50 ראשי הערים מכל רחבי ארצות הברית שהגיעו השבוע לעיירת הנופש פורט לודרדייל בפלורידה לא זכו ליהנות מהחופים המפורסמים שלה. גם לא לשטוף לרגע את העין בצבעי הטורקיז הבוהקים של מיימי האוקיינוס כאן. במקום זאת הם הסתגרו במלון במשך יומיים שלמים, כשבחוץ חצי סופת הוריקן, כדי לדון באנטישמיות הגואה במחוזותיהם. "במובן מסוים זה משקף היטב את המצב הנוכחי", אומרת ליסה כץ, ראש העיר ניו קאסל במדינת ניו יורק. אפילו בעיירה הקטנה שלה, עם כ-20 אלף תושבים – בהם כמה שמות בולטים שהביעו תמיכה בלתי מסויגת בישראל, למשל בני הזוג ביל והילרי קלינטון – אפילו אצלה מורגש השינוי של 7 באוקטובר. אחרי שכץ החליטה להניף את דגל ישראל בבניין העירייה היא החלה לקבל תלונות מתושבים ואף ביקורים זועמים של פעילי ארגון "קול יהודי לשלום" שהתפרצו לישיבות מועצת העיר בדרישה להסיר את הדגל ולקרוא פומבית להפסקת אש בעזה.
4 צפייה בגלריה
כנס ארגון CAM
כנס ארגון CAM
משפחות החטופים לצד קונסול ישראל במיאמי
(צילום: Bonomotion)
זה לא סוד שהאנטישמיות בארצות הברית בימים אלה גואה. לפי נתוני הליגה נגד השמצה, בחודש שחלף מאז מתקפת הטרור של חמאס על ישראל, חל גידול של 316% במספר התקריות האנטישמיות במדינה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. וזה גם חוצה את היבשת: לפי נתוני CAM, התנועה למאבק באנטישמיות, מאז 7 באוקטובר נרשמה עלייה של 960% במספר התקריות האנטישמיות בברזיל, 818% בהולנד, 500% בבריטניה, 300% באוסטריה ו-240% בגרמניה. מעל לשליש מהיהודים באירופה הביעו רצון לעזוב את היבשת בגלל אנטישמיות.
לפי הארגון, הזינוק החד ביותר התרחש מיד אחרי ההפצצה בבית החולים אל-אהלי בעזה, שבתחילה יוחס לכוחות צה"ל. סקר דעת קהל השוואתי שהם ערכו בארצות הברית, בריטניה, קנדה וניו זילנד מעלה כי למרות ההוכחות שהוצגו כי הפיצוץ נעשה על ידי ירי טועה מתוך הרצועה, מרבית העולם עדיין מאמינים שישראל אחראית לו – כ-40% מהאמריקאים, 38% מהבריטים, 33% מהקנדים וה-42% מהניו זילנדים.
עוד עולה כי למעט האמריקאים – שאר תושבי המדינות בסקר חושבים שישראל מגיבה באופן לא פרופורציונלי למתקפת החמאס. מאידך, הרוב מסכימים שאנטישמיות היא בעיה כיום בקמפוסים ברחבי ארצות הברית ושההפגנות הפרו-פלסטיניות שמתרחשות בהם מעודדות לאלימות. למרות שנהוג להאשים את הרשתות החברתיות והפייק ניוז שמופץ ב-X ומשלהב אותם נגד ישראל – מהסקר עולה שדווקא מרבית האמריקאים, גם הדור הצעיר, ממשיכים להתבסס על מדיה מסורתית כמקור המידע העיקרי שלהם כשזה נוגע לחדשות על ישראל והמזרח התיכון. רבים מהם עדיין צורכים את החדשות שלהם דרך ערוצי הטלוויזיה (25%), לעומת דרך חברים ומשפחה (15.6%), עיתונים (13%), פייסבוק (12.7%) ורק אחר כך מגיעה הרשת החברתית X (לשעבר טוויטר) עם 12%, טיקטוק עם 11.6% ולבסוף ערוצי רדיו – כש-11.3% משתמשים בו ככלי החדשות המרכזי.
4 צפייה בגלריה
כנס ארגון CAM
כנס ארגון CAM
כנס ארגון CAM
(צילום: Bonomotion)
אמנם פסגת ראשי הערים של צפון אמריקה נגד האנטישמיות של CAM תוכננה עוד הרבה לפני מתקפת הטרור של 7 באוקטובר, אבל בעקבותיה התכנים נצבעו בגוונים של הטבח הנורא. פתאום הביקור במוזיאון השואה המקומי הופך אקטואלי מתמיד, התמונות בשחור-לבן נמהלות בפלאשבקים לסצנות הזוועה מבארי וכל פאנל שמעלה קריאת תיגר אינטלקטואלית נגד האומה היהודית נחווה פתאום הרבה יותר מוחשי.

"להתעמת עם אנטישמיות ברמה המקומית"

​הפילנתרופ היהודי מקנזס, אדם ברן, מי שהקים את CAM בשנת 2019 והמממן העיקרי שלה, אומר שהרעיון נולד אחרי ש"הבנו שכדי להילחם בשנאה העתיקה בעולם צריך למצוא דווקא פתרונות חדשים ויצירתיים". בספרה צפופה ורוויה של כל כך הרבה ארגונים יהודיים שפועלים בתחום, CAM, הוא מסביר, מצאו בידול בזכות הירידה לרזולוציה המוניציפלית, והכנס השנתי של ראשי הערים הוא גולת הכותרת. "דווקא לראשי ערים יש יכולת ייחודית להתעמת עם אנטישמיות ברמה המקומית, היכן שהיא מורגשת בצורה הכי ישירה", אומר המנכ"ל, הישראלי סשה רויטמן דרטווה. לדבריו, בזמן שהאנטישמיות נמצאת בשיא של כל הזמנים בעקבות המלחמה בעזה, "אנחנו גאים במנהיגים האלה שהעזו להצטרף אלינו כדי להבטיח שלשנאה הזאת לא יהיה מקום בערים שלהם".
ב-CAM יגידו שהעיירה פורט לודרדייל נבחרה לארח את הכנס השנה בעיקר בזכות ההזמנה של דין טרנטליס, ראש העיר ההומו המוצהר הראשון במחוז כולו שחרט על דגלו את המאבק בשנאה נגד כל מיעוט. אבל המציאות היא שהאזור הזה נחשב לבית של הקהילה היהודית הצומחת ביותר בארצות הברית, ובהתאם – בשנה שעברה פורט לודרדייל כיכבה גם בראש רשימת הערים עם הזינוק הגבוה ביותר בתקריות אנטישמיות בתחומה.
"האנטישמיות נמצאת עכשיו בתוך הערים שלנו, ברחובות הקהילות שלנו", פנה ראש העיר טרנטליס לקולגות שלו מעל הבמה. "אנחנו חייבים לעשות שינוי מוחשי במאבק הזה. דווקא בזמנים כאלה חשוב שנתאחד, נעמוד מאוחדים נגד דעות קדומות ונאשר מחדש עקרונות של דמוקרטיה, סובלנות והכלה". יש שיגידו שהוא משכנע את המשוכנעים. ובאמת, הרבה בקהל הם יהודים או כאלה שתחת אחריותם קהילה יהודית דומיננטית. כמו ראש העיר של בוורלי הילס, לילי בוסה, בת לניצולי שואה שסיפרה לנוכחים על המרדפים שלה לפיצוח כל פשע שנאה בעיר, כולל מעקב מדוקדק באמצעות רשת מצלמות אבטחה אחרי כל ונדליסט שמנפץ אצלה חלון של עסק יהודי בעיר. היא גם יוצאת בגלוי נגד הנהגת מדינת קליפורניה, אחת היחידות בארצות הברית שלא אימצו עדיין את הגדרת IHRA לאנטישמיות.
ראש העיר של הוליווד בפלורידה, ג'וש לוי, נולד בישראל, דובר עברית שוטפת וקרוב משפחה של תמר קדם סימן טוב, שנרצחה בניר עוז יחד עם בעלה, שלושת ילדיהם וחמותה. אבל הקהל לא מלא רק בבוסה, לוי ודומיהם. יש כאן גם ראשי ערים ללא תושב יהודי אחד בתחומן, או כאלה שלא בהכרח היית מצפה שיקדישו 48 שעות מהלו"ז הצפוף שלהם לטובת הנושא. החל מראש העיר מיאמי, פרנסיס סוארס, שהעיר שלו בדיוק סבלה מהצפות הרסניות באותן שניות שבהן עלה לבמה והכריז כי בעקבות מתקפת 7 באוקטובר מיאמי תקנה אג"ח ישראלי בסכום המקסימלי האפשרי על פי חוק – 20 מיליון דולר – כאות סולידריות עם ישראל; וכלה בראש העיר של קליבלנד, ג'סטין ביב, מטאור עולה בן 36 בלבד, שמספר לי בעיניים נוצצות על המשלחת לישראל שאליה הצטרף בשנת 2018, כשעוד היה רק בתחילת דרכו הפוליטית.
"קליבלנד הייתה מהערים הראשונות בארצות הברית לצאת עם הצהרה לגינוי החמאס אחרי מתקפת הטרור הנוראה", הוא מתגאה. כמה ימים לפני שהגיע לכנס הושחת בית קברות יהודי עתיק במחוז סמוך לעירו, וביב מודה: "גם אצלנו יש עלייה מדאיגה באנטישמיות. בגלל זה באתי לשמוע מהקולגות שלי איך הם מתמודדים עם זה. זאת הזדמנות ייחודית מאוד, אין לאירוע הזה שום מקבילה".
ראש העיר פרובידנס ברוד איילנד, ברט סמיילי, מעיד שהעיר שלו נחשבת מעוז ליברלי – עד שזה נוגע ליהודים. לדבריו, אם מישהו בעיר רק יעז להגיד משהו הומופובי או נגד שחורים הוא מיד יוקצה ויוחרם: "כשאני מניף דגל גאווה אצלי בעיר אך אחד לא מתלונן. למה רק כשמדובר בשנאת יהודים אף אחד לא מדבר?" תהה מעל הבמה. הקהל מריע בתשואות כשהוא פונה למשפחות החטופים בשולחן העגול מולו ומכריז כי "לא נסכים להפסקת אש לפני שכל החטופים משוחררים".

משפחות החטופים הביאו את כולם לדמעות

אחרי שמוגשת מנת הסלט הם עולים אחד אחת לדבר בפני ראשי הערים: נטליה קסרוטי שבנה קשת (21), נרצח במסיבה ברעים; מעיין סיגל-קורן, לבושה בחולצה עם תמונות חמשת מבני משפחתה שנחטפו מקיבוץ ניר יצחק, התחננה בפני הנוכחים: "בבקשה שתפו את הסיפור שלי, בבקשה תעזרו לי להחזיר את המשפחה שלי הביתה"; דייגו אנגלברט, שאחותו קרינה, בעלה ושני ילדיהם מוחזקים בידי חמאס החזיק שלט עם תמונה של אחותו, והתנצל על "האנגלית השבורה" שלו. חלק מהנוכחים, בהם כותב שורות אלה שמסקר את המלחמה וסיפורי החטופים מהיום הראשון, נאלצו לצאת מהאולם כדי לעצור את הדמעות. חלק מהם צילמו והעלו לרשתות החברתיות שלהם. "איך אפשר לאכול אחרי דבר כזה", תהתה אחת מראשי הערים שוויתרה על מנת סטייק טרטר מפוארת שהונחה לה על הצלחת. "ראיתי אותם בטלוויזיה, אבל במציאות זה פשוט אחרת לגמרי".
4 צפייה בגלריה
כנס ארגון CAM
כנס ארגון CAM
משקפי VR שמדמים את מה שאירע בבארי
(צילום: Bonomotion)
מארגני הכנס לא הותירו לראשי הערים רגע אחד של נימוס פוליטיקלי קורקט אמריקאי. יום למחרת הם קיבלו גם את העדות של ניצולת הטבח ברעים, נטלי סננדג'י, במקור מלונג איילנד, והיום עובדת עבור CAM. אורח הכבוד אלונזו מורנינג, כוכב ה-NBA לשעבר שהעביר את מרבית הקריירה שלו במדי מיאמי היט לא הרחק מכאן, שומע את הדברים ואומר שקשה לו לדמיין בכלל את הכאב שעוברים ניצולי הטבח ומשפחות החטופים. ואן ג'ונס, פרשן ה-CNN – ולפי טור ראשי הערים שמחכים לעשות איתו סלפי, לכל הפחות גם נשיא ארצות הברית הבא – אמר שהדברים של נטלי שברו אותו לחלוטין. יום לפני הכנס הוא דיבר בעצרת התמיכה הענקית שקיימה הקהילה היהודית בוושינגטון הבירה. "אחרי שדיברתי שם אמרו לי שאני אמיץ. ב-2023. אתם מאמינים? כי אני תומך ביהודים. מדהים", הוא נאנח. דווקא הקהילה השחורה, לדבריו, על כל העבר המדמם שלה בארצות הברית, צריכה לעמוד בחוד החנית של התמיכה ביהודים: "אין שני עמים עם יותר משותף ביניהם. כשיהודים ושחורים ביחד, הכול נהיה טוב יותר – האוכל טוב יותר, המוזיקה טובה יותר, אמריקה טובה יותר".
4 צפייה בגלריה
כנס ארגון CAM
כנס ארגון CAM
קיר החטופים במוזיאון השואה בדניה ביץ'
(צילום: Bonomotion)
בין פאנל אחד לשני, למעט דוכן יין ישראלי מצוין, ניצבת עמדת משקפי VR שמדמה באופן מצמרר הליכה בין ההריסות של קיבוץ בארי. "זה פשוט מדהים", אומרת אחת מראשי הערים. "ארמגדון. אני לא מבינה, איך הכול נחרך באש?". ביום המסכם של הכנס לוקחים את ראשי הערים למוזיאון השואה בדניה ביץ' הסמוכה. 3 מיליון דולרים השקיעו כאן בתערוכה אינטראקטיבית חדשה שמדמה שיחה עם ניצולת שואה אמיתית, שאחרי שעות של צילומים הפכה לסוג של בוטית AI שאפשר לשאול אותה הכול – מרמת הצבע האהוב עליה ועד התחושה שהייתה לה כשהבינה לראשונה שהיא נותרה לבד בעולם אחרי שאף אחד ממשפחתה לא שרד את מחנה ההשמדה. לפני העלייה לאוטבוס בחזרה למלון חולפים ראשי העיר על פני קיר שלם במוזיאון שכוסה בכרזות עם תמונות החטופים. חלק רואים את הכרזות האלה – שהפכו סמל למתחים האדירים בארצות הברית בימים האלה – בפעם הראשונה במציאות.
ובסיום הכנס, כמו כל פסגה שמכבדת את עצמה, ישנה גם הצהרה משותפת: כל ראש עיר מתחייב ליישם תוכנית בת עשרה שלבים שתגדיר אנטישמיות ותטפל בה בערים שלהם. זה כולל בין השאר מינוי רכז שיהיה אחראי על הקשר עם הקהילה היהודית המקומית, אימוץ ויישום הגדרת IHRA לאנטישמיות, הקצאת משאבים עירוניים לטיפוח סובלנות, אכיפת מדיניות אפס סובלנות כלפי אנטישמיות, שרטוט תוכנית חינוך להכשרת עובדי עירייה כיצד להגיב לאנטישמיות, עבודה מול מוסדות חינוך להגנה על סטודנטים ואנשי סגל יהודים, תיאום סידורי אבטחה במוסדות יהודיים עם רשויות אכיפת החוק העירוניות וציון חודש המורשת היהודית האמריקאית מדי שנה.
השמש יצאה כמובן זמן לא רב אחרי החתימה. מי הטורקיז המפורסמים של פורט לודרדייל התגלו סוף-סוף במלוא תפארתם.
  • הכותב היה אורח כנס CAM