבהירו בשיחה עם ynet כי בתקופה כזו אין איסור גורף על פרסום מכרזים, אך חלים עליהם כללים לפי הנחיות הנציבות, ומכרזים לתפקידי ניהול מקודמים במקרים של צורך חיוני, כדי להבטיח רציפות תפקודית.
בלשכת שר הבריאות חיים כץ מסרו כי הם פועלים למינוי ממלא מקום בהתאם לחוק ולהנחיות. בר סימן טוב, שהודיע השבוע כי יעזוב בעוד כמה שבועות, בתום כתשע שנים במצטבר ושתי קדנציות בראש המשרד, צפוי להצטרף בחודשים הקרובים לאוניברסיטת קולומביה בניו יורק כעמית מחקר. שם יחקור ויכתוב על התמודדותן של מערכות בריאות עם טראומה לאומית, בדגש על הניסיון שצברה ישראל בשנים האחרונות.
האפשרות שבר סימן טוב יסיים את תפקידו עלתה כבר בעבר, אולם נראה כי האירועים הביטחוניים והלאומיים של השנים האחרונות דחו את המהלך. כעת הוא עוזב בעיתוי מורכב, בתקופה של אי-יציבות פוליטית, כששר הבריאות מחזיק בארבעה תיקים במקביל ובצמרת המשרד נרשמה בחודשים האחרונים שורה של עזיבות. רק ביולי האחרון סיים ד"ר ספי מנדלוביץ את תפקידו כמשנה למנכ"ל, אחרי כחמש שנים בהנהלת המשרד, שבמהלכן עמד גם בראש חטיבת הבריאות, ועד היום לא מונה לו מחליף.
ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, ד"ר הגר מזרחי, מוזכרת כמי שעשויה להחליף את בר סימן טוב
(צילום: שלומי אמסלם, לע"מ)
כמה חודשים לפני מנדלוביץ סיימה את תפקידה איילת גרינבאום אריזון, סמנכ"לית בכירה במינהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי, ורק בחודש שעבר מונתה ריצ'ייל ברנר שלם במקומה. באותו חודש מונתה גם אורית אפרתי לב לסמנכ"לית אופרטיבית, במקומו של חסן איסמעיל, שעזב אף הוא כמה חודשים קודם לכן. לפי נתוני נציבות שירות המדינה, במשרד מתנהלים כיום חמישה הליכי פרסום לתפקידים בכירים.
מי ינהל אירוע חירום?
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, הזהיר בשיחה עם ynet כי "מערכת הבריאות צריכה להיות מוכנה תמיד. המחלות וההתפרצויות לא מחכות להקמת הממשלה. יש סכנה לבריאות הציבור כשמערכת הבריאות מופקרת ללא יד מכוונת, נוכח עזיבת המנכ"ל בטרם הוקמה הממשלה, כשאין שר בריאות במשרה מלאה והמשנה למנכ"ל עזב לאחרונה. מי ינהל אירוע חירום?".
פרופ' חגי לוין: יש סכנה לבריאות הציבור כשמערכת הבריאות מופקרת ללא יד מכוונת, נוכח עזיבת המנכ"ל בטרם הוקמה הממשלה, כשאין שר בריאות במשרה מלאה והמשנה למנכ"ל עזב לאחרונה. מי ינהל אירוע חירום?
לדברי לוין, בריאות הציבור בישראל הידרדרה משמעותית בשנות המלחמה, בנפש ובגוף. "מערכת הבריאות מתמודדת עם שחיקה ועזיבה, מחסור בכוח אדם ומשאבים, על סף אי-ספיקה", אמר. "ההבטחות של בר סימן טוב עם סיום תפקידו בפעם הקודמת לא מומשו בקדנציה הנוכחית. נקווה שבקרוב תוקם ממשלה חדשה, עם שר בריאות קבוע שבריאות הציבור בישראל בראש מעייניו, ומנכ"ל מקצועי ומומחה בבריאות, שטיפל בחולים, ניחן בחמלה הנדרשת ונחוש לקדם את הרפורמות החיוניות, כמו הגדלת כוח האדם המקצועי וחקיקת חוק ביטוח סיעוד ממלכתי".
פרופ' חגי לוין צילום: ריאן פרויסד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות ומשנה לדיקן בית הספר לניהול מערכות בריאות באקדמית נתניה, אמר כי "הודעתו של המנכ"ל מגיעה על רקע פרישה של כמה אנשים ותיקים מאוד בתפקידים מהותיים במשרד הבריאות, ולכן המשרד מאבד הרבה שנות ניסיון ומיומנות. זאת על רקע תקופה של חוסר ודאות, גם פוליטית, שמקרינה על הממשלה ועל התקציב, וגם לאומית וביטחונית, בשל החשש מהסלמה עם איראן".
לדבריו, בנסיבות האלה "משרד הבריאות יכול להתקשות לנווט את הספינה. עם זאת, בהנהלה הבכירה של המשרד נותרו נשות מקצוע מוערכות ובעלות ניסיון - פרופ' סיגל סצדקי, פרופ' אסנת לוקסנבורג, אורית אפרתי לב וד"ר הגר מזרחי - ובתקופה הקרובה הרבה מההובלה תהיה בידיהן".
המנכ"ל הראשון שאינו רופא
הדרישה של פרופ' לוין למנכ"ל "שטיפל בחולים" אינה חדשה. כשבר סימן טוב נכנס לתפקידו ביולי 2015, אחרי שכיהן כנספח הכלכלי של ישראל בוושינגטון וכסגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, הוא היה מנכ"ל המשרד הראשון שאינו רופא בהכשרתו. ההסתדרות הרפואית התנגדה למינוי, בעיקר מסיבה זו, ואף עתרה נגדו לבג"ץ. העתירה נדחתה, ובפסק הדין כתבו השופטים: "נעשה בנידון ניסוי, שיש בו חידוש. יש רק לקוות כי הניסוי יצליח, וחרף הבעייתיות תצמח תועלת למערכת הבריאות ולציבור מיכולותיו של המנכ"ל החדש בתחומי כלכלת הבריאות והרגולציה. האחריות המוטלת על כתפיו כבדה".
בר סימן טוב הפך לאחת הדמויות הציבוריות המוכרות בישראל בתקופת הקורונה, בעיקר בגל הראשון ב-2020, כשהופיע שוב ושוב במהדורות החדשות ובמסיבות עיתונאים לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירי מערכת הבריאות. באותה שנה, עם מינויו של יולי אדלשטיין לשר הבריאות, פרש מתפקידו, ובינואר 2023 חזר לכהן כמנכ"ל.
המלחמה על חיי הפצועים ב-7 באוקטובר בסורוקה. מערכת הבריאות עמדה במבחן עצום, אך האם היא מסוגלת להתמיד בכך?
(צילום: דוברות סורוקה)
בקדנציה השנייה עמד בר סימן טוב בראש המערכת בשנות המלחמה, כשטיפלה באלפי נפגעים ופצועים וקלטה את השבים מהשבי, והוביל את גיבוש התוכנית הלאומית לבריאות הנפש ואת יישומה, עם תוספת של כ-1.4 מיליארד שקל לבסיס התקציב לשנתיים, כמענה לטראומה הלאומית שאחרי 7 באוקטובר ולמשבר החמור בבריאות הנפש. במכתב פרידה ששלח השבוע לעובדי המשרד כתב כי הוא נפרד "בתחושה עמוקה של גאווה ובידיעה שהמערכת איתנה, ערוכה, ותדע להתמודד בהצלחה עם כל אתגר שיבוא".
בר סימן טוב הדגיש כי המערכת עדיין ניצבת בפני משימות רבות, "והחשובה מכולן היא המשך ביצורה של מערכת הבריאות כמערכת מקצועית, המיוצגת על ידי כל חלקי החברה בישראל, שבה מענה רפואי ניתן באופן ציבורי, נגיש ואיכותי, על פי עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית". לדבריו, המסירות והמקצועיות של עובדי המערכת הביאו לכך שזכתה לאמון שיא של 87% מהציבור, יותר מכל מערכת ציבורית אחרת.
התיק שיירש המנכ"ל הבא
על שולחנו של המנכ"ל הבא יחכו אתגרים כבדים. גידול האוכלוסייה והזדקנותה, שינויים בדפוסי התחלואה והרחבת השירותים הרפואיים הגדילו את הביקוש לרופאים מומחים, בזמן שהכשרת רופא מומחה נמשכת שנים רבות. התוצאה: מחסור בכוח אדם רפואי והמתנה ממושכת לתורים לרופאים מומחים, שמגיעה לעיתים לחודשים ארוכים.
במקביל מתמודדת המערכת עם תופעה מדאיגה של הגירת רופאים. לפי מחקר של אוניברסיטת תל אביב שפורסם לאחרונה, בין 2023 ל-2025 עזבו את ישראל 1,369 רופאים לתקופה של שנה לפחות (הנתון ל-2025 מבוסס על אומדן) - זינוק של 94% לעומת 705 רופאים שעזבו בין 2013 ל-2015. עוד עלה מהמחקר כי כ-20% מהרופאים שעזבו היו בני 45 ומעלה, לעומת 14% בלבד בעשור הקודם.
ישראל מתמודדת עם משבר הגירת רופאים שעלול להחריף. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
לכך מצטרפות בעיות מבניות ותקציביות שמלוות את מערכת הבריאות שנים ארוכות. התוספת השנתית לסל התרופות קפואה כבר כמה שנים ואינה מדביקה את קצב ההתקדמות ברפואה, ובתי החולים סובלים ממחסור בתקציבי פיתוח ובינוי. בהיעדר מימון ממשלתי מספק, הם נאלצים לגייס בעצמם כספים ותרומות כדי להרחיב תשתיות ולהקים מבנים חדשים.
בתחילת 2025 הורה בר סימן טוב להקים ועדה מייעצת לתכנון כוח האדם ברפואה, ובאחרונה פרסמה הוועדה את המלצותיה: לראשונה נקבעו יעדים לאומיים למספר הרופאים המומחים לפי מקצוע ולפי מחוז עד 2035, תוך התייחסות גם לפערים בין המרכז לפריפריה. אלא שהדרך ליישום ההמלצות בשטח עוד ארוכה, והשפעתן לא צפויה להיות מיידית - ואת המשימה הזאת יירש כבר מחליפו.
