קודקס ששון (או: כתר ששון), ספר התנ"ך העתיק ביותר שהשתמר כמעט בשלמותו עד היום, נרכש הערב (יום ד') במכירה פומבית בניו יורק בסכום עתק של 38.1 מיליון דולר. בכך הוא הפך לכתב היד היהודי היקר ביותר שנמכר מאז ומעולם. הרוכש, הדיפלומט ואיש העסקים האמריקני אלפרד מוזס, קנה את הספר עבור "אנו – מוזיאון העם היהודי", שם הוא צפוי להיות מוצג באופן קבוע.
<< הכול על העולם היהודי – בדף הפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הספר, בן 1,100 שנה, נרכש במסגרת מכירה פומבית של בית המכירות סותביס. שוויו הוערך ב-30 עד 50 מיליון דולר, והוא אכן נרכש בסכום שנמצא בטווח המספרים הזה. בחודש מרץ האחרון הוצג קודקס ששון לקהל הרחב ב"אנו – מוזיאון העם היהודי" למשך שבוע אחד בלבד, כחלק מסיור בינלאומי של סותביס לקראת המכירה.
ספר התנ"ך נרכש עבור אגודת הידידים של "אנו – מוזיאון העם היהודי" בארצות הברית, וכעת צפוי לחזור למוזיאון בתל אביב, הפעם כחלק מתצוגת הקבע. המכירה נסגרה בתוך מספר דקות, והשתתפו בה מתחרים מרחבי העולם.
3 צפייה בגלריה
קודקס ששון ב"אנו –מוזיאון העם היהודי"
קודקס ששון ב"אנו –מוזיאון העם היהודי"
קודקס ששון ב"אנו –מוזיאון העם היהודי". יחזור לישראל, הפעם לתצוגת הקבע
(צילום: עוז מועלם)
הרוכש, אלפרד מוזס, יליד בולטימור, הוא משפטן במקצועו וכיהן בעבר כשגריר. כיום הוא מייסד-שותף ומנכ"ל של החברה הפיננסית Promontory Financial Group, ומכהן כיו"ר שותף של חבר הנאמנים של "אנו – מוזיאון העם היהודי". נוסף על כך הוא גם חבר בחבר הנאמנים הבינלאומי של המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב. במשך למעלה משלושה עשורים מילא מוזס תפקידים מרכזיים בממשל האמריקני, ובין השאר כיהן כשגריר ארצות הברית ברומניה בתקופת הנשיא ביל קלינטון.
קראו עוד בערוץ היהדות:
במשך ארבע קדנציות כיהן מוזס כנשיא הוועד היהודי-האמריקאי (AJC). כיום הוא יו"ר ארגון Watch UN הממוקם בז'נבה – ארגון חיצוני המפקח על פעילות מוסדות האו"ם, בעיקר בתחום זכויות אדם, ופועל נגד גילויים אנטישמיים ברחבי העולם.
3 צפייה בגלריה
קודקס ששון ב"אנו –מוזיאון העם היהודי"
קודקס ששון ב"אנו –מוזיאון העם היהודי"
קודקס ששון. "זה כמו לזכות בפיס של ההיסטוריה"
(צילום: עוז מועלם)
אירינה נבזלין, יו"ר מוזיאון אנו, אמרה: "ההתרגשות עצומה מכך שספר התנ"ך חוזר הביתה למוזיאון 'אנו', המוזיאון היהודי הגדול בעולם והבית הטבעי שלו. ערב חג השבועות, חג מתן תורה, אני שמחה שהתנ"ך חוזר הביתה, לישראל, למקום שבו יהיה זמין לעד לקהל הרחב. הצבתו של תנ"ך ששון במוזיאון העם היהודי משקפת את המקום שהמוזיאון תופס בארץ ובעולם כמוזיאון היסטורי, תרבותי ומגוון".
עוד היא ציינה: "למסע המרגש הזה אנו חייבים תודה גדולה למר אלפרד מוזס, שבעזרתו ובתמיכתו הצלחנו להבטיח כי התנ"ך יוצג לציבור הרחב באופן רציף וכחלק מתצוגת הקבע במוזיאון אנו".
"לקבל את קודקס ששון לאוסף מוזיאון אנו זה כמו לזכות בפיס של ההיסטוריה", אמרה אורית שחם גובר, האוצרת הראשית של המוזיאון. "תקצר היריעה מלתאר את חשיבותו ומשמעותו, וכמעט אין מילים לתאר כמה מרגש אותנו כמוזיאון להציג פריט משמעותי כל כך להיסטוריה ולתרבות של העם היהודי. זהו ללא ספק האירוע החשוב בחיי כאוצרת והחשוב בהיסטוריה של אנו – מוזיאון העם היהודי. אני אסירת תודה לאלפרד מוזס על התרומה הנפלאה לאוסף המוזיאון".
3 צפייה בגלריה
קודקס ששון ב"אנו –מוזיאון העם היהודי"
קודקס ששון ב"אנו –מוזיאון העם היהודי"
קודקס ששון ב"אנו –מוזיאון העם היהודי"
(צילום: עוז מועלם)
התנ"ך העתיק מכונה "קודקס ששון" על שם דוד סלימאן ששון (1942-1880) שהיה הבעלים שלו, והחזיק באוסף פרטי של כתבי יד עבריים ויהודיים. מדובר בספר התנ"ך העתיק השלם ביותר שנמצא. הקודקס הגיע למכירה פומבית מידיו של האספן המפורסם יעקב (ז'אקי) ספרא. במהלך העשורים שבהם היה הקודקס ברשותו נערכו בו בדיקות מדעיות יסודיות, שכללו תיארוך פחמן וקבעו כי מקורו בשלהי המאה התשיעית או בראשית המאה העשירית לספירה. גילו קרוב לזה של כתר ארם צובא המפורסם, אשר קודקס ששון מלא ושלם ממנו.
כמו ספרי תנ"ך עתיקים אחרים, כתר ארם צובא וכתב יד לנינגרד, "ששון" מציג את התוצר השלם והמוגמר של מפעל המסורה, שכן בכתבי יד אלו הטקסט המקראי מופיע עם המערכת השלמה של הניקוד והטעמים. מסורת הקריאה בתורה הועברה בעל-פה מדור לדור עד לימי הביניים המוקדמים. בסביבות המאות השביעית והשמינית החלו להעלות את המסורות על הכתב באמצעות סימני הניקוד וטעמי המקרא. בשולי כתבי היד ובין טורי המלל החלו בעלי המסורה לנסח הערות לשמירת מסורת הכתיב ומסורת הקריאה של המקרא, וההערות האלה נקראות "הערות המסורה".
במאות השנים שקדמו להופעת הקודקסים הראשונים, התנ"ך הועתק על גבי מגילות. הקדומות ביותר שנמצאו מבין אלה הן מגילות מדבר יהודה (המכונות גם מגילות ים המלח או מגילות קומראן), שנוצרו בין המאה השלישית לפני הספירה למאה הראשונה לספירה. הטקסטים המוקדמים הללו הועתקו ללא חלוקה לפרקים וללא סימני ניקוד, פיסוק או טעמים שיבהירו איך אמורים לקרוא אותם.