הפעם זה עומד להיות מאתגר יותר: בבחירות 2022 היה למפלגות החרדיות קל במיוחד לפנות אל לבם של המצביעים. לאחר כשנה וחצי של ממשלה שלתחושתן התמקדה בפגיעה בציבור החרדי באמצעות צעדים כלכליים כמו המס על הכלים החד פעמיים והמס על המשקאות הממותקים, הן הציגו קמפיין שהתבסס על תחושת קיפוח ועל ההשלכות הכלכליות של המדיניות. "הם פגעו בנו בגזירות הכלכליות", נאמר בסרטון הבחירות של יהדות התורה, שביקש להמחיש כי הציבור החרדי הוא שנושא במחיר ההחלטות הכלכליות של הממשלה.
גם בש"ס התמקדו במסרים כלכליים תחת קמפיין "רעבים לשינוי", שבמסגרתו הבטיחו להיאבק ביוקר המחיה ובצעדים שלטענתם הכבידו במיוחד על הציבור החרדי. במקביל, יו"ר התנועה אריה דרעי הדגיש כי הצבעה לש"ס היא גם תמיכה בהמשך דרכו ומפעל חייו של הראשון לציון הרב עובדיה יוסף. לאחר הקמת הממשלה קידמה ש"ס את תוכנית כרטיסי המזון לצד מיזמים חברתיים נוספים, שאותם הציגה כמימוש של ההבטחות שניתנו לבוחריה במהלך מערכת הבחירות.
 יצחק גולדקנופף, אריה דרעי ומשה גפני
 יצחק גולדקנופף, אריה דרעי ומשה גפני
יצחק גולדקנופף, אריה דרעי ומשה גפני
(צילום: אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ', עמית שאבי)
את הבחירות סיימו החרדים בתחושת ניצחון שכמותה לא היו גם במערכות בחירות קודמות. אחרי שחשו שהממשלה הקודמת דחקה אותם הם חזרו "רעבים" לקואליציה ימנית ודתית שלא התנגדה לבקשותיהם, ונראה כי זכו בממשלת החלומות שבה יעגנו את הפטור ואת האוטונומיה החרדית לשנים רבות קדימה.

הסוגיה המרכזית השתנתה

אלא שכיום קשה לומר שמצבו הכלכלי של הציבור החרדי השתפר באופן משמעותי. אם בבחירות הקודמות הדגש היה על המאבק ביוקר המחיה ובגזירות הכלכליות, הרי שבקדנציה הנוכחית הסוגיה המרכזית הפכה להיות חוק הגיוס. מבחינת הציבור החרדי, הסוגיה אינה מוצגת כדרישה לפטור משירות צבאי בלבד, אלא כמאבק על שמירת כבוד התורה, על מעמד לומדי התורה ועל אופייה היהודי של המדינה. מבחינת ההנהגה החרדית, היעד המרכזי היה לשמר את המצב שהיה נהוג במשך שנים, שבו תלמידי הישיבות נהנים ממעמד מוסדר של תורתו אומנותו באמצעות חקיקה, דבר שהיה מאפשר גם את המשך הזכאות לשורת הטבות כלכליות הנלוות למעמד זה.
הפגנת חרדים בצומת קוקה קולה
הפגנת חרדים בצומת קוקה קולה
הפגנת חרדים בצומת קוקה קולה
(צילום: AP Photo/Leo Correa)
הדרישה המרכזית של המפלגות החרדיות עוד בטרם הצטרפו לממשלה הייתה חקיקת חוק שיסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות ויעניק להם פטור מגיוס. מבחינתן, מדובר היה במהלך שאמור היה לשפר באופן משמעותי את מצבם של עשרות אלפי צעירים חרדים, שכן הסדרת מעמדם הייתה מאפשרת להשוות את תנאיהם לאלו של סטודנטים או עובדים בכל הנוגע לזכאות להטבות שונות. אלא שחוק הגיוס לא קודם עד להשלמתו.

הטבות כלכליות נשללו

היעדרו של החוק הוביל לכך שמספר הולך וגדל של צעירים חרדים מוגדרים כחייבי גיוס שלא התגייסו. בעקבות פסיקת בית המשפט, שקבע כי לא ניתן להמשיך ולהכיר בפטור משירות ללא הסדרה בחקיקה, נשללה מהם גם הזכאות לשורה ארוכה של הטבות כלכליות שהיו ניתנות בעבר. בין היתר, נשללה האפשרות לקבל הנחה בתחבורה הציבורית, הטבה שעשויה להגיע לכ-150 שקלים לאדם באזורים הזכאים. גם ההנחה בתשלום עבור צהרונים, שעשויה להגיע לכאלף שקלים למשפחה שלה שני ילדים בגיל גן עירייה, אינה ניתנת עוד למי שאיבדו את זכאותם.
לכך מתווספת פגיעה בהנחות בארנונה, שיכולות להגיע לכ-250 שקלים למשפחה חרדית ממוצעת, וכן אובדן הסיוע בשכר דירה, שיכול להגיע לכאלף שקלים נוספים. ההטבה המשמעותית ביותר מבחינה כלכלית היא האפשרות להשתתף בתוכנית דירה בהנחה, הטבה שעשויה להגיע לשווי של עד כחצי מיליון שקלים למשפחה חרדית, וגם היא נשללה ממי שמעמדם אינו מוסדר.