זה זמן מה פועל בשקט יחסי ארגון "דורות", עמותה הנותנת מענה הלכתי רפואי לזוגות חשוכי ילדים, על פי פסיקותיו של הרב עובדיה יוסף. זאת לאחר שנים שבהן נאלצו זוגות חרדים חשוכי ילדים להיות מטופלים במכונים הלכתיים הכפופים לפסיקה האשכנזית המחמירה יותר בתחום.
"אין שום סיבה שזוגות לא יביאו ילדים לעולם בגלל 'איסורים הלכתיים' נוקשים שהרב עובדיה עצמו התיר", אומרים הרב ציון כהן ורעייתו לאה, הזוג החולם והמייסד של המקום. "לכל אחד מגיעה הזכות להיות הורה. מבחינתנו, הרגע הזה הוא סגירת מעגל של שנים". הנכונות של גורמים חרדיים להתראיין בנושא הרגיש כל כך, היא פשוטה: "אנחנו רוצים להפיץ את הבשורה לכל מי שנזקק לזה בארץ וגם ברחבי העולם".
אחרי שהקימו מפלגה משלהם ומסגרת כשרות משלהם הנשענות על משנתו ופסיקתו התורנית של הרב עובדיה יוסף, סימנה הנהגת הציבור הספרדי-תורני את היעד הבא: גוף רפואי-הלכתי-עצמאי שנותן מענה לזוגות חשוכי ילדים, הנשענים על פסיקותיו של הרב יוסף הנחשבות למקילות לעומת הפסיקה האשכנזית.
לפני כשלוש שנים החליטו חתנו של הרב עובדיה יוסף, הרב אהרן בוטבול, ורבה הראשי של אור יהודה, הרב ציון כהן, לייסד את המכון הרפואי-הלכתי בראשות הרב איתי כהן, בנם הבכור של הזוג. כך, הרחק מזרקורי התקשורת, חבר המכון למרכז הרפואי "הדסה" בירושלים ולמרכזים נוספים בארץ, ובשיתוף עם מומחים בתחום הפוריות סיפקו מענה למאות זוגות ממגזרים מגוונים, שזכו לקבל טיפול - וחלקם אף להביא ילדים לעולם.
"לתת תקווה"
מבית משפחת כהן, מהקומה השלישית ברחוב הניצן באור יהודה, הנוף נראה אינסופי. כבר במפגש הראשון מדגישה לאה, חשבת שכר במשרד רו"ח: "אל תקראי לי רבנית, תקראי לי אשת הרב. אנחנו לא העיקר פה. המטרה היא החשובה".
תיעוד נדיר: הזוג כהן וילדיהם בפגישה עם הרב עובדיה
בקיץ 1984 הם נישאו. אחרי שנתיים נולד בכורם, הרב איתי. כשהיה בן שלוש הבינו בני הזוג כי ילדים לא יגיעו בקלות, והחלו בטיפולים. "לי היה ברור שאני רוצה 12 ילדים ואפילו יותר", מספר הרב כהן (57), המכהן אף כחבר ועדת הלכה ורפואה במועצת הרבנות הראשית לישראל.
הרבנית לאה (55) משתפת בשקט. "תמיד ידעתי שבעזרת ה' זה יקרה, השאלה הייתה מתי. כאישה צעירה בת 32 האכזבות מהתשובות השליליות בזו אחר זו היו קשות מאוד. מסביבי תמיד הציקו בשאלות. היה לי ילד אחד, ועדיין התחושה הייתה שזה תלוי בי שלא נולדו לנו ילדים נוספים".
היא נראית צעירה בהרבה מגילה. מבטה ביישני וצנוע. הרב, איש ציבור שרגיל לקדמת הבמה, לוחש לה: "זו מסירות נפש להתראיין כך ולפתוח את הלב, כדי לתת כוחות ותקווה לנשים אחרות".
"לא ויתרתי על שום עובר"
הניסיונות להרות לוו באכזבות שכללו לידה מוקדמת בשבוע ה-18, פצע שעדיין צורב לעיתים בנשמתה של לאה. אחרי ארבע שנים ושלושה נסיונות כושלים – התבשרו בני הזוג כי לאה נושאת ברחמה רביעייה. "בטיפולים כאלה עשרת הימים הראשונים הם קריטיים, ואני לא העזתי להתקשר ולבדוק", היא מספרת.
2 צפייה בגלריה
"זו מסירות נפש להתראיין כך ולפתוח את הלב, כדי לתת כוחות ותקווה לנשים אחרות". הרב ציון, הרבנית לאה ובנם הרב איתי כהן העומד כיום בראש המכון
(צילום: נצחיה יעקב)
"הייתי בעבודה כשציון התקשר ובישר לי את הבשורה המאוד-מאוד מרגשת. אמרו לו שהבטה גבוה, והוא שאל: 'אז יש היריון או לא?' 'בטה גבוה', אמרו לו, 'מעיד על ריבוי עוברים'. לא היו מאושרים יותר מאיתנו. בפגישה הראשונה עם הרופא לא הפסקתי לבכות. הכול היה מלווה בלחץ ובמתח לצד ההתרגשות והשמחה הגדולה.
"הרופא הבהיל אותנו, אמר לנו שזה היריון לא פשוט, שיש סיכוי להפלה, יש סיכוי לפגמים. הייתי על סטרואידים כדי להיכנס להיריון ובתמיכה הורמונלית, ושיגע אותי שכל הזמן רציתי לאכול".
שבועיים אחרי, במהלך נופש משפחתי בירושלים, התברר שנפל העובר הרביעי. "היינו בשבוע ה-11 וקודם לכן הרופא המליץ לנו לעשות דילול עוברים. הוא אמר שיש המלצה של רבנים, אבל הפייטרית הזו עם האינטואיציה שלה אמרה, 'אני לא אוותר על שום עובר'. היא הייתה בשמירת היריון ועבדה מהבית. גרנו אז בקומה שלישית בבני ברק, ללא מעלית".
"אלה רגעים שלא שוכחים בחיים"
בשבוע ה-36 נולדה השלישייה. "מבחינתי ללדת בלידה רגילה הייתה לא רק חוויה מדהימה, אלא גם פיצוי על כל מה שעברנו", לאה מספרת. כך, לפני 23 שנים, בשנת 1997, "תרשמי ב' באדר ב'", הגיחו לעולם הודיה (מורה למתמטיקה), צחי (המשרת בצנחנים) והילה (מתכנתת בהיי-טק).
2 צפייה בגלריה
"עמדתי עם דמעות בעיניים ועם שני תינוקות בידיים". הרב ציון כהן עם בנו, הרב איתי
(צילום: נצחיה יעקב)
"זה היה חלום. עשרות אנשי צוות היו סביב ללי (לאה). כל מי שהיה פנוי הגיע כדי להיות שותף או לצפות באטרקציה", אומר הרב כהן. "ישבתי בחוץ כי לא נתנו לי להיכנס ולא הפסקתי לקרוא תהילים בדמעות ולהתחנן לאלוקים שהכול יעבור בשלום. דקות אחרי הלידה הם יצאו אליי עטופים, כשהראש שלהם מבצבץ. האחות נתנה לי קודם את הודיה, אחר כך את צחי. עמדתי עם דמעות בעיניים ועם שני תינוקות בידיים.
"את הילה שיצאה האחרונה – ללי החזיקה. אחרי שלושת הניסיונות שלא צלחו זה היה קשה מאוד. בניסיון הרביעי הלכנו לרב עובדיה יוסף, ששם את ידיו מעל לראש של לאה והתפלל בכזו כוונה ובכזו עוצמה, שזה החדיר בנו ביטחון שהפעם זה יצליח. בלידה הרגשנו את רוחו של הרב איתנו. באותו הרגע הממד האלוהי של גובה אורך ורוחב מקבל משמעות אחרת".
הרב איתי היה אז ילד בן 11. את הבשורה קיבל "בכיתה ה', באמצע שיעור אנגלית", והוא זוכר עדיין את אביו עומד בפתח הכיתה. "אלה רגעים שלא שוכחים בחיים. אני זוכר שמשם נכנסנו לרכב, סיאט איביזה לבנה מודל 96. אני זוכר את הדרך לבית החולים ואת הכיסא בחדר שישבתי עליו מול המיטה שלך, אמא".
"מה הרב עובדיה היה אומר?"
במהלך ההיריון החליטו בני הזוג כהן שלא לשתף אף אחד, החלטה שבדיעבד התחרטו עליה. "חשוב לי שמישהי שעוברת את הדרך שאנחנו עברנו – שתתעודד, שלא תשעה ל'נשמות הטובות' שלא הקלו עלינו. אפילו האחיות בבית ההחלמה הסתכלו עליי כאילו דבר נורא מחכה לי בבית. ציון ואני היינו יד אחת לכל אורך הדרך. התחלקנו שווה בשווה".
השליחות החלה כשנתיים אחרי, "כשהתחלנו לעשות 'סיבובים' בבתי חולים ולהביא חיזוקים ורוח גבית, שלנו לא הייתה, להורים שילדו שלישייה", מספר הרב כהן. "אנחנו ידענו מה שגם הם ידעו - שילד הופך אותם ממשפחה עם מצוקת היום-יום, למשפחה עם חיים של שמחה".
לכאורה, כל הדרכים הובילו את משפחת כהן להקמת מכון "דורות". "בשנים האחרונות ישבתי ב'בתי הוראה', המקום שבו יושבים רבנים ונותנים מענה לשאלות הלכתיות, ונחשפתי למצוקה הגדולה שהגיעה עם השאלות בנושאי פוריות", מספר הרב כהן, הבן. "ואז לפני כשנתיים וחצי הגיעה לאבא פנייה מפרופ' סימון, שסיפר לו שאנשים כל הזמן שואלים אותו 'מה הרב עובדיה יוסף היה אומר?'"
לדברי הרב, "לפעמים השאלה אם לפסוק לפי הפסיקה הספרדית או לא, משליכה ישירות על השאלה האם לזוג הזה יהיה ילד או לא", הוא אומר. "הוצאנו מאות-אלפי שקלים מכיסנו הפרטי למען המטרה – להביא חיים לעולם ולהביא שמחה. יש לנו רשימה של מאות פונים, שנכון להיום אין להם מענה למרות קיומם של מכוני פוריות".
"גם אשכנזים מגיעים אלינו"
המכון מסייע כמובן בתיווך בעניינים רגישים במגזר החרדי. "זוג מהדרום יצר עימי קשר ממש בימים האחרונים, אחרי שרופא בכיר בתחום אמר להם, 'אם האישה תמשיך לשמור נידה - לא יהיו לכם עוד ילדים'". הרב כהן מספר כי "יש מילים שאין אותן אצלנו בלקסיקון מפאת צנעת הפרט. בעניינים הרגישים יש פסיקות שהרב אפילו לא כתב אותן, אלא מסרן בעל-פה לתלמידיו. אפשר לומר שכל מה שקשור לתרומת ביצית, למשל, ייאמר בצנעה".
הרב איתי כהן מספר כי נקרא לעמוד בראש המכון במהלך לימודיו לדיינות, "ומאז אין לי יום ואין לי לילה", הוא מעיד. "החזון הזה בהחלט סוחף את כולנו. החזון שכל זוג במדינה וברחבי העולם יקבל את המענה ההלכתי, ההכוונה המדויקת והתמיכה הכלכלית והרגשית כדי שיוכלו לעבור את הדרך הזו בשלום".
אני שואלת את הרב כהן-הבן על ההקלות בנוסח הספרדי לעומת האשכנזי ושואלת אם זה לא מקור לביקורות מהצד האשכנזי. "העובדה שגם אשכנזים מגיעים אלינו, מדברת בעד עצמה. אנחנו נותנים את הסיכוי לזוגות להיות הורים".
