ללא חשש שיימינג: הרבנות הראשית הודיעה כי תימנע מעתה מפגיעה בשמם הטוב של בתי עסק מתחום המזון שבחרו לוותר על תעודת הכשרות, ולא תציג אותם עוד, כבעבר, כגורם המכשיל את הציבור אשר יש להיזהר מפניו.
בעקבות כמה מקרים שבהם רבנים מקומיים ביישו ברבים וללא הצדקה בעלי עסקים שוויתרו על שרותי ההשגחה, או הפריזו בהיקף ובעוצמת הפרסומים על הסרת תעודה בשל ליקויי כשרות - ניסחה הרבנות נהלים חדשים ואחידים, המחייבים כי העדכון לציבור ייעשה מעתה אך ורק "באופן מידתי וענייני, כך שישרת את התכלית לשמה נועד".
ההנחיה באה לאחר שתנועת נאמני תורה ועבודה, ח"כ תהילה פרידמן (כחול לבן) ואחרים מחו נגד פרסומים שנויים במחלוקת מצד הרבנים, בין היתר, במודעות רחוב שכותרתן "הודעה ואזהרה", וכן בניסוחים כמו "ידע הציבור וייזהר", "שומר נפשו ירחק" ו"להסיר מכשול", שנתפסו על ידי בעלי העסקים כפוגעניים ומאיימים.
פרסום אזהרה - בתנאים מסוימים בלבד
תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה ב"נאמני תורה ועבודה", שיגר מכתב לשר לשרותי דת, הרב יעקב אביטן, והזכיר כי על פי נוהל שקבע משרדו אכן יש להביא לידיעת הציבור כל מקרה של הסרת תעודת כשרות, אך הוא אינו דורש תוספת אזהרות. הוא טען כי בעלי עסקים רבים נפגעו מנוסח המודעות, וסיימו את ההתקשרות עם הרבנות ב"תחושות קשות", וביקש "להימנע מניסוחים בוטים ולשמור על כבודם".
ב"נאמני תורה ועבודה" הציעו לשר להגביר את השקיפות, ולקבוע כי הדיווח לציבור יכלול גם מידע על הסיבה שהביאה לשינוי הסטטוס. "אין דומה הסרת תעודת כשרות שנבעה מכך שנמצאו כשלים כשרותיים חוזרים ונשנים, למקרה של הסרת כשרות הנובעת מבחירה של בעל העסק בשל סיבות כלכליות או טכניות", הסבירו.
כעת, כאמור, נענתה הרבנות הראשית לקריאה - לכל הפחות באופן חלקי. בהנחיות חדשות שפרסמו ראש אגף הכשרות ארצי, הרב יעקב סבג, והיועץ המשפטי של הרבנות, עו"ד הראל גולדברג, נקבע כי אזהרה לציבור תפורסם רק במקרה של הסרת כשרות בשל ליקויים או הפרת נהלים, אך לא כאשר העסק בחר בעצמו לוותר על התעודה.
"באופן ענייני ומידתי"
באיגרת לרבנים המקומיים ולראשי המועצות הדתיות הבהירו תחילה סבג וגולדברג, כי "אין חולק בדבר החשיבות להביא את דבר הסרת הכשרות, מכל סיבה שהיא, מבית עסק מסוים בתחומי הרשות המקומית לידיעת ציבור שומרי הכשרות בעיר", שכן "שומר כשרות שהורגל לסעוד לבו בבית אוכל מסוים, שהחזיק בתעודת הכשר, עשוי שלא לשים לב בהכרח לכך שמבית האוכל הוסרה הכשרות, וכי הוא לא נתון עוד לפיקוח כשרותי מטעם הרבנות המוסמכת".
יחד עם זאת קבעו כי חשוב להקפיד שהדבר ייעשה באופן ענייני ומידתי, על פי הכללים הבאים: "ככל שהסרת הכשרות נובעת מהפרה חמורה של נהלי הכשרות בבית האוכל, באופן שהצדיק את הסרת תעודת ההכשר, בכפוף לכל דין, הרי שהרבנות המקומית רשאית לפרסם בפני הציבור לא רק את דבר הסרת הכשרות, אלא אף את הסיבה להסרת ההכשר, ככל שתראה לנכון, וגם לציין במסגרת הפרסום אזהרה לציבור לבל ייכשל".
"לצד האמור, במקרים שבהם הסרת הכשרות נובעת מבחירה של בעל בית האוכל, לרבות משיקולים כלכליים ואחרים, ולא מכשל כשרותי שהתגלה בו - הרי שבמסגרת הפרסום על הסרת הכשרות, יש להקפיד על כך שלא יופיעו ביטויים שיש בהם כדי להציג את בעל בית האוכל כגורם המכשיל את הציבור, ובכך לפגוע בשמו הטוב.
"בכלל זה, יש להקפיד כי לא יופיעו במסגרת הפרסום דברי אזהרה וכיוצא בזה, אלא יש להסתפק בפרסום דבר הסרת הכשרות והסיבה לכך, תוך הבהרה כי החל מן המועד שיפורסם אין לרבנות המוסמכת יותר אחריות על כשרות המקום".
"להקל את הרגולציה בתחום הכשרות"
תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה, הביע סיפוק על המהלך, ואמר: "טוב עשו הגורמים ברבנות הראשית, שבהמשך לבקשתנו ופנייתה של ח"כ תהלה פרידמן הוציאו הנחיה ברורה למגר את תופעת השיימינג לעסקים שבוחרים לעזוב את כשרות הרבנות, או שנאלצים לעשות זאת על רקע המשבר הנוכחי".
לדבריו, "בתקופה זו, בה בעלי עסקים קטנים ובינוניים עומדים על סף סגירת מפעל חייהם, המעט שניתן לעשות הוא להקל את הרגולציה בתחום הכשרות, כמו גם בתחומים נוספים. הדבר רק יחזק את אמון הציבור במערך הכשרות".
פרנק הוסיף כי "כעת נדרשות רפורמות משמעותיות שיגדילו את התחרות והשירותיות, כך שמכתבם של בכירי הרבנות לא יישאר כאבן שאין לה הופכין".
ח״כ תהלה פרידמן מסרה: "רוב מקרי הסרת תעודת הכשרות בישראל לא נובעים מהפיכת המקום לטרף, אלא משיקולים שונים, הן של הרבנות והן של המסעדה".
לטענתה, "הנוהג שרווח עד כה - פרסום שמות המקומות בשלטי חוצות, מבלי לפרט אם עילת ההסרה היא סכסוך עם משגיח הכשרות, פתיחת המקום בשבת, או סיבה אחרת - הוא נוהג פסול, וטוב שהשר נעתר לבקשה".
