חזית משפטית חדשה בסכסוך סביב בניין שגרירות צרפת בעיראק: משפחה יהודית ממוצא עיראקי תובעת 21.5 מיליון אירו ממשלת צרפת על שימוש בנכס במשך 50 שנה ללא תשלום. לדבריהם, צרפת שיתפה פעולה עם נישול נכסיהם. במקביל לתביעה שהוגשה כעת לבית משפט בפריז, מנהלים בני המשפחות הליך נוסף בבית המשפט המנהלי - שם נדחתה בינתיים בקשתם. לטענת עורכי דינם, מדובר בפרשה של "נכסים יהודיים שנגזלו", הכוללת דמי שכירות שלא שולמו במשך יותר מחמישה עשורים ופיצוי על נזק מוסרי.
הפרשה משתלבת בהיסטוריה הסוערת של הקהילה היהודית בעיראק. האחים עזרא וח'דורי לאווי, בני הקהילה היהודית ובעלי הבניין בבגדד, המאופיין בקירות בגוני אוכרה ובעמודים נאו-קלאסיים, היגרו לקנדה בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת, בעיצומו של גל הגירת יהודי עיראק.
אולם הנכס נותר בבעלותם למרות שעזבו את המדינה. שגריר צרפת בעיראק חתם עם האחים לאווי על חוזה שכירות ראשון בשנת 1964, שנכנס לתוקף ב-1965, עבור המבנה ששטחו 3,800 מ"ר, יחד עם המגרש בשטח 1,150 מ"ר, לפי טיעון שהציג משרד החוץ הצרפתי, ושהגיע לידי סוכנות הידיעות הצרפתית AFP.
אלא שממשלת צרפת הפסיקה לשלם להם כל דמי שכירות החל משנת 1974, והעבירה את הסכומים המקבילים ישירות לרשויות העיראקיות. משרד החוץ הצרפתי טען להגנתו כי הסיבה לכך שהממשל הצרפתי חתם על חוזי שכירות עם הרשויות העיראקיות הייתה שהבעלים ההיסטוריים נושלו מנכסיהם במסגרת חקיקה עיראקית שנגעה ליהודים שעזבו את עיראק.
"נישול הנכסים היהודיים הזה נעשה בשיתוף פעולה של משרד החוץ, צרפת אחראית", חוזרים ומדגישים מנגד עורכי הדין מיגנאר וגרמי. בכתב התביעה שהגישו לבית המשפט האזרחי בפריז. עורכי הדין מדגישים כי מרשיהם "נושלו" מנכסיהם בעקבות "צעד חד-צדדי בעל אופי אנטישמי שננקט על ידי הרשויות העיראקיות, אשר המדינה הצרפתית צייתה לו מבלי להגיש כל התנגדות".
"ננטשו, נבגדו"
עורכי דינם של התובעים מצביעים גם על "התחושה שננטשו, ואף נבגדו, על ידי השוכר שלהם, הרפובליקה הצרפתית, שבעיניהם הייתה אמורה להיות מופקדת על ההגנה על העקרונות הנעלים ביותר בכל הנוגע לזכויות האדם".
הבית לפני כמה שנים
(Joe Raedle)
ז'אן-פייר מיגנאר ואימראן גרמי מוסיפים כי בני המשפחה היו בעלי זיקה עמוקה ואהדה רבה לצרפת ולתרבותה במשך שנים, בכך ש"קיימו דיונים בחשאיות מוחלטת עם הרשויות הצרפתיות" - אך לשווא. צאצאי בעלי הבניין, משפחות לאווי וח'זאם, כבר הגישו גם עתירה לבית המשפט המנהלי לערעורים בפריז. "שני ההליכים ממשיכים אפוא להתנהל במקביל", מסרו עורכי דינם ל-AFP.
בתחילת פברואר, בית המשפט המנהלי בפריז, שאליו הוגשה בקשת הפיצויים, קבע כי מערכת המשפט המנהלית בצרפת "אינה מוסמכת" להכריע בתיק. בכך אימץ בית המשפט את עמדתו של התובע הציבורי, שחזר על טיעוני משרד החוץ והעריך כי הסכסוך מצוי בסמכותו של בית משפט בבגדד.
"הפעלתן של משימות בשירות הציבור" במבנה שבו בחרה צרפת "מביאה להחלת המשפט המנהלי הצרפתי עליו", טענו בזמנו עורכי הדין מיגנאר וגרמי. "חייב להיות בית משפט מוסמך. אחרת, מה שכבר מהווה עוול יהפוך לשלילת צדק, ולכן לאבסורד", טענו עוד עורכי הדין לקראת הגשת התביעה נגד המדינה – תביעה שכעת אכן הוגשה.
"הרפובליקה הצרפתית פולשת לבניין שאינו שלה", חזר ואמר עורך הדין מיגנאר בפני כלי התקשורת
