חמישה אירועים קשים אירעו לאבותינו ביום תשעה באב: הראשון שבהם הוא חטא המרגלים במדבר, שבעקבותיו נדחתה כניסת עם ישראל לארץ במשך ארבעים שנה. בהמשך, שני בתי המקדש ששכנו בירושלים הוחרבו על ידי הבבלים ואחר כך הרומאים, ביום תשעה באב. חכמינו קבעו יום זה כצום כדי לבטא את האבל הכבד על האירוע - ובעיקר כדי לעורר אותנו לתשובה מתוך הבנה כי אותן נסיבות שגרמו אז לחורבן, שרירות וקיימות גם היום וגורמות לקלקולים רבים בתוכנו.
כל אדם חייב להתענות ביום זה בחמשת העינויים: אכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, יחסי אישות ונעילת נעלי עור. מלבד עינויים אלה מחמירים גם במנהגי אבלות: אין יושבים על כיסא עד חצות היום, אין מברכים ב"שלום", אין מתעסקים בדברים בטלים המסיחים את הדעת מן האבלות, ומלאכה שאינה חיונית - אין עושים עד חצות היום.
<<הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
אין לומדים תורה ביום זה אלא בנושאים הקשורים לחורבן, כמו מגילת איכה או מדרשי החורבן, או בנושאים הקשורים לסבל האנושי כמו ספר איוב.
30 שניות על תשעה באב
חולים שרופא אוסר עליהם לצום אינם רשאים להחמיר על עצמם. מי שיכול לצום אבל צריך ליטול תרופות יבלען כדרכו. אם לבליעת התרופה יש צורך במים - ישתדל להשתמש בכמות קטנה (פחות מרביעית).
ילדים אינם חייבים לצום. ואין מחנכים לצום לשעות כשם שמחנכים ביום הכיפורים.

הלכות תשעה באב בזמן קורונה

צום:
הרב הראשי לישראל, דוד לאו, פרסם פסק הלכה הפוטר מצום ט' באב חולי קורונה וכן אנשים שפיתחו את תסמיני המחלה מבלי שהוכחו כנדבקים. לקראת התענית על חורבן בתי המקדש, שתצוין החל מהערב (ד') ולמשך יממה, קבע הרב כי גם מי שחלה והחלים אך חש חולשה - לא יצום.
מתפללים בירושליםמתפללים בירושלים
אבל שאין לו סוף
(צילום: EPA)
כך, אדם שחומו עלה מעל 38 מעלות לא יצום, גם אם לא אובחן כחולה בקורונה. מי שנמצא בבידוד ללא תסמינים לא פטור מצום, אבל אם הוא חש חולשה עליו לשתות לשיעורים (37 סמ"ק כל 9 דקות), ואולם באם החולשה מתגברת יאכל וישתה – ואולם הרב מסייג כי אכילה בתשעה באב איננה להנאה כי אם לצורך, ולכן יש לאכול תבשיל אחד בכל ארוחה, וכמובן לשמור על שאר דיני האבלות.
רחיצה:
לקראת ט' באב פנה מטה ההסברה במשרד הבריאות לפוסקים חרדים בכירים – והוציא חוברת מיוחדת לציבור החרדי שמחלק משרד הבריאות. בין היתר נפסק כי בגלל סכנת הקורונה, השנה יש היתר מיוחד לרחוץ ידיים ולסבן אותן בתשעה באב, ואף בצורה יסודית וממושכת, וזאת על אף האיסור לרחוץ ידיים ביום זה.
ההיתר נועד למנוע את הפצת המחלה מדין "חמירא סכנתא מאיסורא" (ביטוי בארמית הקובע כי במקום של סכנת חיים חובת הזהירות גוברת על ההלכה). בפסק בנושא שהוציא הרב הראשי עצמו, הוא הדגיש כי "יש להקפיד במיוחד בשמירה על היגיינה".
סיכה:
בחוברת של משרד הבריאות הובהר כי אפשר להשתמש גם באלכוג'ל לצורך חיטוי הידיים, והדבר מותר למרות שבתשעה באב חל איסור להשתמש בקרמים או בשמנים. ההיתר הוא משום שמדובר בפעולה רפואית ולא בטיפוח העור.
עוד קובעים הפוסקים בחוברת של משרד הבריאות, כי "אין היתר חוקי לוותר על מסכה והדבר חובה גם מדין פיקוח נפש". וכי "גם חזן ובעל קורא בבית הכנסת חייבים להיות עם מסכה".

בספרי הקינות יש הרבה פיוטים, צריך לומר את כולם?

יש נוהגים לקרוא את מגילת "איכה" מתוך מגילה כשרה. במקרה זה מברכים לפני הקריאה "על מקרא מגילה".
בספרי הקינות מצויות קינות רבות שחוברו במשך הדורות. חלקן הגדול בשפה פיוטית קשה, שגם לדוברי עברית רהוטה קשה להבינה. יש מקום לקצר באמירת הקינות כדי להרבות בכוונה. במקומות רבים יש רשימה של קינות נבחרות, וכן מוסיפים קינה שחוברה לזכר קורבנות השואה.
הרב הראשי הדגיש כי השנה יש לקצר את זמן אמירת הקינות בציבור, "בשל הצורך למעט את זמן השהייה במרחב הציבורי ובשל תנאי מזג האוויר". הרב הסביר כי קינות אפשר לומר גם בבית, ובציבור יש לומר רק את הקינות "שבת סורו מני", "ציון הלא תשאלי" ו"אלי ציון".

אישה בהיריון חייבת בצום?

אני מתחילה את החודש התשיעי להריוני, ורציתי לשאול אם עליי לצום את צום תשעה באב (אהיה אז בשבוע 40).
צום ט' באב הוא חמור יותר משאר הצומות (י"ז בתמוז, עשרה בטבת, צום גדליה ותענית אסתר); הצום מתחיל כבר מהערב, ושאר הצומות – רק בבוקר; בתשעה באב אסורים בחמישה דברים – אכילה ושתייה, רחצה, נעילת נעלי עור, סיכה בשמנים ויחסי אישות, לעומת זאת שאר הצומות אסורים רק באכילה ושתייה.
בדברים אלה דומה תשעה באב ליום הכיפורים בחומרת הצום. אולם יש הבדל ביניהם: צום יום הכיפורים הוא מן התורה, לעומת צום תשעה באב, שהוא תקנה של הנביאים וחכמים. אנו אף מאמינים ומקווים שצום זה יתבטל בזמן שייבנה בית המקדש, וכפי שכבר היה בימי הבית השני.
הבדל זה גם מביא להתייחסות אחרת בחומרת הצומות, כלומר הקלות מרובות יותר בשעת הצורך. בשולחן ערוך נפסק: "עוברות ומיניקות מתענות בט' באב כדרך שמתענות ומשלימות ביום כיפור" (שולחן ערוך אורח חיים סימן תקנד, ה). עם זאת, רבים הפוסקים האחרונים הטוענים שבימינו האנשים והנשים חלשים יותר מבימים קדומים והצום עלול להזיק להן או לעובר, ופוטרים אותן מלצום.

ומה לגבי אישה מיניקה?

בדרך כלל קשה לי מאוד בצומות. הפעם אצטרך להיניק תינוק בן חודשיים היונק כל שלוש שעות בערך. מה הדין?
ההלכה מחייבת נשים מיניקות לצום רק ביום הכיפורים ובתשעה באב. ובכל זאת יש הבדל ביניהם. צום יום הכיפורים הוא מן התורה, אולם צום תשעה באב הוא מדרבנן, ולכן בשעת צורך אנו מקילים בו הרבה יותר.
הבעיה העיקרית של צום מיניקות הוא לפעמים חוסר חלב לתינוק בעיקר אחרי יום הצום. בעיה זו אפשר לפתור על ידי הכנת חלב אם (באמצעות שאיבה) מראש והנחתו במקרר.
בתשעה באב, שאיסורו מדרבנן, ניתן להקל בשעת הצורך. הדבר נכון בעיקר אם ההנקה היא מלאה.

מה לגבי חיילים בפעילות מבצעית?

חיילים הנמצאים בפעילות מבצעית וכל מי שנמצא בדרך באופן שקשה ללכת בלי נעליים, יכולים לנעול נעליים רגילות.
נשים מעוברות ומיניקות מתענות מעיקר הדין. אולם אפשר להקל עליהן אם הרופא אוסר עליהן לצום, או שהן חלשות מאוד. רצוי להתייעץ עם רב.
חיילים בפעילות מבצעית יכולים להקל אם הדבר עלול לפגוע בפעילותם, הן לעניין אכילה ושתיה ובוודאי לגבי נעילת נעליים.