צום עשרה בטבת התשפ"ו יחול ביום שלישי, 30 בדצמבר 2025. התאריך העברי י' בטבת מסמל את התחלת החורבן והפורענות – היום שבו החל נבוכנדנצר מלך בבל את המצור על ירושלים, לפני כ-2,600 שנים – אירוע שהסתיים בחורבן העיר, ובתוכה גם בית המקדש הראשון, ובמיטוט ממלכת יהודה. בתשרי שלאחר החורבן נרצח גדליה בן אחיקם ושארית הפליטה גלתה מהארץ.
הטלת המצור מצוינת עד היום כיום אבל, שבו יהודים שומרי מסורת ברחבי העולם מתענים וצמים, לא אוכלים ולא שותים. בניגוד ליום כיפור ותשעה באב, בעשרה בטבת מותר לנעול נעלי עור ולקיים יחסי אישות. מעבר לכך, התענית לא נמשכת 25 שעות, אלא רק מעלות השחר בבוקר ועד צאת הכוכבים בערב.

זמני צום עשרה בטבת תשפ"ו

כניסת הצום: בירושלים 5:26, בתל אביב 5:29, בחיפה 5:30, בבאר שבע 5:27, בצפת 5:28, בטבריה 5:27, באשדוד 5:28, באשקלון 5:28, באילת 5:22, בקריית שמונה 5:28.
צאת הצום: בירושלים 17:09, בתל אביב 17:05, בחיפה 17:05, בבאר שבע 17:09, בצפת 17:05, בטבריה 17:03, באשדוד 17:06, באשקלון 17:06, באילת 17:10, בקריית שמונה 16:59.
2 צפייה בגלריה
הכותל המערבי ירושלים תפילה לשלום החטופים ב עזה
הכותל המערבי ירושלים תפילה לשלום החטופים ב עזה
מתפללים בכותל המערבי
(צילום: Yuri Cortez / AFP)
60 שניות על צום עשרה בטבת
(צילום: שמוליק דודפור)

האם חיילים מחויבים בצום?

לוחמים העוסקים בפעילות מבצעית פטורים מהצום לפי ההלכה – כפי שמסביר הרב אברהם סתיו, שגויס למילואים במהלך המלחמה: "אחת התופעות המרתקות בלחימה היא שאנחנו חוזרים אלפי שנים אחורה אל המלחמות מתקופת התנ"ך – וכבר בספר שמואל א' אנחנו מוצאים את יהונתן בן שאול כשהוא מפר את התענית שאבא שלו גזר, בזמן המלחמה מול הפלישתים, וטועם מיערת הדבש כדי להתחזק. מכאן למדו הפוסקים שכל מי שמעורב בלחימה חייב לאכול כל צורכו כדי להילחם כראוי".
2 צפייה בגלריה
פעילות צוות הקרב החטיבתי גבעתי בג׳באליה
פעילות צוות הקרב החטיבתי גבעתי בג׳באליה
לוחמי צה"ל ברצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
ומה לגבי חיילי צה"ל בעורף? "מי שנמצאים בתפקיד עורפי שהוא לא חלק מהלחימה או שאין בו צורך במאמץ פיזי או מנטלי, אמורים באופן עקרוני לצום, לפי ההלכה. זו גם ההנחיה של הרבנות הצבאית. עם זאת, כדאי להיוועץ ברב היחידתי לפני שמחליטים לצום, כי לפעמים החייל הפשוט מתקשה לתפוס את התמונה המלאה".

יום הקדיש הכללי

שנים ספורות לאחר קום המדינה, בשנת התשי"א (1951), הוכרז י' בטבת גם כיום הקדיש הכללי, זיכרון לנספים בשואה שיום פטירתם לא נודע. בני משפחה שאינם יודעים מתי נפטרו או נרצחו קרוביהם, נוהגים ביום זה כיום זיכרון שנתי שבו פוקדים את הקבר, מדליקים נר נשמה ואומרים את תפילת הקדיש לעילוי הנשמה. לדברי הרב סבג, "מן הראוי שמי שאחד מהוריו אינו בין החיים יאמר ביום הזה קדיש יתום לעילוי נשמת נספים שאין להם קרובים שיאמרו עליהם קדיש".