פריצת דרך משמעותית להשלמת "רפורמת הקורנפלקס": בצעד תקדימי החליטה הרבנות הראשית לפטור יבואנים מהחובה להציג תעודת השגחה מגוף כשרות מוכר, כתנאי לקבלת חותמת "כשר" על מוצרי המזון שהם משווקים, וזאת בניסיון להקל על היבוא המקביל לישראל.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
ל-ynet נודע כי בישיבת מועצת הרבנות שנערכה בימים האחרונים, ושתוצאותיה טרם פורסמו ברשומות, אישרו חבריה את הצעת נשיא המועצה, הרב הראשי יצחק יוסף, ולפיה הרבנות תפעיל בעצמה מעין "ריגול תעשייתי" לאיסוף מידע על כשרות חלק מהמוצרים, וזאת על מנת לעקוף את היצרנים שמונעים את פתיחת השוק לתחרות.
הרפורמה, שיצאה לדרך לפני כארבע שנים, הבטיחה להסיר חסמים חוקיים, רגולטוריים ואחרים שעמדו בפני היבוא המקביל, ושהבטיחו את המשך המונופול של היבואנים הבלעדיים והיצרנים המקומיים. עד אז, לדוגמה, לא ניתן היה לייבא לארץ מותג כמו קוקה קולה, משום שזכיין ישראלי מייצר את משקאות החברה בארץ, ובכך נמנעה תחרות שהייתה עשויה להוזיל את המחירים. כיום, לעומת זאת, ניתן לרכוש את המוצרים מיצרן רשמי אחר בעולם ולייבאם ארצה.

הרבנים בעולם לא שיתפו פעולה

אלא שלמרות הכוונות הטובות של יוזמי הרפורמה, שהבטיחו להביא להוזלת יוקר המזון בעשרות אחוזים, סוגיית הכשרות לא נלקחה בה בחשבון - מה שטרפד כמעט לחלוטין את בשורת היבוא המקביל. הסיבה לכך נעוצה בחוק הקובע כי אסור להציג לצרכן מוצר מיובא ככשר, אלא אם ניתן לכך אישור מהרבנות הראשית – אחרת נחשב הדבר להונאת כשרות, שהיא עבירה פלילית.
היבואנים הרשמיים זוכים בדרך כלל בקלות באישורים הללו, משום שהם מצוידים במסמכים מטעם גופי כשרות בחו"ל המלווים את תהליך הייצור, ומעידים כי הוא נעשה לפי ההלכה. היבואנים המקבילים, לעומת זאת, מתקשים להשיג תעודות השגחה בהיעדר שיתוף פעולה עם היצרנים, שכאמור מבקשים למנוע את התחרות ולא מאפשרים את כניסת המפקחים למפעלים. רוב השוק הישראלי הוא כשר, וכך יבוא מקביל של מוצרים שלא עתידים לקבל אישור כשרות מהרבנות - איננו משתלם.
לפני כשנתיים הכריזה הרבנות על מהלך ניסיוני שנועד לפרוץ את החסם הכשרותי, ובמסגרתו ויתרה על דרישתה לתעודת כשרות בחלק מהמוצרים, ובמקום זאת הבטיחה להיעזר בעצמה במשגיחים של היבואנים הרשמיים, שינפיקו תעודות גם עבור אותם המוצרים המגיעים ארצה ביבוא המקביל. היא קיוותה והאמינה כי הרבנים בעולם יספקו מידע הלכתי "טהור" שיסייע לפתרון הבעיה, אך מהר מאוד התברר כי גם הם מחויבים לאינטרסים המסחריים של היצרנים המעסיקים אותם, ומסרבים למסור מידע העשוי לעודד את התחרות ואת שבירת המונופול. המהלך נכשל.

לראשונה: כשר - בלי השגחה

לפי ההחלטה שאושרה כעת, הרבנות הראשית תעקוף לחלוטין את החברות, ותאסוף מידע על חומרי הגלם ועל הליכי הייצור מגורמים חיצוניים פרטיים. הנוהל החדש בעניין, שחיבר עו"ד הראל גולדברג, היועץ המשפטי של הרבנות שליווה את גיבוש הרפורמה, מתייחס בעיקר למותגים ידועים ומוכרים אשר ניתן עליהם אישור כשרות מסודר במפעל אחר. במסמך נכתב כי הרבנות תיעזר במומחים עולמיים בתחום כדי לקבוע האם מוצר הוא כשר - מבלי שקיים כל פיקוח שלהם על היצור. כך תורכב אט-אט רשימה הולכת וגדלה של מוצרים העונים להגדרות שנקבעו, ושאותם ניתן יהיה לייבא ככשרים.
מדובר למעשה בפעם הראשונה בארץ ובעולם שבה הרבנות הראשית מוכנה להכריז על מוצר מזון ככשר, מבלי להתנות זאת בליווי הייצור ובפיקוח עליו. זו גם הסיבה לכך שהרב הראשי יוסף, שהוביל את המהלך, נתקל בהתנגדות בתוך מועצת הרבנות ומצד גורמי המקצוע באגף הכשרות שלה. הוא הסביר להם כי יש חשיבות רבה בהקלה על היבואנים ובמאבק ביוקר המחיה למען הציבור, וכי הוא דוגל בשיטת "כוח דהיתרא עדיף" של אביו, הרב עובדיה יוסף המנוח, ולפיה לעתים יש לתת עדיפות לפסיקה מקלה בהלכה – ולבסוף המהלך אושר.

"בשורה חשובה בעולם הכשרות"

המהלך של הרבנות זכה למחמאות גם מהמבקרים החריפים ביותר שלה. יהודה זיידרמן, מנכ"ל כשרות צהר, אמר כי הארגון "מברך על החלטת הרבנות הראשית לאפשר הקלה ליבואני המזון מחו"ל וזאת באמצעות סיוע מגופים אחרים לוודא את מידת הכשרות של המוצר המיובא". לדבריו, "מדובר בבשורה חשובה בעולם הכשרות וראוי שתהיה מצפן גם למקומה של הרבנות בכשרות הפנים ישראלית כרגולטר ומנחה"
תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה, מסר: "אחרי שיישום רפורמת הקורנפלקס עוכב במשך שנים בגלל הרבנות, צריך לברך על הצטרפותה למאבק ביוקר המחייה. מדובר בצעד מבורך לכיוון דה הרגולציה על כשרות מוצרים מיובאים, שעליו אנו מדברים כבר שנים".
"הצעד של הרבנות לא אידיאלי, אבל הוא התחלה בכיוון הנכון ויתחיל לשחרר את הפקק", הוסיף פרנק. "עם זאת, הדרך לפתרון מלא ורציני עוד ארוכה, ואנו קוראים לביטול אישורי הכשרות על מוצרים שגם כך לא ניתן לפקח על ייצורם".
לשיטתו, "יש להסתפק במתן מידע לצרכן באמצעות המלצה על גופי כשרות בחו"ל, תוך ציון ההמלצה על גבי המוצר יחד עם מתן אפשרות לצרכן להחליט על איזה גוף הוא סומך, מה שיחזק את הכשרות בישראל".