"הזן החדש של הקורונה שהתגלה עכשיו הוא שילוב שלא ראינו עד כה", אומרת היום (ד') לאולפן ynet פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. "זה לא הדלתאקרון, שמדברים עליו עכשיו באירופה, אלא שילוב של BA.1 עם BA.2 - שני הזנים של האומיקרון".
קראו עוד:
פרופ' רהב אמרה את הדברים בעקבות הודעת משרד הבריאות מהבוקר על זן חדש של קורונה שהתגלה אצל שני נוסעים שחזרו לאחרונה לישראל דרך נתב"ג. "אלו מקרים בודדים", אמרה פרופ' רהב, "אבל זה מוכיח כמה חשוב לזהות זנים חדשים, וצריך לראות מה יקרה עם זה".
1 צפייה בגלריה
מתחפשים בבתי ספר בבית שמשמתחפשים בבתי ספר בבית שמש
מסיבת פורים בבית שמש, השבוע. "יש אווירת סוף עונה, וזה חבל", אומר פרופ' מבורך
(צילום: דוברות עיריית בית שמש)
הדיון באולפן, שבו השתתף גם פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקה פנימית בהדסה עין כרם בירושלים, מתקיים על רקע התפרצות חדשה של הקורונה, אם כי מתונה, שמתרחשת בימים האחרונים: מקדם ההדבקה מתקרב ל-1, ו-6,310 ישראלים אובחנו אתמול כחיוביים לנגיף. גם במדינות אחרות, בהן סין, גרמניה ובריטניה, חלה לאחרונה עלייה בתחלואה. עם זאת, בישראל אין עדיין עלייה במספר החולים קשה.
"יש כמה סיבות לכך", מסביר פרופ' מבורך. "ראשית, האוכלוסייה מחוסנת יותר. שנית, יש טיפול קהילתי כמו הפקסלוביד, שיכול למנוע הידרדרות למצב קשה. בנוסף, האומיקרון גורם למקרים קשים פחות מהדלתא ומהאלפא. התוצאה היא שעל אף שיש כ-6,000 מאומתים חדשים מדי יום כבר כשבועיים, יש ירידה בתחלואה הקשה".

מרבית המאומתים עכשיו הם אנשים צעירים. אולי זו סיבה נוספת לכך שאין תחלואה קשה? "הייתה התפרצות גם בבתי אבות לאחרונה. אני חושב שאנחנו חייבים לעמוד על המשמר, בוודאי לא לבטל בקרוב את החובה לעטות מסכות. יש אווירת סוף עונה, וזה חבל, כי אנחנו ממש לא בסוף העונה. מותר להרגיש יותר משוחררים ויותר שקטים, אבל עדיין צריך לשמור על הכללים - ולהתחסן. יש אנשים שלא התחסנו וילדים שלא התחסנו".
האם מי שנחשף לאומיקרון הוא מוגן, או שיש מקרים של הדבקות חוזרות? פרופ' רהב: "אנחנו עוד לא יודעים עד כמה התחלואה באומיקרון באמת מגנה. יש אנשים שחלו באומיקרון ונדבקו ב-BA.2".
פרופ' מבורך: "BA.2 כנראה מידבק יותר מהאומיקרון ב-30%, אז על חסינות עדר ניתן יהיה לדבר אולי כשהאוכלוסייה תגיע ליותר מ-90% התחסנות או היחשפות, ואולי גם זה לא יספיק. לא צריך לבנות על חסינות עדר. צריך להתחסן ולהמשיך להיזהר. זה נכון שהיום אנחנו יותר מוגנים, ושיש לנו תרופות יותר טובות, אבל בהחלט צריך להמשיך עם הזהירות והניטור".
פרופ' דרור מבורך: "אנחנו ממש לא בסוף העונה. מותר להרגיש יותר משוחררים ויותר שקטים, אבל עדיין צריך לשמור על הכללים - ולהתחסן. יש אנשים שלא התחסנו וילדים שלא התחסנו"
פרופ' רהב, בעבר אמרת שמי שנדבק באומיקרון לא צריך לעשות חיסון רביעי. זה השתנה? "ברור לנו שהחיסון הרביעי מוריד תחלואה קשה ואשפוזים. מבחינת הדבקה, הוא פחות יעיל. ההמלצות שלנו לגבי החיסון הרביעי לא השתנו: לתת אותו למדוכאי חיסון ולאנשים שנמצאים בסיכון גבוה. אין המלצה לחסן את כלל האוכלוסייה. יש חיסון חדש של פייזר, שמותאם לאומיקרון ונבדק עכשיו. נראה מה יהיו התוצאות של הניסוי".
עד כמה חשוב לחסן את הילדים עכשיו? פרופ' מבורך: "אני מאלו שחושבים שחיסון הילדים הוא מאוד חשוב. אני מדבר על בני חמש עד 11. רובם עוברים את זה בצורה קלה, ועדיין, זה חשוב. בדקנו כמה דלקות אוטם שריר הלב מתפתחות אחרי חיסוני ילדים, ומצאנו שכמעט אין מקרים כאלה. מהבחינה הזאת, החיסון לילדים הוא בטוח מאוד".
בתום הדיון התבקשה פרופ' רהב להתייחס לריאיון שנערך כאן אתמול עם פרופ' סיגל סדצקי, ובו היא אמרה שחגיגות פורים שנערכות בימים אלו יוצרות אצלה תחושת דז'ה-וו ומחזירות אותה לפורים מלפני שנתיים שגרם להדבקות רבות. "היום אנחנו מחוסנים", הגיבה פרופ' רהב, "והחיסון נותן הרבה נגד מחלה קשה, אבל אני בהחלט מוטרדת ממסיבות הפורים. צריך לצמצם בהן את ההתקהלויות ולהקפיד על מסכות. אסור להגיד, 'אין יותר קורונה'".