צפו בראיון עם פרופ' יובל אלבשן
(צילום: שחר גולדשטיין)
הלמידה (והבחינה) מרחוק בתקופת התפרצות הקורונה אתגרה את תלמידי ישראל – ואת החרדים יותר מכולם. מחקר שערכה הקריה האקדמית אונו בקרב הסטודנטים בקמפוס החרדי, העלה כי ל-65% מהם כלל אין חיבור מתאים לאינטרנט (או שאינו חזק מספיק) המאפשר להם להשתתף בשיעורים המקוונים.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
גם כאשר המוסד מצא עבורם פתרונות שיגשרו על הפערים הטכניים, נמצאו קשיים חינוכיים וערכיים ללמידה מרחוק: 85% דיווחו כי הפעלת המצלמה במחשב גורמת מבחינתם ל"בעיות צניעות", ושיעור דומה של משיבים אמרו כי הם נרתעים מהלימוד בבית, משום שהוא חושף את ילדיהם לכך שהם רוכשים השכלה גבוהה במקום לעסוק בתורה.
ככלל, נמצא כי שיטת הלמידה שנכפתה על הסטודנטים בגלל הקורונה היטיבה יותר עם הנשים החרדיות, והדבר בא לידי ביטוי בכך ש-48% מהן מעוניינות להמשיך בה, לעומת 37% שמתנגדות לכך (15% לא השיבו). בקרב הגברים, 68% אינם רוצים ללמוד עוד מרחוק ורק 22% בעד.

"הגברים נתקלו בבעיה גדולה"

הסטודנטים והסטודנטיות מנו את החסרונות שהם מזהים בלמידה מהבית: 86% אמרו, כאמור, כי הדרישה לפתיחת מצלמות פגעה בצניעות, 84% מסתייגים מחשיפת הילדים ללימודי החול של אביהם, ל-73% מפריעה עצם נוכחות הילדים בבית, ל-68% אין מקום שקט ללימודים, ל-64% אין בבית מחשב או חיבור לאינטרנט, ל-18% אין תמיכה טכנית מספקת ללמידה המקוונת ו-17% חוששים מחשיפת הילדים אף ללימודי החול של האמהות.
 פרופ' יובל אלבשן פרופ' יובל אלבשן
פרופ' יובל אלבשן
(צילום: שחר גולדשטיין)
עם זאת, הסטודנטים החרדים לא מתכחשים גם ליתרונות של הלמידה מרחוק: 82% ציינו לחיוב את הגמישות בשעות ההוראה, 74% אמרו כי הדבר מאפשר לשלב את הלימודים עם הטיפול בילדים, 34% רואים ברכה בכך שהדבר מאפשר דווקא שמירה על צניעות, כאשר הנשים יכולות ללמוד בלי לצאת מהסביבה החרדית שבה הן חיות, ו-7% מרוצים מכך שזה מאפשר לשלב זאת עם עבודה מהבית.
דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, פרופ' יובל אלבשן, הסביר בראיון לאולפן ynet: "הסטודנט החרדי הממוצע הוא עם כמה ילדים, הוא בדירה קטנה - זה מאוד קשה לו, ולכן הילדים לוקחים חלק, הם כל הזמן סביב הלימודים".
(צילום: שחר גולדשטיין)
"הנשים החרדיות רוצות להמשיך כי זה עוזר גם מבחינת צניעות וגם מבחינת יציאה מהבית. הן לא צריכות לבוא במגע איתי, הגבר החילוני, או עם אנשים אחרים", מוסיף פרופ' אלבשן. "הן לא צריכות להגיע לאזורים לא חרדיים. הן יכולות להישאר בבית וזה נוח להן. מה גם שהן יכולות לשלב את זה ביתר קלות עם מטלות הבית, שעדיין במגזר החרדי מוטלות על כתפי הנשים, בדרך כלל".
"לעומת זאת, הגברים נתקלו בבעיה גדולה. מה שגילינו זה שלגברים היה קשה מאוד להתחבר ללימודים בגלל האידיאל התורני של לימוד התורה. רוב עצום של גברים לא רוצה להמשיך, והבעיה שלהם נובעת מזה שהם לא רוצים שהילדים שלהם יחשפו לזה שהם לומדים משפטים אצלנו, או מקצועות הבריאות או מנהל עסקים או דברים מהסוג הזה, כי אז בעצם זה פוגם באידיאל שאליו הם מחנכים את הילדים - להיות בני תורה, ושהדבר החשוב ביותר זה לימודי קודש".
(צילום: שחר גולדשטיין)
פרופ' אלבשן סיכם: "חשבנו שאנחנו בשלב הבא, שהשכלה היא כבר ערך מוכר ולגיטימי ושאפשר לעשות את הוויכוחים על דברים אחרים, אבל מתברר שזה לא נכון. דווקא הגברים הם אלה שנאלצים להסתיר את זה שהם לומדים לימודי חול, ובתקופת הקורונה היה להם מאוד קשה להסתיר את זה".