העיר ניו יורק, ביתם של כמיליון יהודים, עדיין לא התאוששה מהקורונה. למעלה מ-30 אלף בני אדם נספו במגפה. גם בשכונות החרדיות הבולטות של העיר, שבהן מתגוררים כ-300 אלף יהודים, מלקקים את הפצעים משנה שבה הכה המוות ברבים מהחלונות. בשכונת קראון הייטס חיים כ-20 אלף חסידי חב"ד סביב ה-770 - בית המדרש של הרבי מלובביץ'.

בנצי ששון, חסיד חב"ד בן 37, טוען כי מתחילת המגפה הלכו לעולמם יותר מ-45 מתושבי השכונה כתוצאה מתחלואה. זאת, כאשר בחודש ניסן הקודם לבדו מתו מהמחלה 36 מבני הקהילה. "קשה לתאר במילים את שחווינו כאן בימים שקדמו לחג הפסח הקודם", מספר ששון, בעצמו תושב השכונה. "ההלוויות עברו ברחובות, כדי לאפשר לכולם להיפרד מהנפטר בלי לצאת מהבתים. היו ימים של ארבע או חמש הלוויות ביום אחד, שהועברו גם בשידור חי. כל בתי הכנסת וכל בתי הספר היו סגורים ומסוגרים, הרחובות ריקים ושוממים, ואף שהיינו מסוגרים בבתים, הייתה אווירת נכאים קשה".
מצב דומה, אולי אף גרוע יותר, התקיים בשכונת וויליאמסבורג, שם מתגוררים יותר מ-100 אלף יהודים, ובשכונת בורו פארק על 150 אלף יהודיה, רובם המוחלט חרדים. התקשורת בניו יורק ובארה"ב תיעדה באותה תקופה התקהלויות בריכוזים חרדיים, ללא שמירת מרחק או עטיית מסכות. על פי עדויות של תושבים יהודים, "גורמים אנטישמיים" ניצלו את הפחד הכללי כדי להציג את היהודים כ"מפיצי קורונה". המצב היה כה חמור עד שאלן קאר, השליח המיוחד של נשיא ארה"ב למאבק באנטישמיות, הודיע בחודש מאי כי הממשל בארה"ב יפעל נגד "אנטישמיות הקשורה בהתפשטות נגיף הקורונה".

"הקורונה היא מזימה ציונית"

ב-2020 חלה עלייה בשיח האנטישמי, ונולד המושג "אנטישמיות הקורונה". מנתוני ארגונים הנאבקים באנטישמיות עולה כי ארה"ב היא המובילה בעולם בהיקף התוכן האנטישמי ברשת בשפה האנגלית. ניו יורק, אגב, היא העיר המובילה במספר הפוסטים והמשתמשים האנטישמים, שחלקם טענו כי קורונה היא "מזימה ציונית המשרתת את היהודים".
4 צפייה בגלריה
חסידים חב"ד ניו יורק ברוקלין קורונה נגיף וירוס
חסידים חב"ד ניו יורק ברוקלין קורונה נגיף וירוס
"בתי הכנסת בשכונה, ויש עשרות כאלה, היו סגורים ומסוגרים. את מקומם תפסו מנייני חצרות ומנייני מרפסות בשטחים פתוחים בלבד, בהוראתם הנחרצת של הרבנים"
(צילום: AP)
בנצי ששון עבד עד לאחרונה במרכז חב"ד העולמי, וכיום הוא מנהל את Go Kosher Travel, חברת תיירות המתמחה בהפקת טיולים ואירועים על טהרת הכשרות, לקבוצות ברחבי העולם. לצד הקשיים הוא מבקש להדגיש את נקודות האור שהיו בשנה האחרונה: "הקהילה החרדית הגיעה לכותרות ברמה הלאומית, לאחר שאלפי יהודים חרדים בעיר שהחלימו מקורונה, תרמו פלזמה ומוצרי דם שנשלחו לכל הערים בארה"ב שבהן המצב הידרדר, ובכך הצילו את חייהם של רבים".
"הערבות ההדדית של הקהילות היהודיות בניו יורק היא שאפשרה לצלוח את השנה הקשה", הוא מוסיף. את חברי ארגון "הצלה" היהודי, הפרוסים בכל רחבי העיר, הוא מכנה "גיבורים", ומסביר: "הם עמדו שם בחוד החנית, דאגו לכל אחד ואחת מהחולים כאילו הם בני משפחתם. ארגוני חסד רבים דאגו לחלק מצרכים, מזון ובעצם כל מה שאנשים היו צריכים, כך שלאף אחד לא חסר דבר. יזמים פרטיים רבים הקימו חמ"ל בביתם, במטרה לאסוף תרומות ומזון למען צוותי הרפואה בבתי החולים ברחבי העיר. הם העבירו לאורך שבועות רבים עשרות אלפי מנות מזון אל בתי החולים".

"ה-770 היה סגור ומגודר. הזוי, בלתי נתפש"

ששון מתגורר "במרחק דקת הליכה מהבית שלי" בסמוך ל-770. "זה בית הכנסת שבו אני מתפלל מדי יום, מקום שהוא מקור עידוד וחיזוק לכל חסיד חב"ד", הוא מתאר. "אלא שבמשך כשלושה חודשים המקום הזה היה סגור ומסוגר ומגודר. זה היה דמיוני ממש. הזוי. בלתי נתפש. גם שאר בתי הכנסת בשכונה, ויש עשרות כאלה, היו סגורים ומסוגרים. את מקומם תפסו מנייני חצרות ומנייני מרפסות בשטחים פתוחים בלבד, בהוראתם הנחרצת של הרבנים".
4 צפייה בגלריה
משפחת ששון חוגגת את פסח בניו יורק
משפחת ששון חוגגת את פסח בניו יורק
"שנים עזרנו לבתי חב"ד לקראת הפסח. השנה נחגוג עם המשפחה בדרום קרוליינה"
(צילום: מנדי הכטמן)
כמו בישראל, גם בניו יורק היו קבוצות של חרדים קיצונים שהמשיכו להתפלל ולקיים טישים בבתי כנסת, אבל ששון מתעקש: "רוב החרדים בעיר הקפידו על ההוראות". לדבריו, "לא היה כאן סגר כמו בישראל. השלטונות דרשו ׳Stay Home', כלומר להישאר בבית, והרוב המוחלט של האזרחים עשו זאת.
"בחודשים מרץ עד מאי המצב בניו יורק היה קטסטרופלי, מבחינת מספר המתים וההיקף הגבוה של נדבקים. בסוף חודש מאי חלה ירידה משמעותית במקרי המוות, אבל ב-25 במאי החלו ההפגנות והפרות הסדר בעקבות הריגתו של האזרח השחור ג'ורג' פלויד בידי שוטרים, שגרמו לכך שהמשטרה יזמה עוצר לילי אצלנו לפרק זמן".
מבצע החיסונים בניו יורק התחיל ב-14 בדצמבר, אחרי שמניין המתים שם עבר את ה-300 אלף. מאז חוסנו בעיר יותר משלושה מיליון אזרחים. "אני היחיד במשפחה שחוסן בחיסון הראשון, אבל המצב היום הרבה יותר טוב", הוא אומר, ומתאר "תקווה ואור בקצה המנהרה. עד תחילת שנת הלימודים התשפ"א היו מוסדות החינוך שלנו סגורים, והלימודים נעשו באמצעות זום. נכון להיום המוסדות כולם חזרו לפעילות סדירה, אם כי תוך הקפדה על מסכות וכל ההנחיות".
אחרי הפסח החריג והמוזר של השנה שעברה, גם פה מסתמנת חזרה לשגרה מסוימת אצל ששון: "עד הפסח הקודם חגגנו את הסדר במקומות שונים בעולם. עזרנו לבתי חב"ד המקומיים בהכנת ליל הסדר. זו הייתה לנו אפשרות מהנה לעזור ולהשתתף בפעילות ברוכה, ועל הדרך גם לראות עולם. השנה נחגוג את ליל הסדר בדרום קרוליינה, ביחד עם חברים ובני משפחה".
פורסם לראשונה: 15:16, 25.03.21