מאז מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, חייהם של יהודי אירופה הפכו מורכבים ומאיימים יותר. הפגנות פרו-פלסטיניות סוערות ברחובות הערים, פגיעה בבתי כנסת, השחתת אנדרטאות לזכר נרצחים יהודים ומקרי תקיפה פיזית - כל אלה הפכו מאז לשגרה מטרידה ברחבי היבשת.
לאחרונה נערכה בפריז הפסגה השנתית של ראשי ערים נגד אנטישמיות, שמארגנת "התנועה למאבק באנטישמיות". הכנס נערך בעיריית פריז, באולם קבלת הפנים, שנבנה במאה ה-19, ואליו הגיעו מאות משתתפים מרחבי אירופה. ראשת העיר, אן אידלגו, הצהירה באירוע: "׳אנו מחויבים למאבק נגד האנטישמיות, שהוא אוניברסלי׳". הידלגו הזכירה עד כמה ׳"ההיסטוריה של פריז קשורה בזו של הקהילה היהודית הגדולה ביבשת. ללא הקהילה הזו, פריז אינה פריז׳׳.
יותר מעשר שנים עברו גם מאז סדרת הפיגועים המחרידה ב-2015, שכללה, בין היתר, את ההתקפה על השבועון "שארלי הבדו", המרכול היהודי "היפר כשר" בחודש ינואר ואולם הקונצרטים הבטאקלאן בנובמבר. מחלון העירייה ניתן לראות את האנדרטה לפיגועי ה-13 בנובמבר, שנחנכה רק שבוע לפני הכנס. הגן אולי חדש, אך החששות ישנים.
הפסגה הולכת וצוברת תנופה משנה לשנה. בין המשתתפים השנה היו 104 ראשי ערים מרחבי אירופה, ו-130 נבחרי ציבור. כמעט כולם אינם יהודים. הם מחפשים כלים כדי להיאבק באנטישמיות בעירם, ליצור קשרים ולקבל חיזוק מהקולגות שלהם וכן מנציגי הקהילה היהודית ברחבי היבשת.
"׳לראשי הערים יש את היכולת והכוח ליזום מהלכים, להגיב באופן פרו-אקטיבי למגמות ואירועים, ולהגן על הקהילות הגרות בעירם וזקוקות לסיוע׳", אמר סשה רויטמן, מנכ׳"ל התנועה. "ראשי הערים ממלאים תפקיד מרכזי במאבק העולמי באנטישמיות, משום שהם ניצבים מעל לפוליטיקה ויכולים לתרום למאבק בכל החזיתות. הוועידה הזו נועדה להבטיח שההיסטוריה לא תחזור על עצמה. אני מלא תקווה כשאני רואה את החדר הזה ואני מאמין שאנחנו יכולים להצליח".
יונתן ארפי, נשיא ה-CRIF, ארגון הגג של המוסדות היהודים בצרפת, לא היסס לגעת בנקודה הכואבת שממנה חוששים ראשי הערים ונציגי האיחוד האירופי, שהגיעו לפריז: התרוקנות אירופה מיהודים. ׳"שום דבר ואף אחד לא יעקרו את יהודי צרפת. אנחנו מגינים באותה עוצמה גם על הקהילה וגם על הדמוקרטיה והרפובליקה. האנטישמיות מתחילה ביהודים, אולם לעולם אינה מסתיימת שם. הפסקת האש בעזה אינה, לרוע המזל, הפסקת אש בחזית האנטישמיות"׳.
התפיסה שהמאבק באנטישמיות שייך לכל החברה המערבית עמד במרכז הכנס השנתי, זאת למרות סקר שפרסם איחוד הארגונים היהודים באירופה בחודש מאי השנה, לפיו 82% מהאירופים אינם סבורים כי המאבק באנטישמיות הוא בעדיפות גבוהה.
ב-CRIF בכל זאת מצביעים על נקודת אור: בו זמנית עם הפסגה נערכה בפריז גם "ועידת ראשי הערים של צרפת", שאליה הגיעו נבחרי הציבור מכל המדינה. "זו צרפת הכפרית, הרחוקה מהמרכז. הקמנו שם דוכן ושמחנו לגלות שרוב ראשי ערים הגיעו כדי לחזק את ידינו ולהתעניין מה אפשר לעשות ולא כדי לדווח על מקרי אנטישמיות", אמרה אחת ממארגנות הדוכן. "העם הצרפתי תומך בקהילה ובישראל הרבה יותר ממה שנראה כלפי חוץ".
שאנון סבּן, מנהלת הפעילות של "התנועה למאבק באנטישמיות" באירופה וחברת מועצת העיר רוני-סו-בּואה שבפרברי פריז, סיפרה כי הארגון ספר יותר מ-206 אלף אירועים אנטישמיים ביבשת רק עד אמצע נובמבר 2025. היא חלקה מנסיונה כנבחרת ציבור שספגה איומים והשמצות, אבל גם ראתה כיצד ראשי ערים יכולים לשחק תפקיד מכריע בעצירת הסחף.
כאמור, לכנס הגיעו נציגים מרחבי אירופה. לורנצו רודריגז-פרז, ראש הכפר "גבעת היהודים" בספרד, קיבל השנה פרס מיוחד על פועלו, לאחר ששינה את שם הכפר מ"מוות ליהודים". רודריגז-פרז נאבק ובאמצעות משאל ב-2015 החליטו התושבים להחזיר למקום את שמו המקורי של הכפר, וזאת למרות התקפות של נאו נאצים ספרדים שהשחיתו רכוש. בחודש האחרון החלו גם הפגנות פרו-פלסטיניות באזור. בכפר הקטן גרים 60 תושבים, "בהם משפחה יהודית", מתגאה רודריגז-פרז, שמתכוון להגיע איתם לביקור בארץ בשנה הבאה.
אלכס יפּ, חבר מועצת העיר ברמינגהם מטעם האופוזיציה השמרנית, המפקח מטעמה על מדיניות "צדק חברתי, ביטחון הקהילה ושוויון", סיפר על עיר שבה 50% מתושביה הם מהגרים. "הקהילה היהודית קטנה ומספר המוסלמים הרבה יותר גדול. אני מאמין שלכל מי שהוא אזרח בריטי יש זכות לחיות בבטחון׳׳, מספר יפ, בריטי שמשפחתו הגיעה מסין ושחווה גם הוא התקפות גזעניות בתקופת הקורונה.
הוא התייחס לסערה סביב אישור הגעת אוהדי מכבי תל אביב למשחק מול אסטון וילה, קבוצת הכדורגל הבכירה של העיר. "׳זו דוגמה של איך לא לעשות דברים", אמר יפ. "אף נציג של הקהילה היהודית לא נכח בדיונים וחברי מועצת העיר לא היו מודעים לרגישות של ההחלטה, וכמה נושא האנטישמיות קשה בברמינגהם. ההשתתפות בפסגה הראתה לי עד כמה העיר שלנו אינה לבד במאבק הזה ואני מקווה לקחת איתי חזרה רעיונות לדרכי פעולה שעבדו בערים אחרות".
ואם כבר בספורט עסקינן, אחד מאורחי הכבוד של הפסגה היה הג׳ודוקא והמדליסט האולימפי פיטר פלצ'יק. הוא סיפר כי הסירוב להתמודד מולו או ללחוץ את ידו אינו מתרחש רק לעיני המצלמה. ׳"גדלתי עם ספורטאים מכל העולם - מתרבויות ודתות שונות, חלקם גם מוסלמים. את חלקם אני מכיר מאז גיל 14 והיינו חברים. אפילו אירחתי חלק מהם לארוחות שבת. פתאום, ממש לפני אולימפיאדת פריז, אני פוגש אחד מהם במלון. לא ראיתי אותו שנתיים. הושטתי יד לעברו והוא אמר ׳'אני לא לוחץ ידיים עם טרוריסטים׳'. הייתי בהלם, לא ציפיתי לזה".
עוד נושא כאוב הוא הקושי של סטודנטים יהודים וישראלים באוניברסיטאות. הסטודנט דוד בנעטר זמורה, ראש מחלקת המאבק באנטישמיות בפדרציה היהודית של צעירי ספרד, סיפר: "כשאני אומר שאני יהודי אנשים מיד נהיים חשדניים, ולפי התשובות שאני נתן להם הם מחליטים אם אני ׳יהודי טוב׳ או 'יהודי רע'. ישנה בורות גדולה באשר לשאלה מה היא ציונות. ברחובות מדריד יותר קל להיתקל בנאו-נאצי ממוצא ספרדי, מאשר ביהודי׳׳
פרופסור ז׳ואל קוטק מומחה לרצח עם ולאנטישמיות מהאוניברסיטה החופשית של בריסל, דיבר על המציאות הקשה בשטח. זו האוניברסיטה שבה המחזור האחרון של בוגרי הפקולטה למשפטים בחר בשם "רימה חסן". חסן היא פוליטיקאית צרפתית אנטי-ישראלית ואנטישמית, המייצגת את מפלגת השמאל הקיצוני "צרפת המורדת" בפרלמנט האירופי.
פרופ' קוטק סיפר כי הוא מודר מאירועים באוניברסיטה בשל דעותיו. "אני נחשב כימני קיצוני גם אם אני לא תומך בממשלת ישראל, רק בגלל שאני מתאגר את הקביעה של רצח עם בעזה", הוא אמר. פרופ' קוטק סיפר גם על איומי מוות כלפי חברת הפרלמנט הבלגית היהודייה ויויאן טייטלבאום, המכהנת בהנהלת האוניברסיטה.
לדעתו, המצב של יהודי בלגיה לא צפוי להשתפר. "הדיון בקרב יהודי בלגיה הוא לא אם להגר או לא, אלא לאן. אלא שהבעיה כרגע היא שצריך כוכב לכת נפרד רק עבורנו", הוא אומר באירוניה. "בבלגיה כ-30 אלף יהודים (0.25%), לעומת מעל 700 אלף מוסלמים (7%)".
קתרינה פון שנורביין מגרמניה, מתאמת הנציבות האירופית למאבק באנטישמיות ולטיפוח החיים היהודיים, הגיעה לפסגה בפריז כדי לדבר על הסיוע שהאיחוד האירופי מעמיד לרשות הנבחרים כדי להילחם באנטישמיות. פון שנורביין קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן גוריון בשנה שעברה. עליית האנטישמיות באירופה הופכת את תפקידה למאתגר מאוד. ׳"התרשמתי מאוד לראות את כל נבחרי הציבור כאן. הם אנשים מאוד אמיצים", היא אמרה. "כבר היו באירופה תקופות אפלות, אבל תמיד היו אלו שעמדו בפרץ. אנחנו עובדים על שינוי מובנה ברמה האירופית, הכולל יצירת שיתופי פעולה בין המדינות החברות באיחוד, בין ערים ובין קהילות שונות. אנחנו גם תומכים כלכלית בארגונים חברתיים המחויבים לפעול בתחומים הללו".
פון שנורביין מתייחסת לתוכנית של האיחוד ׳"למלחמה באנטישמיות וטיפוח החיים היהודים׳", שהוכרזה כאסטרטגיה בין 2021 ל-2030, שבה כבר השקיע האיחוד האירופי 22.2 מיליון אירו בין 2021 ל-2023. היא מזכירה ש"בשנה האחרונה האיחוד האירופי הוציא לפועל כ-90 יוזמות, הכוללות מלחמה בהסתה וכן מערכת ניתור של התקריות באירופה. אנחנו משקיעים בחינוך על השואה לצעירים, שיחות על הסכסוך הישראלי פלסטיני והשימוש באנטי ציונות כדי לבטא אנטישמיות. אנחנו גם מלמדים את השוטרים כדי שיזהו סממנים אנטישמיים ויטפלו באירועים באופן יעיל יותר, וגם כדי שילמדו יותר על המורשת היהודית. זה כולל פרטים טריוויאליים כמו למשל שבשבת וביום כיפור יהודים לא יכולים לנסוע במכוניות. אני מאמינה שהאבחנה היא לא יהודים למוסלמים אלא בין שוחרי הדמוקרטיה ואלו שמאיימים עליה".
