ברוב של 56 חברי כנסת מול 47 מתנגדים, "חוק הכותל" עבר אתמול (יום ד') בקריאה טרומית. לפי התיקון לחוק השמירה על המקומות הקדושים, שמציע חבר הכנסת אבי מעוז ממפלגת נעם, כל שטחי הכותל בירושלים – כולל הרחבה הדרומית – יהיו כפופים למדיניות הרבנים הראשיים לישראל ותונהג בהם תפילה על פי מנהג אורתודוקסי בלבד, מה שמאיים לבטל הלכה למעשה את "עזרת ישראל" המעורבת.
המסר הוא בעייתי בלשון המעטה", אמרה היום תמי גוטליב, סגנית יו"ר ארגון נשות הכותל, בריאיון לאולפן ynet. "זה בעצם דוחק החוצה כל יהודי שהוא לא אורתודוקסי או לא חרדי, ואומר: אין לכם מקום בכותל המערבי. זה כואב לי כישראלית פעילה, כמשרתת מילואים, כלוחמת בעבר, כמשלמת מיסים. כואב מאוד שמדינת ישראל אומרת לי 'את לא יכולה לפעול כמנהגך בכותל המערבי', וזה כואב ליהדות התפוצות שרובה יהודית כמוני, יהודייה ליברלית. אני יהודייה קונסרבטיבית ומתפללת בבית כנסת קונסרבטיבי. אתמול הייתה לי פגישה עם מאות מהתומכים שלנו שפשוט לא האמינו והיו צריכים להבין את הסיטואציה, וכבר יש אלפי פניות לממשלת ישראל, לשגרירים ולדיפלומטים ישראלים מיהדות התפוצות שאומרת: מה זה אמור להיות? איך מדינת ישראל אמורה להיות מדינה של העם היהודי ככה?"
דיון באולפן עם תמי גוטליב ועו"ד דורון טאובמן
(צילום: איציק חנית)
עורך הדין דורון טאובמן, המייצג את הרבנות הראשית, הגיב ואמר: "כל מה שבעצם הועלה כרגע בהצעת החוק כבר קיים הלכה למעשה בחוק שנחקק בשנת 1967. דווקא מכיוון שבאים לנסות ולערער על הזהות היהודית של מדינת ישראל, ולנסות איכשהו ליצור איזשהו פילוג בכותל, באה הצעת החוק שנועדה להבהיר חד וחלק: אי אפשר להתערב, ויש לחזור לחוק המקורי ולכוונת המחוקק המקורית, שקבעה כי נציגי הדתות הרלוונטיים הם אלה שאמונים על סדרי התפילה בכותל. הם אמונים על כך, זה מה שהם עשו מאז ומתמיד.
"מה מנהג המקום בכותל? מנהג המקום בכותל הוא מנהג אורתודוקסי, שהמשמעות שלו בסופו של דבר היא שהתפילה היא תפילה נפרדת, אבל כל אחד רשאי לגשת לכותל. 16 מיליון איש ביקרו בכותל בשנה האחרונה, אף אחד לא נכנס לסידור של מישהו, אף אחד לא קובע למישהו מה הוא התפלל, אם הוא יכול להתפלל, אם הוא יכול לגשת לכותל ולעשות מה שהוא רוצה. לכן הכותל פתוח לכולם".
לדברי עו"ד טאובמן, "החוק קובע שצריך לפעול לפי מנהג המקום. מה לעשות, הכותל הוא בית כנסת, הוא קדוש לכל אורכו ויש לו דין בית כנסת. מה הרפורמים סבורים? לדאבון הלב, הם כותבים באתר שלהם שהם היו מכבדים את מנהג המקום אם אכן מדובר היה בבית כנסת או במסגד או בכנסייה, אחא שהם כותבים בצורה מפורשת שהכותל הוא לא בית כנסת, אלא בסך הכול קיר תמך. זאת הגישה שלהם".
על כך השיבה תמי גוטליב: "ראשית אני רוצה להגיד שאני לא מייצגת את התנועה הרפורמית, אני אשת כותל ויש לנו נשים מהתנועה הרפורמית, מהתנועה הקונסרבטיבית ומהיהדות האורתודוקסית. אם הסיפור הוא של מנהג המקום, בית המשפט פסק שגם נשות הכותל הן מנהג המקום. מה שעורך הדין מדבר עליו זה שאנחנו נגדיר דרך אחת נכונה להיות יהודי, שתהיה מוגדרת בחוק. אנחנו קובעות שהכותל הוא לא בית כנסת לא כי אנחנו מזלזלות בקדושה של המקום, אלא כי מבחינה חוקית הכותל לא מוגדר כבית כנסת פרטי, הוא שטח ציבורי שאני משלמת עליו מדמי המיסים שלי ואתם שניכם משלמים עליו מכספי המיסים שלכם, וראוי שהוא יהיה פתוח לכל העם היהודי ולכל הציבור הישראלי, גם בשבילי. לא צריך לבחור דרך אחת שהיא הדרך 'הנכונה' להתפלל בה. גם לי מותר להתפלל בצורה שלי, וכשאני מתפללת אני מתעטפת בטלית".
"את צודקת, הכותל הוא בית כנסת של כלל ישראל. יש לחפש את המכנה המשותף שיכיל את כולם", ציין טאובמן, "כך היה מאז ומתמיד. אם את אומרת שאת לא מייצגת את התנועה הרפורמית שאומרת שהכותל הוא בסך הכול קיר תמך ולא בית כנסת, אז בסדר, אני מכבד את זה".
2 צפייה בגלריה
ח"כ אבי מעוז. התיקון לחוק מאיים לבטל הלכה למעשה את הרחבה המעורבת
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
דיברת על החקיקה המקורית ולא התייחסת לפסיקה של בג"ץ, שקובעת בפירוש שיש רחבה מיוחדת, ליד קשת רובינסון, לתפילה מעורבת – והסיפור הזה היה צריך להתממש.
"זה לא נכון, אין פסיקה כזאת, מעולם לא הייתה פסיקה כזאת. בית המשפט מעולם לא דן בסוגיה של תפילה מעורבת. הוא מעולם לא דן בדרישות החדשות של נשות הכותל, שרוצות להתפלל כדרכן. הן רוצות למשל להתפלל ברכת כוהנות. מעולם לא שמעתי על דבר כזה. אף אחד לא שמע על דבר כזה.
"העתירה הייתה של נשות הכותל שאמרו: אנחנו רוצות להתפלל כמנהג האורתודוקסיה, אבל יש לנו מנהגים שונים. רוצות להתפלל עם תפילין למשל. עכשיו הן אומרות 'לא לא לא, אנחנו רוצות דברים נוספים'. אני לא רוצה להיכנס לתוכן, ברכת כוהנות כדוגמה. מיליוני איש בשנה מבקרים בכותל. לעניין נשות הכותל, הן באות בכל ראש חודש, ולפי הפסיקה יש להן שעה בכל ראש חודש. זה מה שאומרת הפסיקה – שהן רשאיות לבוא ולהתפלל עם תפילין וטלית. הן באות לעשות פרובוקציה, הן לא באות להתפלל".
גוטליב, סגנית יו"ר נשות הכותל, הגיבה בסרקזם: "אני שמחה שהוא יודע לשפוט את הלב והכליות שלנו ולקבוע מה היא תפילה בשבילי ומה אני באה לעשות. זה פשוט לא נכון. לשם הדיוק אני רוצה רק לומר שההחלטה של בית משפט בשבוע שעבר הייתה לדרוש מהממשלה להתקדם עם מתווה הכותל, שהוא מתווה שהממשלה העבירה, שנתניהו העביר".
טאובמן התערב: "את טועה, זה לא נכון, זה לא מה שהיה, תלכי ותבדקי. זה לא מה שהיה, מה לעשות". גוטליב ענתה בעקיצה: "נכון, זה נפלא כשגברים אומרים לך שאת טועה ואז ככה נגמר הדיון, אבל זה מה שנכון. היה מתווה כותל ובית המשפט דורש מהמדינה ליישם את מתווה הכותל".
מבחינה עובדתית, בג"ץ קבע כי על הממשלה לפעול לחיבור "עזרת ישראל" לאבני הכותל, בהתאם למתווה הכותל. המתווה המדובר אושר בממשלה לפני כעשור, אך הוקפא בהמשך בעקבות לחצים פוליטיים.
