כבר יותר משנה מתפללים קשישי הדיור המוגן "נהריים" עם משפחות ברוכות ילדים המתגוררות בסביבה, בשכונת קריית שמואל שבחיפה, מחוץ למבנה בית הכנסת. כך בקור ובחום, מאז התפרצות הקורונה - ולא, אין להם שום כוונה לחזור בינתיים. כפי שמבהיר ניר בן-צור, תושב השכונה ומגבאי המניין: "עד להודעה חדשה - אנחנו לא חוזרים".
והוא מסביר: "בית הכנסת ממוקם במקלט של הבניין, שם אין שום חלון ואין אוורור. חלק מהדיירים לא חוסנו, ורבים מבין אלה שחוסנו הם בעלי מחלות רקע ומאוד מבוגרים. מצד שני, למשפחות בשכונה יש ילדים קטנים, שהם כמובן לא מחוסנים - ואנחנו לא רוצים לקחת סיכון ולא יכולים להעלות על הדעת מקרה שבו חס וחלילה יקרה אסון, ואנחנו נחשוב שאולי אחד הילדים שלנו גרם לכך. הבריאות היא מעל לכול, והציווי ההלכתי של 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' חייב להדהד".
- כל האסנת שבעולם: הנסיכה שנולדה מאסון/ שהרה בלאו
כשמשרד הבריאות הרשה לראשונה לקיים מניינים של 20 איש בשטח פתוח, במאי 2020, החל הרצל שלמה, מוותיקי הדיירים ומגבאי המניין, לארגן תפילות בחוץ. "ועד בית הכנסת רכש אוהל וציוד נוסף, והבהרנו מהרגע הראשון שהתפילות יתקיימו על פי כל נוהלי משרד הבריאות שנאכפו בקפדנות", בן צור מדגיש. "כשהיו מי שלא הקפידו על ההנחיות, לא חששנו לעצור את התפילה. חילקנו את אזור התפילה כך שמי שמתגוררים בדיור המוגן, יהיו באזור סטרילי הסמוך אל הכניסה למבנה. הייתה הפרדה מוחלטת בינם לבין תושבי השכונה, שגם הם חולקו, עם רווח של בין שניים לשלושה מטרים בין משפחה למשפחה".
עם תחילת מבצע החיסונים בוצע רישום מדוקדק של המתפללים: "בדקנו מי עשה חיסון גם בקרב הדיירים וגם בקרב תושבי השכונה, ובהתחלה לא אפשרנו למתפללים שאינם קבועים להצטרף למניין. בהמשך, כשהיה מותר, הגדלנו את מספר המתפללים ואפילו עשינו 'קידוש' כשהיו שמחות, אבל גם אז, על פי כל הכללים".
הרב שרלו: אנשים בסיכון - להתפלל בחוץ
רק לפני שבוע עוד דנו בקהילות דתיות, וגם הרבה מחוצה להן, בסוגיית המשך התפילת במנייני חצרות, מששבו העניינים לשגרה מלאה. בריאיון ל-ynet התלוננו תושבים חילונים על פגיעה משמעותית באיכות החיים עקב מנייני החצרות הנמשכים, שפלשו לגינות ולפארקים – ובפורום החילוני הזהירו מפני קביעת עובדות בשטחים הציבוריים. אבל כאילו לא חלפו יומיים וחצי בערך, והתפרצות מחודשת של הקורונה גורמת בימים האחרונים לחשיבה מחודשת גם בקרב מי שזעמו על "הזלזול בבתי הכנסת" עם המשך קיומם של המניינים הקצרים במרחב הפתוח.
חילונים זועמים: המתפללים השתלטו על הרחובות
(צילום: משה מזרחי)
גבאים ורבני הקהילות שבים ומתלבטים בימים האחרונים בשאלה האם לסגור את בתי הכנסת ולהתפלל בחוץ, זאת לאחר שהושבה חובת המסכות בחללים סגורים בסוף השבוע האחרון. רבים חשו בדז'ה-וו מטריד, כאשר במרץ 2020 - מיד אחרי ההתפרצות הגדולה בפורים - פסקו בכירי הרבנים בציונות הדתית, ובהם הרב אליעזר מלמד והרב דוד סתיו, כי יש לסגור את בתי הכנסת ולהתפלל ללא מניין, בשעה שהרבנות הראשית ונציגי החרדים שירכו עדיין רגליים מאחור.
הרב הראשי, דוד לאו, קבע אז כי "כל עוד לא יצאה הוראה אחרת - ניתן וחשוב להתפלל בבתי הכנסת", אך בשלב הראשון התגלה כי 29% מהמאומתים בישראל נדבקו בבתי הכנסת, ובהמשך התגלה כי יותר ממחצית מחולי הקורונה המבוגרים הם מהמגזר, וכי אחוז המבוגרים החרדים שמתו מהנגיף, גדול פי-ארבעה משיעורם באוכלוסייה.
הרב יובל שרלו, ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר, קורא לגלות אחריות ציבורית ולשמור על המבוגרים: "שיקול הדעת העיקרי צריך להיות בריאות הציבור", הוא אומר. "בשל חזרת הקורונה שיקול זה מחייב להתפלל במקום הבטוח ביותר, ואם יש בקהילה רבים שאינם מחוסנים - אנשים בסיכון ובני נוער הבאים לתפילה באופן קבוע - יש להתפלל בחוץ", הוא קובע. עם זאת הוא מסייג כי "לא ראוי לנצל את המציאות הזו כדי להעדיף תפילה בחוץ על פני קיומה בתוך בית הכנסת, כיוון שיש חשיבות גדולה לתפילה ב'מקדש המעט'. ברגע שאפשר לחזור - יש לחזור".
"בתי הכנסת צריכים להוות דוגמה לאחרים"
יו"ר ארגון רבני צהר, הרב דוד סתיו, אומר כי "כבר ביום חמישי, עוד לפני ההנחיה של משרד הבריאות, הנחיתי את בתי הכנסת שניתן יהיה להתפלל רק עם מסכות. אשר להחזרת המניינים בחוץ - יש לקיימם בשלב זה רק לאוכלוסיות בסיכון, ואם אכן המצב יחמיר בימים הקרובים, יהיה נכון להחזיר את המניינים לחצרות".
הרב אורן דובדבני, ראש מערך הכשרות של צהר, קורא אף הוא ליושרה פנימית של זהירות מול נוחות: "אנחנו מוצאים את עצמנו הולכים על קו דק מאוד", הוא אומר. "מצד אחד, ברור שחובת שמירת הבריאות ומצוות פיקוח נפש מהווה ערך עליון. ברגע שמתברר שההתקהלות מסוכנת, דווקא בתי הכנסת צריכים להוות דוגמה לאחרים.
"מצד שני, נראה כאילו יש כאן תירוץ נאה ונוח. מנייני החצרות הם אינטימיים ומשפחתיים, ולא פעם נוחים בהרבה מבתי הכנסת עם התפילה הפורמלית והממוסדת. בסופו של יום, כל מתפלל ומתפללת חייבים להיות אמיתיים עם עצמם ולזכור את דברי הגמרא שכל מי שיש לו בית כנסת בעירו ולא מתפלל בו, נקרא 'שכן רע'. בעייני זה עוד אתגר בתקופה המוזרה הזו: לדעת מתי לפתוח ומתי לסגור".
ברבנות הראשית ממתינים להנחיות משרד הבריאות, ובינתיים לא קוראים להוצאת המניינים מבתי הכנסת. במשרד הבריאות מבהירים כי "נכון לשעה זו, אין עדיין הנחיה לחזור להגבלות התקהלות ותו סגול או ירוק. זהו כלי שנמצא על שולחן הדיונים, ויופעל על פי התפשטות התחלואה". עם זאת, מוסיפים שם: "כמובן שהפעלת שיקול דעת, אחריות אישית וזהירות יתרה בנוגע לאוכלוסייה שאיננה מחוסנת ואוכלוסייה מבוגרת, היא דבר נכון וחשוב".
מי שתקף לאחרונה בחריפות את המשך קיומם של מנייני החצרות, הוא הראשון לציון, הרב שלמה עמאר, רבה הראשי של ירושלים. בכנס "חוזרים לבתי הכנסת" אותו קיים "הארגון העולמי של בתי הכנסת" לפני כחודש, הוקרן סרטון שבו תקף את המתפללים בחוץ: "כמה מצער לשמוע שיש עוד אנשים שרוצים להמשיך להתפלל בחצרות. אין לך זלזול גדול בבתי כנסת מהדבר הזה, שאחרי שה’ היטיב איתנו, פתח שערי רחמים, שנוכל להתפלל - אנחנו נלך לבחור בתפילה חטופה וקטופה, בלא ערך ובלא כבוד".
"הילדים מעדיפים שטח פתוח"
הרב מנדי כץ, שליח חב"ד בשכונת תל גיבורים בחולון, ממשיך להתפלל בחוץ: "בגל הראשון, מיד כאשר משרד הבריאות אישר לקיים תפילות מחוץ לבתי הכנסת, המניין שלנו עבר להתפלל בשטח פתוח", הוא מספר. "באופן מפתיע, זה גרם לעלייה במספר המתפללים שהיה נוח להם להתפלל בשטח פתוח, מאשר במקום הקבוע שלנו, מכיוון שעד לקורונה המניין שלנו היה במקלט ציבורי".
בחודש שעבר, כשהוסרו המגבלות, שקלתם לחזור למקלט?
"הייתה התלבטות, אבל היא הייתה מהירה. היה מיעוט שרצה לחזור, אבל הרוב העדיפו להמשיך להתפלל בחוץ גם מכיוון שיש משפחות ברוכות ילדים, בלי עין הרע, והרי את הילדים אי אפשר לחסן. בנוסף, גם הילדים מעדיפים להיות בשטח פתוח ולא במקלט הקטן".
כמה זמן תמשיכו להתפלל בחוץ?
"עוד לפני ההתפרצות האחרונה, ידענו שהקורונה לא נגמרה, לכן אין תאריך יעד לחזרה - ואנחנו ערוכים כמו בתקופה הזו בשנה שעברה, מבחינת מאווררים וצל, המאפשרים תפילה גם בחודשי הקיץ החמים. אבל לאור העובדה שכיום יש יותר מתפללים מאשר בתקופה שבה התפללנו במקלט, לא ברור אם ומתי נחזור".
"בחוץ - כדי להשאיר את האופציה"
אלישע ניר מקריית מלאכי מתגורר בשכונה חדשה, "המחנה", הנמצאת בתהליכי אכלוס, ועדיין אין בה בית כנסת פעיל אף שכבר מתגוררות בה, לדבריו, מאות משפחות. "עד לקורונה התושבים הלכו להתפלל בבתי כנסת בשכונות אחרות, ומשאלה נסגרו, החלו מנייני החצרות", הוא מספר. "ברחוב שלנו אנחנו ממשיכים להתפלל בחניה המקורה שמתחת לאחד הבניינים".
אף שבשכונה הוקמו אוהלי תפילה, ממשיכים ניר וחבריו להתפלל בחוץ: "בחרנו להמשיך להתפלל בבטחה על מנת למנוע סיכון מיותר, ולאפשר גם לילדים להשתתף בתפילות", הוא מסביר. "הבחירה שלא לסגור את מניין החצר גם לאחר ביטול התו הירוק, נובעת מחוסר הוודאות סביב המשך הקורונה, ורצון להשאיר את האופציה פתוחה".
בעיריית קריית מלאכי הגיבו על היעדר בתי הכנסת בשכונה מרובת התושבים הדתיים: "הרשות המקומית הקצתה שתי קרקעות עבור בתי כנסת בשכונת המחנה - אחת עבור עדות המזרח ואחת עבור קהילת חב"ד. בשלב זה אחריות הבנייה היא על העמותות שקיבלו את ההקצאות".
