שארית הפליטה בהונגריה אחרי מלחמת העולם השנייה, מנתה כ-150 אלף יהודים. רבים ניסו לעזוב את המדינה שבשליטה קומוניסטית לארץ ישראל וליבשת אמריקה, אך בשנת 1949 נסגרו השערים ונאסרה כל פעילות ציונית.
במקביל, ניסו רבים אחרים לשקם את החיים היהודיים המפוארים שהתקיימו בהונגריה עד לשואה. דגש מיוחד הושם על תחום החינוך, הואיל ובאופן יוצא דופן במזרח אירופה, ניתן היה לקיים מסגרות חינוך יהודיות גם במדינה הקומוניסטית. יהודים רבים אחרים השתלבו במשטר החדש, ואף מילאו בו תפקידים בכירים.
20 צפייה בגלריה
ילדות ב"תלמוד תורה" בעיר מאקו שבהונגריה, אוחזות באותיות המרכיבות את השם "בר יוחאי"
(באדיבות הספרייה הלאומית)
לרגל פתיחת שנת הלימודים התשפ"ב, היום (ד'), חושף הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי של הספרייה הלאומית מאות תצלומים מרגשים, המתעדים את החינוך היהודי בהונגריה בעשור שלאחר השואה.
20 צפייה בגלריה
גלוית שנה טובה בעברית, עם ברכות למדינת ישראל הצעירה, דבר שלא יתאפשר שנים ספורות אחר כך, עם החרפת היחסים בין הונגריה לישראל. קהילת יהודי בונהאד הושמדה בשואה, ולכיתוב שעל התמונה משמעות רבה. שש שנים לאחר צילום התמונה, תתרחש המהפכה ההונגרית והקהילה תיעלם בהדרגה. כיום מניחים כי לא נותר בעיר אפילו יהודי אחד
( הספרייה הלאומית)
חלק מהילדים - שורדי שואה
התצלומים הוברחו ארצה באמצעות מה שלימים ייקרא "לשכת הקשר – נתיב", שפעלה מטעם מדינת ישראל לחיזוק הזיקה הציונית והיהודית בקרב היהודים שמעבר למסך הברזל. חלק מן התצלומים אף הוגשו באופן רשמי לנציגות הישראלית בבודפשט.
20 צפייה בגלריה
1950 בהונגריה: תלמידי ישיבה, כמה שנים לפני שמסך הברזל נסגר סופית ועימו לימודי יהדות. רבים מהמצולמים הם ניצולי שואה
בצילומים ניתן להתרשם ממגוון הזרמים הדתיים שאפיינו את יהדות הונגריה גם לאחר חורבן הקהילות. הם מתעדים את תהליך הלימוד בכיתות, לצד פעילויות חגים ותמונות קבוצתיות. ניתן ללמוד מהם על הזיקה החזקה לארץ ישראל בקרב שארית הפליטה, ועל החינוך היהודי והציוני בהונגריה באותן השנים, שנות ה-50.
חלק מהילדים הצעירים המופיעים בתצלומים נולדו אחרי מלחמת העולם השנייה, להורים ששרדו את השואה בבודפשט, או כאלה שחזרו מעבודת הכפייה. ילדים אחרים - הגדולים יותר - היו בעצמם שורדי השואה.
יצוין כי השלטון הקומוניסטי הטיל הגבלות קשות על החינוך היהודי, אך אף על פי כן הוסיפו להתקיים בעשור שלאחר השואה מסגרות חינוך יהודיות של הזרמים השונים, כולל ישיבות חסידיות, כפי שניתן לראות באחת התמונות. עם זאת, חלק מתלמודי התורה היו יותר דומים באופיים לבתי ספר יהודים כלליים, ולא היה להם אפיון חרדי כמקובל היום וכפי שהיה בשטעטלים של מזרח אירופה לפני השואה.
רגע לפני שמסך הברזל ירד
בשנת 1956 פרץ "המרד ההונגרי" נגד השלטון הקומוניסטי, שדוכא באמצעות פלישה סובייטית. במרד בלטו מגמות לאומניות אנטישמיות. דיכויו גרר הקשחה של המשטר. בעקבות אירועים אלה היגרו יהודים רבים מהמדינה.
במקביל, הגבילו השלטונות עוד יותר את החיים הלאומיים במדינה, והוחרפו היחסים עם ישראל, עד שנותקו סופית בשנת 1967. התצלומים מספקים לנו הצצה נדירה אל בתי הספר היהודיים בהונגריה אחרי השואה, לפני ירידתו הסופית של מסך הברזל.
מרבית התמונות השמורות בספרייה הלאומית הן משנת 1955, והן הונגשו באתר בתמיכת הקדש לסלי וורה קלר.
- ד"ר יוחאי בן גדליה, הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי
20 צפייה בגלריה
תלמידים ותלמידות מחוץ לבית הספר בראקושפלוטה, שנת 1950, רק 5 שנים לאחר שתושבי העיר גורשו ברובם לאושוויץ
(צילום: קלמן נווארי, הספרייה הלאומית)
20 צפייה בגלריה
ילדות ב"תלמוד תורה" בעיר מאקו שבהונגריה נוטלות ידיים, שנת 1955
(באדיבות הספרייה הלאומית)
