(צילום: משי בן עמי)

המרוץ נגד הקורונה נמשך במרץ - כולל בסופי שבוע, ולצד שביעות הרצון מההספק המרשים הוא הצליח לגרום גם ל"מלחמת שבת" קטנה, מיני משבר קואליציוני. רבנים ופוליטיקאים חרדים טענו כי ביצוע החיסונים ביום המנוחה אסור על פי ההלכה, ודרשו מהממשלה לעצור את המבצע - ללא הועיל. המרפאות פעלו, למורת רוחם, גם בשבת האחרונה – וכלי תקשורת במגזר מחו.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
בבסיס התנגדות החרדים לחיסון עומדת סוגיה מרתקת ביחסים שבין רפואה להלכה. מצד אחד, בשבת אסור להקיז דם (ואפילו לא טיפה אחת), אך בדרך כלל החדרת המחט לזרוע המתחסן תגרום לדימום מסוים. זו אגב, הסיבה לכך ששומרי מצוות רבים אינם מצחצחים שיניים בשבת, או מסתפקים בצחצוח קל, מחשש לדימום מהחניכיים.
בנוסף, הפעלת מערך החיסונים כרוכה לא רק באותה דקירה קטנה - אלא גם בנסיעה של צוותים ושל מתחסנים, בשימוש במחשבים לצורכי רישום ותיעוד ובעוד שורה של פעולות אסורות.
מצד שני, המצב הקיים כאשר המגפה ממשיכה להשתולל ולהפיל כל העת חללים, נראה כ"פיקוח נפש", שבו הדחיפות להצלת חיים דוחה את השבת.

הרב לאו לא מרוצה

בהסתכלות שמרנית צרה ניתן היה לטעון כי כל עוד לא מונח בפנינו אדם שעלול למות אם לא יחוסן - סכנת הנפשות איננה ממשית, וממילא אין הצדקה להתיר את הפעולות האסורות. ואולם הפוסקים ברובם הכריעו כי במקרים מעין אלה יש לראות את התמונה הכוללת, ולשקול את המשמעות הרחבה של ההכרעה ההלכתית, כדי לא להגיע לתוצאה של "פיקוח נפש ציבורי".
הרב לאו ביקש להבין למה לא בכל השבועהרב לאו ביקש להבין למה לא בכל השבוע
הרב לאו ביקש להבין למה לא בכל השבוע
ומן הכלל אל הפרט: אם המדינה לא תחסן מפני קורונה אנשים צעירים ובריאים דווקא בשבת, אלא תדחה זאת ליום ראשון - הדבר לא יסכן כלל את חיי המחוסנים. גם לגבי מי שנמצא בקבוצת סיכון קשה אין לומר שדחיית החיסון מסכנת אותו, משום שבאפשרותו להסתגר בביתו ולהקפיד באדיקות על הנחיות משרד הבריאות וכך לא להידבק – מבלי לחלל את השבת.
ועם זאת, בראייה כוללת ולטווח הארוך, ברור שהמשך מתן החיסונים גם ביום הקדוש - כולל לאוכלוסייה צעירה ובריאה - יקצר בסופו של דבר את המגפה, ויימנע בוודאות תמותה בפרק הזמן שקוצר.
אז למה בכל זאת מסתייגים החרדים מקיום המבצע גם בשבת? הרב הראשי דוד לאו, שהתבקש על ידי שר הבריאות להתיר את חילול השבת וסירב, נימק זאת בכך שהציפייה מפוסקי ההלכה להסכים לפשרות בעניינים דתיים, איננה סבירה כאשר ההתנהלות של הגורמים הרלוונטיים האחרים מראה כי אין כל כך דחיפות ובהילות.
לדבריו, רק לאחר שהמרפאות יעבדו מסביב לשעון בימות החול 24/6, ויממשו את מלוא פוטנציאל ההספק - ניתן יהיה לשקול את הגדרת המציאות הקיימת כ"פיקוח נפש" הדוחה שבת.

משל הספינה והתפילין

העמדה שמבטא הרב לאו מחזקת תחושה כללית בקרב הרבנים ובציבור הדתי והחרדי, ולפיה מנהיגי המדינה החילונים משתמשים בקלף הפיקוח נפש באופן פזיז מדי, כפתרון הקל מבחינתם, ולפני שהם ממצים את כלל האפשרויות האחרות, ודורשים מהרבנים ליישר איתם קו.
קובי נחשוניקובי נחשוני
גם את בתי הכנסת מיהרו לסגור לפני הכול. קובי נחשוני
(צילום: אורי דוידוביץ)
לפי המשל המפורסם, יש כאלה שכאשר ספינתם עומדת לטבוע, הם יעדיפו להיפטר תחילה מהתפילין ומתשמישי הקדושה ולהשליכם לים, ורק לאחר מכן יזרקו את החפצים היקרים להם. גם במשבר הקורונה טענו רבים כי למדינה קל ונוח לנעול את בתי הכנסת ולהקריב את חיי הדת, ורק לאחר מכן לסגור את הקניונים ולפגוע במסחר או בעניינים אחרים החשובים לה.
גם בשאלה האם מערכת הבריאות אכן הגיעה אל קצה גבול היכולת בימות החול חלוקות הדעות - אך כאן דרוש בירור עובדתי ולא הלכתי. כך או אחרת, ישנם פוסקים שיתירו לדחות את השבת מפני החיסונים אף אם המדינה, הדורשת זאת, איננה דוחה בעצמה עניינים אחרים. ההסבר: פיקוח נפש הוא פיקוח נפש - גם אם יש מי שמקל בו ראש ונוהג מצידו בחוסר אחריות.
הקושייה האחרונה היא דווקא על עמדת המתירנים: היכן עובר הגבול? האם לשיטתכם נתיר עבודה בשבת גם לחוקרי סרטן, כי בסופו של תהליך, "בקצה", פירותיה מצילים חיים? ולמה לא לסלול כבישים חדשים ומשוכללים ולהניח מסילות רכבת ביום המנוחה, בהתחשב בכך שהשמשתם מהר ככל האפשר תמנע תאונות דרכים קטלניות? על כך נהוג לומר בעגה התורנית של בית המדרש (ובמיוחד כשנגמרות המילים): צ"ע. צריך עיון.
  • ייעוץ: הרב ד"ר זאב פרימר, הרב משה כהן ונעם מלכי