ההלוואה שלא הוחזרה, דרישת החוב שנעלמה והמכירה הנדירה: מכתב ייחודי ונדיר מגניזת קהיר שנכתב בשנת 1054, נחשף במאה ה-20 ואז נעלם ל-70 שנים. לאחרונה שוב התגלה ואמש (יםו ג') נמכר במכירה פומבית, בבית המכירות הפומביות "קדם" שבירושלים, בכ-90 אלף דולר (פי-שלושה ממחיר הפתיחה, אם התעניינתם).
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
את המכתב שלח איש העסקים, סַלאמה אבן יוסף אלהארוּני מרמלה, אל "החבר אבו פרג' שמעיה", בכתובת "באב אלמגארה" ("שער המערה") שבירושלים. הכותב מבקש לגבות את הכסף שהלווה לחנווני אבו סַעיד כַלפה. המכתב הנדיר כתוב בערבית-יהודית ובאותיות עבריות, כמקובל באותה תקופה, בעזרת דיו, על גבי נייר.
באופן מפתיע, מתאר סלאמה באריכות רבה מאוד כיצד התנהלה ההלוואה, שהייתה למעשה שותפות עסקית. מתברר כי הוא פגש את אבו סעיד בדרך מירושלים לאשקלון, עצר ברמלה וביקש הלוואה של חמישה דינרים כדי לבצע עסקאות שונות. איש העסקים הערבי הבטיח שעד לסוף אותה שנה יחזיר את הקרן בתוספת חלק מהרווחים, אך לא עמד במילתו. כדי למנוע אפשרות להתחמקות, המלווה מציין כי חוזה רשמי בינו לבין הלווה נערך בנוכחות הגאון רבי דניאל בן עזריה, שעמד בראש הישיבה הארץ-ישראלית המוכרת גם בשם "גאון יעקב".
2 צפייה בגלריה
כתבי יד מהגניזה הקהירית
כתבי יד מהגניזה הקהירית
המכתב בן אלף השנים
(בית המכירות הפומביות קדם, ירושלים)
עוד מתברר, כי כבר במאה ה-11 היה מקובל לעשות "ניים דרופינג" ולאזכר סלבס - במכתב מוזכרים עוד שמות מפורסמים מאותה תקופה, ובהם הרופא אבן אלחסן עמאר מקהילת הקראים ברמלה, אב בית הדין רבי יוסף הכהן, אחיו רבי אליהו ועוד. אגב, גם מקבל המכתב, שמעיה אבו פַרַג', היה סוג של מפורסם - נכדו של רבי שמעיה גאון, שאף הוא שימש תקופה מסוימת כראש ישיבת "גאון יעקב" בירושלים.

וכך כותב סלאמה מרמלה לידידו הירושלמי

"אבקש ממך, ישמרך אלוהים, כי עם בוא פתק זה שלי תואיל להיפגש עם אבו סַעיד כַלפה המערבי החנווני, בעל בתו של יחיה אלעַמאני, ותמסור לו את מיטב דרישת השלום בשמי, ותקבל ממנו בשבילי את חמשת הדינרים החדשים ואת הרווח שהכניסו" (תרגם: משה גיל).
"והריני מודיעך כיצד היתה השותפות, והוא שירדנו לרמלה ופגשתיו והיה נוסע הלוך ושוב לאשקלון ולירושלים ויורד לרמלה. אמרתי לו: קבל חמישה דינרים ותעשה בהם כפי שיעזור לך אלוהים, עד סוף השנה, משמע שנת הגויים. אז הלכנו אל 'הראש' והִקנו משנינו יחדיו. ונסע לאשקלון ועלה לירושלים וירד ואמר לי: 'במשך חודשיים הרווחתי דינר ואין לי. למחרת הפסח ארד לרמלה'. אבל עד עכשיו לא בא, ונאמר לי כי יש בדעתו לנסוע לעמאן. ואני מתווך בעניינם והמועד כבר הגיע, ובעליהם תובעם ממני.
"הואילה אפוא אדוני החבר, יתמיד אלהים את גדולתך, גבֵה את הדינרים האלה כדי שלא איאלץ לעלות, כי הלא יש לי כאב... ושלחֵם על-ידי מי שיבוא לקבלם מצויד במכתב ממני על-פי רצון בעליהם, אבל עשה זאת במהירות. אמנם יודע אני את טירדת לבך ואת עגמת הנפש שלך בזמן הזה, אלא שאני לחוץ נחפז; ואם חס ושלום לא תקבל ממנו שום דבר, ענה לי במהירות, כדי שאטריח עצמי ואעלה. אבל אני מקווה שלא יהיה צורך בזאת..." כחלק מדברי הברכה והאיחולים החמים שכתב סלאמה אבן יוסף לחברו, הוא גם מביע במכתב את צערו על הייסורים שחווה שמעיה, בשל המחלה שפגעה בבנו.

העתק נשלח לספרייה הלאומית

הגניזה הקהירית היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים שנכתבו בין המאה ה-9 למאה ה-19. החלק הארי של האוסף נמצא באוניברסיטת אוקספורד, לאחר שהחוקר שניאור זלמן שכטר תרם להם את האוסף שלו. בשנת 1912 שלחה החברה למדעי היהדות שבפריז, את פרופ' אליעזר דב (ברנרד) שפירא למצרים, והוא הצליח לגלות עוד 4,000 כתבי יד מהגניזה.
2 צפייה בגלריה
כתבי יד מהגניזה הקהירית
כתבי יד מהגניזה הקהירית
קטע מתוך המכתב מהגניזה הקהירית
(בית המכירות הפומביות קדם, ירושלים)
"שפירא השאיר אצלו חלק קטן מכתבי היד שגילה, ולימים חלקם נמכרו לספרייה הלאומית בירושלים", מספר מרון ארן (57), מבעלי בית המכירות הפומביות "קדם". המסמך הנדיר שנמכר מתאר את חיי היום-יום באותה תקופה. "מתוארות בו דמויות מפורסמות, ומקומות ידועים שמוכרים לנו עד לעצם היום הזה. לכן שפירא אהב את המכתב והשאיר אותו אצלו. אגב, המכתב מוען לכתובת שנמצאת במרחק כמה דקות הליכה מבית המכירות שלנו."
ארן מספר כי "בשנת בשנת 1953 פרסם שפירא את המכתב בקובץ 'ירושלים, מחקרי ארץ ישראל'. אלא שלאחר מכן המכתב נעלם, ובשנת 1983 ציין ההיסטוריון משה גיל כי כתב היד המקורי 'לא נמצא לעת עתה'. מבדיקה שערכנו מתברר שהמכתב היה באוסף פרטי, אותו קנה כנראה שפירא, ומשם זה נמכר למישהו אחר שהפקיד אותו בידינו".
 מרון ארן מרון ארן
ארן מסביר כי הוא לא מוכר את הפריט, אלא רק מתווך. "אם המפקיד אומר שהוא רוצה שזה יהיה במוסד ציבורי, אז הפריט לא נכנס למכירה פומבית, אלא לתהליך של מכירה פרטית, שבו המוכר אומר כמה כסף הוא דורש. לפעמים יש לבעלים דרישה שהפריט יימכר דווקא למוסד ציבורי. לפעמים מגבילים דווקא למוסד יהודי, או אפילו לישראלי".
ארן מציין שמכירה של מסמך מהגניזה הקהירית הוא אירוע נדיר מאוד בכל העולם. "בפעם האחרונה שבה מכרנו מכתב אחר משם, הייתה בנובמבר 2016. אז עמד מחיר הפתיחה על 20 אלף דולר, והוא נמכר לבסוף ב-140 אלף אחרי מע"מ".