פורים כמעט ונשאר מחוץ ללוח השנה היהודי

הרבנים לא הסכימו לקבל באופן מיידי את פורים ללוח החגים. במסכת מגילה שבתלמוד הבבלי מתואר כי חלק מחברי הסנהדרין, בית הדין העליון המורכב מ-71 חכמים, התרחק ממרדכי לאחר שהפך לאחד שהפך לשר בכיר בחצר אחשוורוש. רש"י הסביר כי זה קרה בגלל שהתפקיד הפוליטי שלו גרם לו להתבטל מלימוד תורה, אבל סביר להניח שגם העובדה שאסתר נשארה נשואה למלך שאיננו יהודי לא ממש שימחה את המנהיגים היהודים.
בנוסף, כשהנביא נחמיה מזכיר באחת הנבואות שלו את הצומות (זכריה ח' י"ט), הוא לא מזכיר במילה את תענית אסתר, למרות שחי עשרות שנים לאחר האירועים המתוארים במגילה. בממצאים מתוך מגילות ים המלח שנכתבו מהמאה השלישית לפני הספירה ועד המאה הראשונה לספירה, נשמרו מקטעים מספרי התנ"ך ואפילו מספר "ספרים חיצוניים" כמו "ספר היובלים", אבל אף לא מילה ממגילת אסתר.

המלך ח'שיארשא או קסרקסס

לאורך השנים ניסו אנשי אקדמיה רבים למצוא טעויות היסטוריות במגילת אסתר. אבל אם באמת חשוב לכם לדעת את ההיסטוריה, בשנים 465–485 לפני הספירה חי בפרס מלך בשם ח'שיארשא הראשון, שההיסטוריון היווני הרודוטוס תיאר כחובב נשים ויין בדומה למתואר במגילת אסתר. אם נראה לכם מוזר שאנחנו קוראים לו אחשוורוש, קחו בחשבון שהיוונים קראו לו קסרקסס.
4 צפייה בגלריה
איראן
איראן
קבר אחשוורוש באיראן
(צילום: shutterstock)
כמו שכתוב במגילת אסתר, בשנה השלישית למלכותו הוא עשה משתה. בדיקה היסטורית מגלה שאותו ח'שיארשא-אחשוורוש, היה עסוק בשנתיים הראשונות למלכותו במלחמות מול בבל ומצרים, והתפנה לחגוג רק בשנה השלישית למולכו. שושן הבירה החיתה באותה תקופה בירת החורף של הממלכה, והמלך באמת שהה בה 180 ימים בשנה, ומדי יום חגג עם המון אורחים, אוכל ויין.

יהודי, דבר פרסית

בספר "מגילת אסתר – מאחורי המסכה" חושפת ד"ר תמר עילם גינדין כיצד במגילת אסתר משולבים ביטויים המעידים על בקיאות המחברים באורח החיים הפרסי. הנה כמה דוגמאות: במגילה כתוב "הפרתמים, היושבים ראשונה במלכות". בפרסית עתיקה משמעות המילה פְרַתַמַה היא "הראשון ביותר". ובעברית: מי שחשוב יושב בשורה הראשונה.
בקטע המתאר את החגיגה של אחשוורוש כתוב "והשתייה כדת אין אונס". בפרסית עתיקה פירוש המילה "דת" (או ליתר דיוק "דאתא") הוא חוק. באותה תקופה החוק קבע שצריך לשתות במסיבה. אבל המלך לא רצה שיאנסו אנשים לשתות, ולכן למרות שבמשתה הדת הייתה לשתות, לא באמת הכריחו.
אחרי שהמלכה ושתי הכעיסה את אחשרווש, כתוב במגילה: "ומלכותה ייתן המלך לרעותה הטובה ממנה". ובכן, אם הייתם לומדים פרסית עתיקה בתיכון, הייתם זוכרים שפירוש המילה "והישתי" הוא "הטובה ביותר".

לשלוח מנות כמו בפרס

במגילה נקבע כי לזכר הנס שהיה בפרס, יש לקיים ארבע מצוות ובהן "משלוח מנות". מתברר שבנורוז - הלא ראש השנה הפרסי, שחל במרץ, בסמוך לפורים - מקובל אצל הפרסים לשלוח מנות מזון לשכנים ולחברים.

שושן פורים: "יום המעשים הטובים" האמיתי

בניגוד לחגים כמו פסח, שבועות או סוכות, שבהם אסור על פי ההלכה לנסוע או להדליק אור - ימי הפורים הם למעשה "יום חול" אבל אסור לעבוד בו. הבעיה היא שהציבור לא קיבל את ההוראה, וחכמים שהיו מודעים לכוחם המוגבל, ניסו לאיים כי מי שיתעקש לעבוד - לא יראה ברכה בעבודתו.
4 צפייה בגלריה
 חוגגים נורוז
 חוגגים נורוז
חוגגים נורוז
(צילום: יעל גידניאן)
הבעיה היותר קשה של חז"ל הייתה "שושן פורים". בניגוד לכל העולם שבו חוגגים פורים בי"ד באדר, הרי שבירושלים ובעוד מספר ערים מוקפות חומה, כמו שושן הבירה, חוגגים יום לאחר מכן (והשנה – "פורים משולש" – נמשך שם החג עד מחר בערב, יום א'). אז מה אמורים עושים עם זמן שהוא לא יום חול רגיל, אבל גם לא חג?
במסכת מגילה, שנכתבה לפני יותר מאלפיים שנים, יש תיאור מפורט: "מְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים וְאֶת הָרְחוֹבוֹת וְאֶת מִקְוָואוֹת הַמַּיִם, וְעוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי הָרַבִּים". אם לא הבנתם, הכוונה היא לעבודות שירות למען הציבור שכל העם היה אמור לבצע, ככל הנראה בהתנדבות (אפשר להמשיך לעשות מעשים טובים גם ב-16/3, הלא הוא "יום המעשים הטובים").

התנועה לשחרור האישה

בכל ראש חודש מתקיימים עימותים ברחבת הכותל המערבי בשל רצונן של "נשות הכותל" להשגת שוויון דתי ברחבת הכותל המערבי. ובכן, במסכת מגילה העוסקת בדיני הפורים נכתב כי "הכל עולין למניין שבעה, ואפילו קטן ואפילו אישה". בקיצור, לאישה מותר לעלות לתורה.
4 צפייה בגלריה
 נשים קוראות מגילה לנשים בגוש עציון
 נשים קוראות מגילה לנשים בגוש עציון
נשים קוראות מגילה לנשים בגוש עציון
(צולם לפני הקורונה: מרים אדלר, "רגעים בזמן")
לגבי קריאת מגילת אסתר – קבעו חכמים כי מאחר ונשים היו חלק מהנס שבו ניצלו חייהן מגזירת המן, הן חייבות לשמוע מגילה (על אף שמדובר ב"מצווה שהזמן גרמה" שנשים פטורות בה), ולכן הן גם רשאיות להקריא אותה לגברים. כיום נהוג כי נשים מוציאות נשים בקריאת מגילה.
הנה עוד הלכה לא שגרתית: בניגוד למזוזה, תפילין וספר תורה שנפסלים ברגע שאחת האותיות שבהן נמחקה, יוצאים ידי חובה בקריאת מגילת אסתר שבה חסרות חלק מהאותיות.

את פורים היינו אמורים לחגוג בפסח

במגילת אסתר מתואר כיצד המן תכנן להרוג את היהודים בחודש אדר, אבל בסוף הוא וצאצאיו הוצאו להורג. אז מתי בשנה זה קרה? בתלמוד הבבלי נכתב כי מרדכי צם והתענה ביום הראשון של פסח, בתפילה שהאיום יתבטל. עוד נכתב שם, כי מיד לאחר מכן אסתר וכל היהודים צמו שלושה ימים, ורק אז היא קיימה משתה אחר משתה, עד שהמלך החליט לתלות את המן והסכים לביטול היוזמה להרוג את כל היהודים.
עכשיו תארו לעצמכם שבליל הסדר, במקום לשתות ארבע כוסות, לאכול מצות וארוחת חג עם קרובי משפחה שאתם שונאים, הייתם צריכים לקיים את צום תענית אסתר. גם אם לכם זה נשמע כמו רעיון לא רע, החכמים לא אהבו את הקונספט, בין השאר, בגלל שבחודש ניסן יש איסור הלכתי לצום. בסופו של דבר הם קבעו כי את הצום השנתי לזכר הצום של אסתר ויהודי שושן, נקיים בי"ג באדר, יום לפני התאריך שבו נקבעה גזרת ההשמדה שבוטלה.

מאכלים ממולאים

אוזן המן הוא מאכל שהפך להיות מזוהה עם פורים, אבל בעולם היהודי אכלו דברים אחרים: יהודים שחיו במדינות ערב נהגו לאכול מעמול ממולא בתמרים ובאגוזים, בפורים וגם בראש השנה ובחנוכה. שלא במקרה, זה אותו מאכל ששכניהם המוסלמים נהגו לאכול בעיד אל פיטר (חג הקורבן), וכן בסיומו של כל יום צום לאורך חודש הרמדאן.
4 צפייה בגלריה
אוזני המן
אוזני המן
אוזני המן
(צילום: shutterstock)
יהודי מרוקו וצפון-אפריקה אוכלים בפורים פיג'ואלס (המכונים דֶבְּלָה בקרב יהודי כורדיסטן ואחרים). מדובר בבצק דק העשוי מקמח וביצים, שטוגן בשמן עמוק. ההבדל הוא שיהודי מרוקו אכלו את זה עם קינמון וסירופ, ואילו בטורקיה הייתה גרסה יותר משכרת, במסגרתה הוסיפו ברנדי לבצק.
יהודי קווקז אוכלים בפורים "ח'סולות" - מעין לאפה המכילה תערובת של קמח, חמאה, אגוזים וסוכר. יהודי עירק אוכלים "ח'ורמורון" - ביצים ותמרים קצוצים שנלושו לעיסה שמטוגנת בשמן. יהודי תוניס אוכלים "מקרוד" - עוגיות סולת הממולאות בעיסת תמרים (הגרסה הפופולרית כוללת טבילה בסירופ סוכר לאחר טיגון בשמן עמוק).
יהודי כורדיסטן ועירק אוכלים אוכלים לחמנייה שנאפית עם ביצה, סמבוסק ממולא חומוס (ויש גם גרסה הכוללת בשר). מאכל נוסף שלהם הוא זלוביה (מכונה גם "זנגולה") - בלילה של קמח, ביצים ומים שטוגנה בשמן, ולאחר מכן נטבלה בסירופ סוכר. פזואלוס – עוגיות שושנים ספרדיות-טורקיות נעשות מרצועות ארוכות של בצק שטוגן בשמן עמוק בצורה של שושנים. מוגש לרוב בסירופ סוכר (מכונה גם דבלה ושבקייה). יהודים אשכנזים (בעיקר חסידים) אוכלים בפורים קרעפלעך - כיסונים המכילים בשר.

אוזן המן? לא אוזן ולא המן

אז למה אוכלים אוזן המן בפורים? באמת לא ברור. בגרמנית יש מאכל בשם Mohntasche ופירוש הביטוי הוא "כיס פרג". המילה המילה Mohn מאוד מזכירה בהגייה שלה את המילה Homon (כך מבטאים את המילה המן, חרדים שקוראים עברית בהגייה אשכנזית). דוברי אנגלית אכן קוראים עד היום למאכל הזה Hamantaschen (המן טאשען).
אם שמתם לב בסעיף לעיל, רבים ממאכלי פורים בעדות השונות, מבוססים על כיסוני מאפה ממולאים. בקרב החסידים מקובל לומר שהמקור הוא קבלי, להראות כיצד "הדין" עטוף בעזרת "חסד". מכיוון שהמאכל קשור למידת הדין ולהסתרה שלו, שומרי מצוות רבים אוכלים קרעפלעך בימים נוספים בהם יש מימד של דין. סיבה נוספת היא הנס שמתחת לעטיפות של הסתרה, כפי שרואים במגילה שבה נעדר שמו של אלוהים לחלוטין, אך הוא שסובב את המהלכים.
אלתר דרויאנוב כתב ב"ספר הבדיחה והחידוד": "אין מלבבים לביבות (קרעפלעך) אלא בימים שיש בהם חבטה: ערב יום-כיפור – מלקות, הושענא רבה – חיבוט ערבה, פורים – חיבוט המן. וכבר מרומז הדבר בתורה: "הַכֵּה תַכֶּה" - נוטריקון: הושענא, כיפור, המן - תאכל קרעפלעך הרבה".