מה קורה בבית החולים יוספטל? אילנה קוריאל דיווח אולפן
(צילום: אסף חן)
חליתם? נפצעתם? כדאי שזה לא יקרה לכם כשאתם באילת או בסביבתה. לא מאמינים? תראו מה יש למנהלת בית החולים יוספטל בעיר להגיד.
קראו עוד:
"הצוות הרפואי פה בשליחות – לתת מענה לאנשים שנמצאים בסוף העולם. כל אחד במדינת ישראל מגיע מתישהו לאילת. אם זה לחופש, לכנס או כדי לקנות אייפון. לכל אחד יש פוטנציאל להגיע למיון", אומרת מנהלת יוספטל רויטל בר־אושר (56).
הם צריכים להיות מודאגים? "לא", היא אומרת, ואחרי מחשבה מוסיפה: "אנשים בריאים מקבלים מענה בכל הנוגע לפציעות טראומה. אבל לפעמים קורה מצב שאדם עובר אירוע רפואי כמו ניתוח מעקפים או ניתוח בטן ובא לנוח באילת. אני לא הייתי עושה דבר כזה".
אח סיעודי ביוספטל: "המיון במצב קטסטרופלי, פשוט אין רופאים מומחים במיון. יש חוסר בידע, במעמד. זורקים רופא ואומרים לו תלמד מהשטח. מעבר לכך, האחים והאחיות עובדים בלחץ נוראי, מעבר להיקף המשרה. איך אפשר להיות צלול בתנאים האלה?"
ד"ר בר־אושר, רופאת ילדים מומחית, עברה לאילת אחרי שחיה 35 שנים בירוחם ושימשה כסגנית בית החולים סורוקה בבאר־שבע. הדברים שהיא אומרת מגיעים לאחר פרסום "ידיעות אחרונות" מהחודש שעבר, לפיו בבית החולים הכי דרומי בישראל חסר עדיין מנהל מיון. זאת לאחר שמנהל המיון האגדי, ד"ר קובי ארד, פרש לפנסיה אחרי 25 שנות שירות. בתפקיד מחזיק כרגע ממלא מקום, ד"ר דאהר אגבאריה (37), רופא בכיר אך צעיר יחסית, עם תוכניות גדולות ("אני שואף להיות מנהיג ולא רופא בכיר שבודק תיקים ועובד במיון", הוא אומר).
3 צפייה בגלריה
מנהלת יוספטל רויטל בר־אושר יוספטל ממלא מקום מנהל המיון, ד"ר דאהר אגבאריה
מנהלת יוספטל רויטל בר־אושר יוספטל ממלא מקום מנהל המיון, ד"ר דאהר אגבאריה
"לבוא לאילת אחרי ניתוח מעקפים? אני לא הייתי עושה דבר כזה". מנהלת יוספטל רויטל בר־אושר וממלא מקום מנהל המיון, ד"ר דאהר אגבאריה
(צילום: נועה סיטי אליהו )
65 רופאים יש ביוספטל, בהם רק שני רופאי ילדים, ארבעה רופאי נשים ו־15 רופאי מיון – רובם צעירים שבאו לשם כדי לתפוס בהמשך מקום בהתמחות נחשקת. אחרי שנתיים באילת המקום שלהם בהתמחות שכזו מובטח. רופאים ואחיות במיון עדיין מדברים על ארד בנוסטלגיה, אם כי לא נטולת ביקורת. "הוא היה אוצר", אומר עליו אחד האחים הסיעודיים שעובד במיון, "הוא היה היחיד ששולט על הכל. כמורה וכרופא הוא היה נהדר. עם זאת, כמנהל הוא היה נורא".
לאחר פרישתו המצב רק החמיר. "המיון במצב קטסטרופלי", אומר האח הסיעודי, "פשוט אין רופאים מומחים במיון. כל שנתיים וחצי באים רופאים צעירים. יש חוסר בידע, במעמד. אין העברת מידע מרופא ותיק לצעיר. זורקים רופא ואומרים לו תלמד מהשטח. מעבר לכך, האחים והאחיות עובדים בלחץ נוראי, מעבר להיקף המשרה. איך אפשר להיות צלול בתנאים האלה?"
"ביחד עם התיירים אנחנו מגיעים לאוכלוסייה של 100 אלף איש והכול מתנקז למיון, שבו יש 15 רופאים. זה מאוד קשה. הרוב עובדים בהרבה כסת"ח. שיחררתי מטופלים הביתה ואני מקווה שלא קרה להם כלום".כאמור, ביוספטל אין מיון ילדים. "ילדים הם שליש מהמטופלים שלנו", אמר רופא. "אני בדקתי ילדים - אבל אני לא רופא ילדים. אני בודק עיניים- אני לא רופא עיניים. זו נקודת תורפה מאוד גדולה".
"כולם מגיעים עם ידע רפואי נמוך עד לא קיים", מעידים רופאים צעירים שעבדו ביוספטל, "ואף אחד לא ממש רוצה להיות כאן. אתה צריך להיות מנהל באופי שלך כדי לדעת להסתדר לבד. יש פה רק מומחה אחד. קובי היה בכיר לבד 25 שנה. עשה 30 כונניות בחודש. אין לי מושג מתי הוא ישן. הוא היה זמין בטלפון כל לילה כמעט 25 שנה". בנוסף, נם מדווחים על שחיקה ותחלופה של כוח האדם, "הטובים עוזבים".
3 צפייה בגלריה
מיון בית חולים יוספטל אילת
מיון בית חולים יוספטל אילת
רופא שעזב את יוספטל: "אני מאוכזב בשביל התושבים שזה מה שנותנים להם"
(צילום: דוברות בי"ח יוספטל)

"אני מרגישה כאילו אנחנו עובדים על המטופלים שלנו"

כל הרופאים והאחיות שאיתם שוחחנו ביקשו להישאר בעילום שם, אבל כולם מתארים תמונת מצב דומה: עבודה תחת לחץ וכמעט בלי כוח אדם. המצב לא אופטימלי גם בבתי חולים אחרים בארץ, אבל שם יש לפחות רופאים בכירים שאיתם ניתן להתייעץ, ומנהלים שמהם ניתן ללמוד. עיקר הבעיה היא כוח האדם במיון. "הרגשתי שזרקו אותי למים", מודה רופאה על החוויה שלה במיון ביוספטל. רופא שעזב לאחרונה את בית החולים סיפר: "בכל תורנות אתה לא יודע מה יופיע בדלת. זה היה מבהיל, אבל זה הפך אותי לרופא הרבה יותר טוב. ד"ר ארד היה שם בכל שעה כדי לשפר את המקצועיות שלנו. אני לא מתחרט על התקופה הזו, אבל לא יודע אם הייתי חוזר על זה. נראה שלא. מה שעשינו ביוספטל זה דברים הירואיים. אתה הרבה פעמים נלחם ונדרש להשתמש במרפקים – והכל לבד".
רופא אחר שעזב את יוספטל אומר: "אני מאוכזב בשביל התושבים שזה מה שנותנים להם, שקופת חולים כללית, לה שייך בית החולים, מתייחסת אליהם כאל מבוטחים בלבד ולא כחולים. מה שחשוב שם זה איך דברים נראים כלפי חוץ ולא הבריאות. אף אחד לא שאל אותנו על תוצאות בריאותיות של מטופל, אבל ישאלו על תלונה בפייסבוק. יחסי הציבור יותר חשובים מהחולים. ככה זה נראה ומרגיש. הצוות מתוסכל, וגם התושבים. כולם שחוקים. אני מתבאס שיש רופאים שממשיכים לעבוד שם".
תושבת אילת: "במיון משחררים אנשים הביתה גם כשמצבם רע. במקרה הטוב הם חוזרים פעם שנייה ושלישית. במקרה הגרוע הם מוצאים את עצמם מפונים לסורוקה מאחר שלא קיבלו טיפול רפואי מתאים ובזמן"
"להנהלה שלנו לא קל מול הכללית", אומרת אחת הרופאות. "יוספטל לא בראש מעייניה של הקופה. לא צריך להיות גאון הדור כדי להבין את זה. זה מרגיש שאת מאוד לבד במערכה". "אני מרגישה כאילו אנחנו עובדים על המטופלים שלנו, צוחקים עליהם", מספרת רופאה אחרת, "הפער בין הידע המועט שלי למה שאני מציגה למטופל הוא כל כך גדול, שזה נותן לי תחושה לא טובה".

"כשיש בעיה רפואית עדיף לקחת את האוטו ולנסוע למרכז"

"68,000 תושבי אילת זוכים לשירותי רפואה נחותים בהרבה מישורים בהשוואה לאלו הניתנים בשאר חלקי הארץ" – כך כתב ראש העיר אלי לנקרי למנכ"ל משרד הבריאות ד"ר נחמן אש בתחילת חודש מאי, והתושבים מרגישים כמותו. "במיון משחררים אנשים הביתה גם כשמצבם רע", סיפרה תושבת העיר שעברה ביוספטל, "במקרה הטוב הם חוזרים פעם שנייה ושלישית. במקרה הגרוע הם מוצאים את עצמם מפונים לסורוקה מאחר שלא קיבלו טיפול רפואי מתאים ובזמן".
הרשתות החברתיות מלאות בתלונות ואזהרות של מטופלים לא מרוצים. "מתפללת שלא נזדקק לבית החולים הזה", כתבה אמא אחת, "חברים יקרים, תשמרו על עצמכם טוב־טוב: אסור להיות חולים באילת".
יעקב, אב לילדה קטנה, סיפר: "המערכת שם לא עובדת כמו שצריך. יש אנשים מקסימים שנותנים את כל הלב, ולצידם יש כאלה שפחות. בנוסף, אין מספיק שירותים רפואיים ביוספטל. כשיש בעיה רפואית אני פשוט לוקח את האוטו ונוסע למרכז או לסורוקה. עשינו את זה כבר כמה פעמים, בעיקר עם הילדים. אבל לי יש את האפשרות הזאת. אדם רגיל לא תמיד מצליח לעשות את זה".
3 צפייה בגלריה
יוספטל
יוספטל
"אסור להיות חולים באילת". יוספטל
(צילום: נועה סיטי אליהו )
רוב התושבים העדיפו להתראיין בעילום שם והסבירו ש"אולי פעם נצטרך את בית החולים, אז נשמור על היחסים". כך גם ב', שטוענת כי "יוספטל הוא בית חולים בעייתי. יצא לי להתנדב בתיכון במד"א, ואז היה לי הרבה ממשק עם המיון, ועם סבא וסבתא שלי יצא לי להיות במחלקות אישפוז שונות. בשני המקרים החוויות היו כושלות. אני דואגת לסביבה הקרובה שלי, להורים ולחברים, בגלל המענה הלקוי שיש שם".

"בסוף אנחנו לבד"

אחת מנקודות השבר של הצוות נגרמה מכך שמענקי הקורונה לא הגיעו לרופאים ולאחים במיון, אלא למזכירות ולהנהלה. "בקורונה העבודה השתנתה ב־180 מעלות. עבדנו הרבה יותר קשה", סיפרו אחדים מהם, "בית החולים קיבל מענקי קורונה, אבל הכסף לא הגיע לרופאים ולצוות במלר"ד".
משרד הבריאות: "קיים קושי בגיוס רופאים לבית החולים בכלל ובתחום רפואה דחופה ילדים בפרט"
מנהלת בית החולים ציינה כי "סוגיית המחסור בכוח אדם ידועה. בין היתר, אין כירורג ילדים ויש רק שני רופאי ילדים. זה מקצוע בחסר בכל הארץ. המדינה צריכה לתת לו פוקוס כי עוד מעט לא יהיו בכלל רופאים כאלה. בנוסף, יש את האתגר של לבוא לאילת, דבר שלא כל רופא רוצה. מי שגר ועובד פה מחויב ואכפתי, אבל בסוף אנחנו לבד. בירושלים ובתל־אביב יש כמה חדרי מיון, לבוא לפה זה לדעת שאני 24/7 צריך להיות ערני ומוכן".
בנוגע למענקי הקורונה, מבית החולים נמסר כי "המענק ניתן למי שדוגם בדיקת קורונה. רופאים לא עסקו בזה". על הטענה כי “יוספטל לא בראש מעייני הכללית”, אמרה ד”ר בר אושר כי כמעט כל בקשה שלה מקופת החולים נענית בחיוב.
מקופת חולים כללית נמסר: "בשנים האחרונות כללית משקיעה מאות מיליוני שקלים בפיתוח תשתיות בינוי ביוספטל, הצטיידות במיכשור רפואי חדיש ותוספת כוח אדם ותחומי שירות חדשים. לאחרונה חנכנו מכון CT חדש. בנוסף, בקרוב יפתח בניין חדש לחלוטין שיכלול חדרי ניתוח, חדרי לידה, מכון המו־דיאליזה ואספקה סטרילית. כל אמירה אחרת מטעה ואינה משקפת את ההשקעה הרבה ואת תנופת הפיתוח שאנו מובילים למען בריאותם של תושבי אילת והתיירים המגיעים אליה”.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות ושירותי בריאות כללית עושים מאמץ לגייס כוח אדם רפואי לבית החולים, אולם למרות הפיצוי הכספי והתמריצים קיים קושי בגיוס רופאים לבית החולים בכלל ובתחום רפואה דחופה ילדים בפרט. כלל הסוגיות ימשיכו להיבחן במשרד הבריאות".