בשיתוף כמוני
עבור נשים רבות, הידיעה שהן נשאיות של מוטציה בגן BRCA מלווה בתחושות לא פשוטות ומעורבות של חרדה לצד תחושה מסוימת של שליטה. המוטציות ב-BRCA1 או BRCA2 מעלות משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן השד ובסרטן השחלות. בעוד שסרטן השד נהנה ממודעות גבוהה ואמצעי גילוי מוקדם יעילים יחסית (כמו MRI וממוגרפיה), סרטן השחלות נותר "הרוצח השקט" של נשאיות ה-BRCA, מחלה שלרוב מתגלה בשלבים מאוחרים, ללא בדיקת סקר יעילה לגילוי מוקדם.
משום כך, ההמלצה הרפואית החד-משמעית עבור נשאיות היא ביצוע ניתוח מניעתי לכריתת השחלות והחצוצרות. מדובר בהחלטה מורכבת, אך כזו שמצילה חיים באופן ודאי.
ההמלצה הרפואית לנשאיות - המספרים לא משקרים
בעוד שבקרב האוכלוסייה הכללית הסיכון לחלות בסרטן השחלות עומד על סביב 1.5%, אצל נשאיות BRCA התמונה שונה לחלוטין, עם סיכון של כ-20-40% לחלות בסרטן זה (הסיכון ב-BRCA2 נמוך מ-BRCA1). חשוב להבין: הניתוח המניעתי מפחית את הסיכון לחלות בסרטן השחלות בכ-97%, ואף ייתכן ומפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד (אם מבוצע לפני גיל המעבר).
הדילמה המרכזית לרוב אינה עצם הניתוח, אלא העיתוי שלו. מצד אחד, הרצון להקדים תרופה למכה, ומצד שני - הרצון לשמר את הפוריות ולדחות את גיל המעבר. הקווים המנחים העדכניים ממליצים על ביצוע הניתוח בהתאם לרצון המטופלת לתכנון המשפחתי שלה וסביב גיל 35-40 (40-45 במקרה של BRCA2). חשוב לזכור כי יש אפשרות כיום לשימור פוריות ולהקפאת ביציות.
מה קורה בניתוח?
הניתוח נקרא כריתת טפולות מניעתית, כשכיום, כמעט תמיד, הוא מבוצע בגישה לפרוסקופית (זעיר-פולשנית). המנתח מחדיר מצלמה ומכשירים דרך חתכים זעירים בבטן, וכורת את השחלות ואת החצוצרות. חשוב להבהיר שלמרות שמדובר בניתוח פשוט שאורך בממוצע כ-20-30 דקות יש סטנדרט בסיסי והנחיות ברורות של האיגוד האמריקאי לפיהם צריך להתבצע הניתוח על מנת לשמור על בטיחות אונקולוגית.
היום שאחרי: ההתמודדות עם "מנופאוזה כירורגית"
כאן טמון הקושי העיקרי. למרות ההחלמה הפיזית המהירה מהניתוח עצמו, אישה בת 35 או 40 שעוברת כריתת שחלות נכנסת בבת-אחת לגיל המעבר (מנופאוזה). בניגוד לתהליך טבעי והדרגתי, כאן השינוי ההורמונלי הוא חד ומיידי. התסמינים עשויים לכלול גלי חום והזעות לילה, יובש בנרתיק וירידה בחשק המיני, שינויים במצב הרוח וקשיי שינה, והשפעות ארוכות טווח כמו ירידה בצפיפות העצם (אוסטאופורוזיס) ועלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם.
עם זאת, חשוב להגיד כי יש פתרון והפחד מתופעות הלוואי לא צריך למנוע את הניתוח מציל החיים. עבור רוב הנשאיות (שלא חלו בעבר בסרטן שד), הטיפול המקובל הוא טיפול הורמונלי חליפי (HRT) עד לגיל המעבר הטבעי (סביב גיל 50). הטיפול מחזיר לגוף את ההורמונים החסרים, מונע את גלי החום, מגן על העצמות והלב, ומשפר דרמטית את איכות החיים - ללא העלאה משמעותית של הסיכון לסרטן שד בטווח הגילים הזה.
כריתת שחלות מניעתית היא החלטה אמיצה שמשנה את מהלך החיים. היא מעבירה את הכוח מהגנטיקה לידיים שלך.
אם את נשאית, אל תישארי עם הדילמה לבד. התייעצי עם גינקו-אונקולוג כדי לבנות את התוכנית המדויקת והנכונה ביותר עבורך.
בשיתוף כמוני
פורסם לראשונה: 12:24, 12.01.26
