השכול מכה שוב באותה משפחה: סמ"ר במיל' אלישע יהונתן לובר ז"ל, שנפל אתמול (ב') בקרב ברצועת עזה, הוא בן דודם של של הלל ויגל יניב שנרצחו בפיגוע בחווארה לפני מספר חודשים.
ריאיון עם הרב שמואל יניב
(צילום: טל אזולאי)
הרב שמואל יניב, סבא שלהם, סיפר בריאיון ל-ynet Live על ההתמודדות הקשה: "אני מתמודד כמו שעם ישראל מתמודד עכשיו. אני מתמודד במלחמת מצווה מהגדולות והקדושות ביותר שזכינו לה. זה אל"ף-בי"ת שלנו. אין ברירה. ברגעים כאלה אדם צריך להזניח את הכאב האישי שלו ולדאוג לעם ישראל, כנסת ישראל, שתהיה חזקה. והיא תהיה באמת חזקה, בזכות ילד כזה כמו אלישע יהונתן, שמאוד-מאוד רצה להיות שם בפנים, למרות שאשתו בהיריון עם הילד השני ועוד חודשיים צריכה ללדת".
היה אולי רגע שבו ניסית לפנות לנכד שלך ולהגיד לו: תשמע, המשפחה שלנו כבר איבדה מספיק, יש לך אישה בהיריון, אולי בכל זאת תישאר קצת יותר בעורף?
"אתה יודע כמה נכדים יש לי שנלחמים עכשיו?"
כמה?
"הרבה. ואבא שלו, כששאלו אותו, 'איך אתה יכול לישון אם יש לך ארבעה ילדים שם?' הוא אמר לי: 'אם לא היו לי ילדים שם, אז לא הייתי יכול לישון'. הכאב האישי שלי הוא גדול, ואשתי בוכה, 'למה הם נתנו לו להיכנס ככה'. כל אחד יש לו את החשבון האישי שלו. אבל אנחנו אמורים להיות עם של גואלים שהולכים בדרכו של הגאון מווילנה, של הרב קוק, ועם של גואלים הם עם שאומר: אני בא לתת, והכי הרבה אני יכול לתת, כמו שאמר רבי עקיבא, בכל מאודך. מה זה מאודך? בכל מה שהוא 'מאוד' בשבילך".
איזה נכד הוא היה?
"עכשיו אתה מעלה חיוך על שפתיי. נשמה שעולה ישר לכיסא הכבוד. איזה ילד מתוק. אלישע יהונתן, שאפילו לא רצה להתחתן, אמר: את הכול אני רוצה לתת לעם ישראל, הכול, אפילו את בניין משפחתי".
אתה מדבר על הצורך להיות חזקים, ואנחנו בימים שבהם יש אולי ניסיון לצייר את זה שחלק מהלוחמים מכאן והמשפחות של החטופים מכאן, שיש התנגשות בין הצדדים. חשוב לשמוע את קולך, כמי שבאמת משלם מחיר יקר ביותר על אהבת הארץ, על המסירות.
"אבא שלי היה במלחמת השחרור, מגיל אפס ראיתי רק כאב אצל אבא, אבל אף פעם לא ראיתי אותו מצטער שהוא נפצע. אנחנו שייכים לדור שבא להביא גאולה לעולם. אנחנו ניתן את הכול כדי שתהיה גאולה לעולם. בלתי אפשרי שלא נצא למלחמה ונחסל את האויב, את החמאסניקים. בלתי אפשרי, אי-אפשר לחשוב מחשבה כזאת, זו מחשבת טירוף. זו מחשבה של אנשים אגואיסטים. אין ברירה כזאת. אז כשעושים דבר שאין ברירה אלא לעשות אותו, צריך לעשות אותו עם מהלך של קדושה. זהו, אין דרך אחרת. והקדוש ברוך הוא מחליט אם לקחת או לא לקחת".
הסרטון האחרון של אלישע
יהונתן לובר בן ה-24 מיצהר, לוחם בגדוד 8104 בעוצבת ראם (חטיבה 179), נפל בהיתקלות עם מחבלים בדרום רצועת עזה. אביו של יהונתן הוא חגי לובר, מייסד תיאטרון אספקלריא – תיאטרון יהודי ירושלמי, והוא ספד לו אמש בפייסבוק תוך שהוא משתף סרטון של בני משפחתו שצולם רק שעתיים לפני שנודע על נפילתו.
שעות לפני ההודעה על נפילתו: בנו של יהונתן לובר מתרגש לראות את תמונתו
האב כתב: "מתוך עוצמה גדולה של עם ישראל כולו ומתוך הבנת השעה הגדולה שבה עם ישראל משמיד את הרוע הצרוף מהעולם, לצד צער אישי עמוק בתהומות הכאב, אנו מודיעים על נפילת בננו היקר והאהוב יהונתן לובר הי"ד. בשם עם ישראל כולו אנו גאים בו ומודים לו על שהיה שותף במחיקת הרע בעולם ובהשמדת אויבינו. אין בליבנו על הקדוש ברוך הוא, אין בליבנו על ממשלת ישראל, אין בליבנו על צה"ל וההחלטות של מפקדיו בשטח. אנחנו מחבקים את כל עם ישראל ומבקשים מהתקשורת ומכל אחד בעם שלנו, אנא, יום אחד של אחדות לעילוי נשמתו".
יהונתן, שגדל ביישוב בית אל בבנימין, הותיר אחריו אישה בהיריון, תינוק בן 10 חודשים, הורים ושמונה אחים. הוא היה רכז נוער ואברך בישיבת "רועה ישראל" ביצהר, ונוסף על כך עבד במועצה האזורית שומרון.
