"או שאכניס את ילדיי למעונות יום פיראטיים – או שאאלץ להפסיק את העבודה שלי, ולשבת בבית. מה שבטוח זה שבשום שלב לא אתן לבעלי להפסיק את לימודיו בכולל". את הדברים אומרת הדסה (35) מבני ברק, ששלושת ילדיה הקטנים הם בני חצי שנה עד שלוש. "אני גננת, ומרוויחה בקושי 6,000 שקלים. אם אצטרך לתת את רוב הכסף למעון, ממה נחיה?" שואלת בכאב אפרת שעיו (30), אף היא תושבת בני ברק.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
בכל הקבוצות, הרשתות והאתרים החרדיים חוזרות מאז אתמול (יום ד') שוב ושוב המילים "גזרת ליברמן" ו"גזרת המעונות" – בפרפראזה על אירועים קשים שידע העם היהודי. אם רצה שר האוצר לתת מתנה לפוליטיקאים החרדים, הוא הצליח מעל למשוער כשקבע כי רק משפחות שבהן שני ההורים עובדים או לומדים מקצוע, יוכלו להיעזר במעונות היום המסובסדים, ובכך הדיר מהם את משפחות האברכים החרדיות, שבהן הבעל לומד בכולל והאישה היא המפרנסת.
קראו עוד בערוץ היהדות:
זעקת "הגעוולד" נשמעה מקצה בני ברק ועד סופה של חיפה. לא רק משפחות אברכים קלאסיות ספקו כפיים, גם הגורמים הליברליים ביותר, אלה שדוחפים למהפכת התעסוקה במגזר והשתלבותו בחברה הישראלית, הביעו צער על המהלך. אפרת שעיו, מצדה, מבהירה כי ההחלטה לפגוע בסבסוד המעונות לחרדים, לא רק שלא תגרום לבעלה האברך לצאת לעבוד – היא אף תביא להוצאתה ממעגל התעסוקה. "בעלי בן 34 ואני אם לארבעה, כולל שתי ילדות במעון", היא אומרת בכאב. "כיום אני משלמת כ-1,800 שקל לחודש על שתיהן ביחד. אבל ללא סבסוד, זה יעלה מדי חודש כ-2,400 שקל לכל אחת מהן, ולכן לא ישתלם לי יותר לעבוד כגננת. לא תהיה לי ברירה, אלא להישאר עם הילדות בבית".
אולי במצב החדש בעלך יעזוב את הכולל, ויתחיל לעבוד? "אין מצב שזה יקרה. זה לא בא בחשבון. לימוד תורה זה ערך עליון בעינינו. זאת הסיבה שהתחתנתי איתו, וזו הסיבה שאני עובדת - כדי שהוא יוכל לשבת וללמוד. לכל אחד יש ערכים, וזה הערך העליון אצלנו". שעיו, אגב, לא מצליחה להבין את ההיגיון שבהחלטה, ומשוכנעת כי מדובר ב"שנאת חרדים", כדבריה. "אני מקווה שהוא יתאפס על עצמו. אבל אסור לתת לזה לעבור".

"מעונות ייסגרו"

הצהרתו של ליברמן תפסה את אברהם כהן, תושב בני ברק ואברך בכולל בהרצליה, אב לשלוש בנות (6, שנה וחצי ותינוקת בת יומיים), לא מוכן כלל, במיוחד נוכח העובדה כי ילדתו האמצעית כבר משובצת במעון מסובסד, והתינוקת צפויה להשתבץ אף היא, בקרוב מאוד. כמוהו רבים שלא יודעים כיצד יסתדרו בעוד חודשיים בלבד, בראשון לספטמבר. את ההחלטה הוא מכנה, "פוגענית, מרושעת ונקמנית".
5 צפייה בגלריה
"ב-2021 האישה החרדית העובדת היא חלק משמעותי מהמשק הישראלי, וזה מתאפשר בגלל מעונות התמ"ת"
"ב-2021 האישה החרדית העובדת היא חלק משמעותי מהמשק הישראלי, וזה מתאפשר בגלל מעונות התמ"ת"
"ב-2021 האישה החרדית העובדת היא חלק משמעותי מהמשק הישראלי, וזה מתאפשר בגלל מעונות התמ"ת"
לדבריו, "החוק הזה לא יוציא אף בן תורה מהכולל, ובטח לא אותי ולא את חבריי. ליברמן יכול להוציא אך ורק את מי שהתנדנד, וגם ככה היה בדרך לצאת החוצה. זה עניין שקשור לאידיאולוגיה, לא לכסף. אם היינו מחפשים כסף, אף אחד לא היה מחזיק מעמד לשבת וללמוד יום שלם - ולקבל בסוף החודש 1,500 או 1,600 שקלים".
כהן אומר כי גם לוח הזמנים – ספטמבר הקרוב – לא מאפשר למשפחות להיערך, והוא מדגיש, "מי בדיוק יצליח לשלם את המחיר היקר הזה לגנים, ללא הסבסוד? מה יעזור חוק שיכפה עלינו לשלם יותר, כאשר ציבור שלם לא יכול לעמוד בו? ליברמן צריך להבין שמי שישלם את המחיר זה הילדים, והמעונות יפסידו המון כסף על המון ילדים שהפסיקו להגיע. יהיה איום אמיתי של סגירת גנים. זו החלטה שערורייתית וחבל לנו על הילדים שלנו שישלמו את מחיר הנקמה הזו. אנחנו מתפללים לטוב. ברור לנו שזו הגזרה הראשונה של ליברמן, אך לא האחרונה".

"נשלח למעונות פיראטיים"

הדסה מ' (השם המלא שמור במערכת) עובדת במישרה מלאה בהנהלת חשבונות, ובעלה אברך בכולל בהרצליה: "שלושת ילדיי במעונות מסובסדים על ידי המדינה. תכפילי בשלוש ואת כבר מגיעה לעלות של אלפי שקלים, שזה לרוב המשכורת של אישה חרדית ממוצעת. תוסיפי את השכירות, המשכנתא, הכלכלה וזה נהפך למשמעותי מאוד.
5 צפייה בגלריה
 "כל מגמת השילוב התעסוקתי והמקצועות החופשיים לנשים חרדיות תחזור שנים אחורה"
 "כל מגמת השילוב התעסוקתי והמקצועות החופשיים לנשים חרדיות תחזור שנים אחורה"
"כל מגמת השילוב התעסוקתי והמקצועות החופשיים לנשים חרדיות תחזור שנים אחורה"
(צילום ועריכה: אלי מנדלבאום)
"מעבר לפגיעה החמורה והדורסנית בציבור החרדי, לא ברור לי מה תרוויח המדינה מהמהלך הזה. הרי ברור לי ולכל חרדי, שאף אברך לא יעזוב את הכולל רק בגלל החוק הזה ויתחיל לחפש עבודה בחצי מישרה. מה שיקרה זה שנשלח את ילדינו למעונות פיראטיים, כי פשוט לא נצליח לעמוד בתשלומים הגבוהים. המעונות יהיו ללא פיקוח, עם גננות לא מקצועיות, ובשלב מסוים זה יבוא לפיתחה של המדינה. אז מה הועילו חכמים?"
הדסה ובעלה מקווים כי נציגיהם בכנסת יחוללו סערה ויצליחו למנוע את "רוע הגזרה", כדבריהם. "בכל מקרה, זה לא מרתיע אותנו", הם אומרים. "בתקופת הקורונה לא היה לנו כסף. מחודש טבת של שנה שעברה לא קיבלנו כסף סדיר. יש אברכים שחמישה חודשים לא קיבלו משכורת ואפילו יותר. את חושבת שמישהו לא בא לכולל ללמוד? באנו יום-יום וישבנו ללמוד שמונה שעות וגם יותר מבלי להתלונן, ברוך ה'. הפרנסה היא לא מליברמן, אלא משמיים. בכל שלב ובכל קושי לא הגענו למצב של פת לחם. תורה זה ערך, ומי שלא חי במסלול הזה לא מבין על מה אנחנו מדברים. לכן לא משנה מה יחליטו מקבלי ההחלטות – אנחנו נמשיך לחיות את חיינו לפי האמונה שלנו".

"נשים ייאלצו להתפטר"

אתי לוי (41), נשואה ואם לארבעה, מנהלת את מעונות "ילדודס" בבני ברק, וכמו הדסה, הא חוששת מ"מחסני ילדים" חרדיים. על השאלה מדוע לאברך שאינו עובד מגיע לדעתה סיוע, היא עונה: "כמו שלסטודנט יש מעמד שמזכה אותו בדירוג שמאפשר רישום לגן תמ"ת, כך מגיע גם לאברך כולל. הם נמצאים על אותה משבצת". לדבריה, "הגזרה הזו פוגעת אך ורק בפעוטות. חשוב לציין כי קבלת סבסוד של משרד התמ״ת מעודד נשים לצאת ולעבוד. במגזר שלנו אמהות יוצאות לעבודה במשרה מלאה".
5 צפייה בגלריה
"כיום אני משלמת כ-1,800 שקל לחודש על שתיהן ביחד. אבל ללא סבסוד, זה יעלה מדי חודש כ-2,400 שקל לכל אחת מהן, ולכן לא ישתלם לי יותר לעבוד כגננת. לא תהיה לי ברירה, אלא להישאר עם הילדות בבית"
"כיום אני משלמת כ-1,800 שקל לחודש על שתיהן ביחד. אבל ללא סבסוד, זה יעלה מדי חודש כ-2,400 שקל לכל אחת מהן, ולכן לא ישתלם לי יותר לעבוד כגננת. לא תהיה לי ברירה, אלא להישאר עם הילדות בבית"
"כיום אני משלמת כ-1,800 שקל לחודש על שתיהן ביחד. אבל ללא סבסוד, זה יעלה מדי חודש כ-2,400 שקל לכל אחת מהן, ולכן לא ישתלם לי יותר לעבוד כגננת. לא תהיה לי ברירה, אלא להישאר עם הילדות בבית"
(צילום: אלי מנדלבאום)
גם מיכל מונק (29), נשואה ואם לשלושה מחיפה, המנהלת את מעון "נסיכים" שבו 130 מילדי העיר, משוכנעת כי הצעד יוביל לירידה במספר הנשים החרדיות העובדות. "כואב לחשוב על נשים שאני מכירה, שרכשו מקצוע כדי לפרנס בכבוד ומצליחות בתחומי העיסוק שלהן. אני יודעת בבירור מוחלט שבלי הסבסוד החלקי אך קריטי שקיבלו במעון, הן לא היו יכולות להגיע לזה, וכעת ייאלצו להתפטר כדי לשהות בביתן עם הילדים לאורך היום. בלי הסבסוד בוודאי שלא ישתלם להן להמשיך לעבוד.
"זה לא נושא דתי ולא נושא חרדי, אלא נושא אנושי והגיוני, ואני פשוט מתקשה להבין את הרציונל מאחורי ההחלטה הזאת. כל מי שמכיר את המגזר החרדי יודע שזו פשוט טעות איומה בשיקול הדעת. מהמדיניות הזאת לא ייצאו אברכים לשוק העבודה, אלא ייפלטו ממנו אינספור נשים חרדיות שכיום הן חלק אינטגרלי מעולם התעסוקה בישראל".

"נשים חרדיות יחזרו להיות מורות"

מונק לא חוששת שמא הרישום למעון שלה ייפגע מהשינוי הצפוי. "הציבור החרדי ממש לא מורכב רק מאברכים", היא אומרת, "אבל יש כמובן נשות אברכים לא מעטות בקרב ההורים במעון, ומעבר להערכה הגדולה שיש כלפיהן במגזר החרדי על הבחירה הערכית וההקרבה האישית, מדובר כעת בפגיעה ביכולת התעסוקה שלהן. שם יהיה המחיר. עד היום חשבתי שאחד מהיעדים של משרד האוצר זה לעודד תעסוקה, וחשוב לדעת שהמעונות איפשרו לעשרות-אלפי נשים חרדיות לצאת לעבודה. ב-2021 האישה החרדית העובדת היא חלק משמעותי מהמשק הישראלי, וזה מתאפשר בגלל מעונות התמ"ת".
5 צפייה בגלריה
1
1
"הפרנסה היא לא מליברמן, אלא משמיים"
גם מונק בטוחה שהמהלך הזה לא יגרום לאברכים לצאת לשוק העבודה. "מי שבחרו בלימוד התורה כדרך חיים, ימשיכו ללמוד בכוללים. התוצאה הברורה תהיה שאינספור נשים חרדיות עובדות פשוט יקצצו את שעות העבודה שלהן, או יחליפו משרות. כל מגמת השילוב התעסוקתי והמקצועות החופשיים לנשים חרדיות תחזור שנים אחורה, לתקופות שבהן אישה חרדית עבדה רק כגננת או כמורה בגלל שעות העבודה הנוחות לאימהות.
"אני מכירה מקרוב את מערכת השיקולים שמביאה אנשים לבחור במעון תמ"ת, ויודעת על אינספור מקרים שבהם היכולת לשלוח ילד במחיר שפוי יחסית - היא זאת שעומדת בבסיס ההחלטה לפרנס בכבוד ולהתקדם מקצועית. זה דבר ברור ומוכח. דרישה לעבודה של שני בני הזוג ושלילת סבסוד מהורה לומד, כפי שהיה עד היום לגבי סטונדטים, אברכים, וכל מי שבחר בחיי תוכן לפי השקפת עולמו - זוהי פגיעה של ממש בנשים החרדיות העובדות, במשפחתן, ולא פחות מכך במשק הישראלי".

"אצטרך לעבוד בשחור"

כ-85 אלף ילדים מקבלים כיום סבסוד למעונות היום שעומד על כ-1,000 שקל לילד בכפוף למבחן הכנסה, ומתוכם כ-23 אלף ילדים זכאים לסבסוד ואחד מהוריהם נמצא במסלול לימודים (כולל ישיבות). אולם רק 1,500 לומדים במוסד השכלה וב-21 אלף מקרים – הרוב המוחץ - האב לומד בישיבה. כלומר: כרבע מתוך כלל הילדים הזכאים. עלות הסבסוד שניתן עד היום היא 1.2 מיליארד שקל בשנה, ו-400 מיליון שקל מתוכם עבור אותם 21 אלף פעוטות שאביהם לומד בישיבה.
עד כה היו הקריטריונים לזכאות לסבסוד מעונות בעלי סמל (נעמת, ויצו והחברה למתנ"סים, אמונה ועוד) מבחני הכנסה, בזמן שרק האם הייתה מחויבת לעבוד לפחות בחצי משרה, מה שאפשר לאבות להמשיך וללמוד למשל בישיבה. כעת, בעקבות ההחלטה, בן הזוג יצטרך גם הוא הוא לעבוד בהיקף משרה של לפחות 24 שעות שבועיות (חצי משרה).
משרד האוצר קבע, למעשה, כי על-מנת לקבל סבסוד במקרים שבן הזוג לא עובד - עליו ללמוד ולרכוש השכלה או כישורים שיאפשרו בעתיד השתלבות בשוק העבודה, דוגמת תואר ראשון, לימודי תעודה, סיעוד, הכשרה מקצועית ותעודת הוראה.
"אם ליברמן חושב שמחר בבוקר עשרות-אלפי אברכים ייסגרו את הגמרות ויתחילו לעבוד, הוא לא יודע מה פירוש הביטוי 'חלומות באספמיה'", אומר מ' בן ה-22, תושב ירושלים, נשוי ואב לשני פעוטות, הלומד בכולל. "זה לא יקרה".
5 צפייה בגלריה
"החוק הזה לא יוציא אף בן תורה מהכולל, ובטח לא אותי ולא את חבריי"
"החוק הזה לא יוציא אף בן תורה מהכולל, ובטח לא אותי ולא את חבריי"
"החוק הזה לא יוציא אף בן תורה מהכולל, ובטח לא אותי ולא את חבריי"
(צילום: עמית שאבי)
למה שלא תצא לעבודה מסודרת? "קודם כל, זה יפגע בשם של המשפחה שלי, זה יהרוס את השידוכים במשפחה שלי ושל אשתי וזה גם יפגע מאוד בהורים שלי. דבר שני, משפחות של אברכים, במיוחד כאלו שיש להן הרבה ילדים, בלי עין הרע, מקבלות הרבה תמיכה גם מהקהילה וגם מהמדינה. אברכים מקבלים הבטחת הכנסה ומשלמים תשלום מופחת של ביטוח לאומי ומס בריאות. הבנתי לאחרונה שכאברך, מגיע לי סיוע בשכר דירה - ואם אעבוד אפסיד חלק מהסיוע וגם תיפגע ההנחה על תשלום הארנונה, שאני מקבל כיום מהעירייה.
"הילדים שלי קטנים, אבל כשהם ייגדלו אני אקבל הנחות בתלמוד תורה ובישיבות. מדי פעם יש 'גבירים' (תורמים עשירים) שמעניקים לאברכים תרומות של כסף ואפילו של חליפות וכובעים. בשנייה שאתה עוזב את הכולל, לא רק שכל התמיכה הזו תיעלם, לילדים של מי שעוזבים יהיו קשה להתקבל למוסדות חינוך טובים, ובהמשך זה יפגע בסיכוי להשיג שידוכים טובים".
אז ממה תתפרנסו? "אשתי התחילה לעבוד במחשבים. בעתיד אנחנו מקווים שהיא תרוויח כמו שצריך, לכן לא כדאי לה להישאר בבית. אז כדי להשלים את הסכום שנפסיד על המעונות, לא תהיה לי ברירה ואני אצטרך לעבוד ב'שחור', בעיקר בשעות הערב. חוץ מזה, למדתי בישיבה קדושה שבה לא עושים בגרויות. אם אצא לעבוד הרי אקבל בקושי שכר מינימום. אם חילונים עם תואר ראשון ושני לא מוצאים היום עבודה, עם כל הבלאגן של הקורונה, לי בטח אין סיכוי".

"זו חבלה במאמצי השילוב של המגזר"

אסתי שושן, מייסדת ומנכ"לית "נבחרות", תנועת נשים חרדיות, מצרה על התהליך: "הדרך שבה שר האוצר מכנה אברכים כמי שחיים חיי בטלה, היא מסיתה ומקוממת. מדובר באנשים שמקדישים את חייהם ללימוד אינטנסיבי, ו'בטלנים' זה תואר רחוק מהם, גם אם הם פועלים מתוך ערכים דתיים שליברמן בז להם, וגם אם יש כאלה שנמצאים שם כי אין להם ברירה אחרת. אבל המהלך שלו פוגע קודם כל בנשים חרדיות עובדות, שכרגע לא ישתלם להן לצאת לעבוד. מדובר במהלך מסוכן שישפיע על חייהן של משפחות שגם כך חיות מהיד לפה".
אסתי שושןאסתי שושן
אז מה אפשר לעשות? "כדי לשלב חרדים בתעסוקה נדרשים מהלכים ארוכי טווח, שבראשם פתיחת זרם חינוך חרדי אלטרנטיבי בכל מקום כמשימה לאומית כלכלית, על מנת שהדור הבא של הצעירים החרדים לא יתקל בחסמים הקשים לשילוב בשוק העבודה, כמו בדור הזה. המהלך של ליברמן רק יחזק את העסקנות החרדית הפוליטית, ויוכיח לציבור המצביעים החרדי שהמפלגות החרדיות הן המגן והמושיע היחיד שלהן, מה שלצערי לא עומד במבחן המציאות".
מוטי פלדשטיין, מנכ"ל קרן קמ"ח - קידום מקצועי חרדי, חושש אף הוא שהמהלך של שר האוצר יפגע קשות במפעל החיים שלו ושל חבריו: "צר לנו ששר האוצר בוחר לחבל חבלה אמיתית במאמצי השילוב של המגזר", הוא אומר. "נשים חרדיות עובדות שבעליהן לומדים בכולל, המרוויחות שכר לא גבוה ומשלמות בהתאם במעונות, ייאלצו מעתה להישאר בבית כי לא ישתלם להן לצאת לעבודה ולהוציא חצי משכורת על מעונות. כל המאמץ הממשלתי הגדול, שהביא להישג חסר תקדים של קרוב ל-80% תעסוקה בקרב הנשים החרדיות, עלול לרדת לטמיון".
מלשכת שר האוצר, אביגדור ליברמן, נמסר בתגובה: "ההחלטה על שינוי הקריטריונים לקבלת סבסוד למעונות יום היא צעד חשוב מאוד שמשנה את סדרי העדיפויות במדינה, ושמה בראש את אלה שעובדים ומשלמים מיסים. המנגנון הנוכחי פוגע בהורים עובדים, ומתעדף את אלה שאינם, ולכן השינוי מתבקש. נמשיך להוביל מהלכים שיבטלו תמריצים שלילים להשתלבות בשוק העבודה".