שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, מסיימת קדנציה עמוסה וסוערת במיוחד. מי שנכנסה למשרד התחבורה בקול תרועה בינואר 2023 בפעם השנייה הבטיחה המון לאורך הקדנציה; במהלך הכהונה היא הגיעה כמעט לכל טקס וגזירת סרטים, גם של מהלכים ותוכניות שקודמו והחלו שלא בתקופתה ולעיתים גם לא בתמיכתה. ומה נותר מהמהלכים שהבטיחה לקדם לשינוי מהיסוד של חוויית הנסיעה של אזרחי ישראל, צמצום הבירוקרטיה לנהגים ומלחמה ביוקר המחיה?
פרויקט הדגל
פרויקט הדגל התקשורתי של רגב נחשף ביולי 2023, כאשר כינסה מסיבת עיתונאים חגיגית לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', והציגה את תוכנית "מחברים את ישראל", הכוללת רשת מסילות ארצית בעלות מוערכת של 120 מיליארד שקלים. באותו מעמד הבטיחה השרה בנחרצות רכבות קליע שייסעו במהירות של 250 קמ"ש מקריית שמונה בצפון ועד לאילת בדרום, וכינתה זאת "מהפכה חברתית שתשנה את פני המדינה".
באוגוסט 2025 אף קיימה טקס לחנוכת תחילת עבודות התכנון בקריית שמונה. אלא שגם כיום, שלוש שנים מסיבת העיתונאים הראשונה, המיזם הגרנדיוזי עדיין נמצא בשלבי תכנון ראשוניים בלבד וללא מקור תקציבי לביצוע. בנוסף, מלחמת חרבות ברזל והשלכותיה הכלכליות, לצד הגירעון העמוק, מחקו את ההיתכנות התקציבית לרכבת לאילת. מעבר לכך, גורמי המקצוע באוצר הבהירו כי התשתית והטכנולוגיה הדרושות למהירות כזו כלל לא קיימות בארץ. הרכבת המהירה ביותר בישראל כיום מגיעה ל-160 קמ"ש בלבד, ונסיעה שגרתית לרוב לא עוברת את ה-100 קמ"ש.
דצמבר 2025: רגב מבטיחה רכבת במהירות 250 קמ"ש
(צילום: מתוך חשבון הפייסבוק של מירי רגב)
לא מדובר רק בהבטחה באוויר שלא הסבה נזק; כחלק מדרישתה של רגב לקדם את הפרויקט המדובר חרף התנגדות משרד האוצר, היא עיכבה או מהקדנציה הקודמת את תחילת העבודות על המטרו בגוש דן. כשהשר סמוטריץ' הכריז בישיבת הממשלה כי "אנחנו משחררים סוף-סוף את פרויקט המטרו החשוב מאוד במטרופולין גוש דן", היא מיהרה לדבר אחריו ולהבהיר: "המטרו ישוחרר אם יהיה קו רכבת בין קריית שמונה לאילת". רכבת כזו אין, ותוכנית המטרו בינתיים מתחילה לרקום עור וגידים חרף התנגדותה הראשונית של רגב.
שלום למסילת השלום
בהמשך הקדנציה קידמה השרה גם את חזון "מסילת השלום" (IMEC) שעליה הכריז ממשל ביידן בספטמבר 2023, לחיבור רכבתי בין איחוד האמירויות, סעודיה ונמל חיפה - ואף טסה לארצות הברית ולאמירויות לשם כך. במשרד הקימו מנהלת שאחראית על הנושא, אלא שההתפתחויות האזוריות - ובראשן החלטת הממשלה שלא להסכים למתווה הנורמליזציה עם סעודיה - הובילו לכך שלפי שעה השותפות הערביות מתקדמות בפרויקט ללא ישראל.
כך, המדינות ברחבי האזור יצמידו למסילות תשתית סייבר אופטית, תשתית מימן ירוק, אוטומציה, AI ועוד. ובמקום שמסילת השלום תעבור בישראל, נשקלת כעת אפשרות למעבר נתיב הסחר דרך סוריה או טורקיה.
יוקר המחיה
במסגרת המאבק המוצהר ביוקר המחיה, שלפה רגב במהלך כהונתה שתי הבטחות דרמטיות שעוררו סערה בשוק הצרכני. בספטמבר 2025 הכריזה כי החליטה להכניס את שירות המוניות השיתופי "אובר" לישראל, ללא הסכמת נהגי המוניות. במקביל, הבטיחה להוריד את מחירי הטיסות באמצעות הקמת בסיס פעילות קבוע של חברת הלואו-קוסט "וויז אייר" בנתב"ג.
למרות ההבטחה, אובר לא הוכנסה לישראל
(צילום: shutterstock)
שתי ההבטחות הללו לא הבשילו לכדי מעשה. חברת אובר העולמית כלל לא הגישה בקשה רשמית לפעול במודל זה, והלחץ הפוליטי הכבד מצד נהגי המוניות ומצד גורמי המקצוע שהתריעו מפני הגדלת הגודש בכבישים, עצר את הניסיון לשינוי חקיקתי. בגזרת התעופה, המצב הביטחוני המתמשך והחלטת החברות הזרות להשעות את טיסותיהן שוב ושוב, טרפו את הקלפים. המגעים מול "וויז אייר" הוקפאו, ומחירי הטיסות נותרו מהגבוהים שידעה המדינה.
הבטחה נוספת של השרה רגב, שנועדה להקל על יוקר המחיה, הייתה הורדת תדירות הטסטים לרכבים חדשים, במקום פעם בשנה לפעם בשנתיים. במשרד הבהירו כי לא תהיה פגיעה בבטיחות, שכן מדובר בהקלה רק לרכבים חדשים, עד גיל 7 שנים על הכביש.
בסיס של "וויז אייר" בישראל? לא הבשיל
(צילום: ערן גרנות)
למהלך התנגד יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן, שטען כי יש לקבוע את תדירות המבחן לפי הקילומטראז' של הרכב ולא לפי גילו בלבד. אך מי שהביעו את ההתנגדות העזה ביותר הם מכוני הרישוי והמוסכים, שהכנסותיהם היו נפגעות ישירות בעקבות המהלך. כדי לא להתעמת עם הנוגעים בדבר, רגב נסוגה גם מהבטחה זו - הבטחה שהצהירה עליה בקול תרועה כבר בקדנציה הקודמת שלה במשרד התחבורה בשנת 2020, ושוב לא מומשה.
הזינוק בתאונות הדרכים
תחום המאבק בתאונות הדרכים סיפק פער דרמטי במיוחד בין הצהרות לתוצאות. עם כניסתה לתפקיד ובמהלך כהונתה, הציבה רגב כיעד מרכזי את הורדת מספר ההרוגים בכבישים. אולם, חזון לחוד ומציאות לחוד. בתקופת כהונתה הנוכחית נרשם זינוק חד ונתוני ההרוגים בתאונות הדרכים שברו שיא שלילי של שני עשורים.
לנוכח הנתונים המדאיגים, השרה הצהירה בסוף שנת 2025 כי תוביל מהלך חקיקה שיעלה את הקנס על שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה ל-10,000 שקלים, לצד החרמת רכבים מיידית לנהגים שיעברו באור אדום, תוך הבטחה שהקנסות יחולקו במקום כדי לייצר הרתעה דרסטית.
שיא שלילי של הרוגים בתאונות דרכים
(צילום: תיעוד מבצעי מד"א)
היוזמה התמוססה במהירות לאחר שהתבררו ההשלכות של צעד דרמטי שכזה על מערכת המשפט והמהלך נבלם. ההישגים שרגב יכולה לזקוף לזכותה הם החמרת הנקודות על עבירות מסכנות חיים, רגע לפני תום הקדנציה, ואישור תקציב לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - אך גם זה לשנה בלבד ובלי הבטחה ארוכת טווח למימוש התכנית הלאומית שנועדה להוריד את מספר ההרוגים.
העלייה במחירי התחב"צ
בגזרת התחבורה הציבורית והתעריפים, הבטיחה רגב לבטל את רפורמת "דרך שווה" של הממשלה הקודמת ולהוזיל את הנסיעות לפריפריה לקראת סוף הקדנציה אף הצהירה כי "אלך עד הסוף עם תחבורה ציבורית בחינם לכולם". בפועל, במהלך הקדנציה של רגב מחיר הנסיעה בתחבורה הציבורית עלה כמו שלא עלה בכל הקדנציות של קודמיה במשרד.
ב-2024 השיקה השרה את רפורמת "צדק תחבורתי", שהעניקה הנחות משמעותיות של 50% לתושבי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ונסיעות חינם לאזרחים ותיקים וחיילים משוחררים. עם זאת, עבור רוב ציבור משתמשי התחבורה הציבורית, מחיר הנסיעה התייקר במהלך כהונת רגב מ-5.5 שקלים ל-8 שקלים ובתחילת שנת 2027 המחיר אף צפוי להתייקר ל-9 שקלים, בשל הצמדה למדד.
בנוסף, מסמכים פנימיים של משרד התחבורה, שנחשפו ב-ynet וידיעות אחרונות, אישרו כי הבעיה המרכזית של הנוסע הישראלי אינה רק מחיר הכרטיס, אלא איכות השירות, הפיגורים והקווים החסרים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא המחסור בנהגים.
ב-2027 המחירים צפויים להתייקר
(צילום: Igor Rozhkov \ Shutterstock)
לאורך השנים 2023 ו-2024 הבטיחה רגב לפתור את המחסור החמור המוערך בכ-5,000 נהגים, באמצעות העלאת שכרם והפיכת המקצוע למועדף, אך המשבר נותר בעינו ומוביל מדי יום לביטולי קווים, איחורים ושירות ברמה נמוכה. כפתרון, הציעה רגב להביא לישראל עובדים זרים לתחבורה הציבורית, אולם הוא נתקל בקשיים בשלב זה.
דבר אחר שהבטיחה רגב היה לחייב התקנת מערכת יקרה למניעת שכחת ילדים ברכב, החלטה שקודמתה בתפקיד - מרב מיכאלי - ביטלה בטענה שמדובר בנטל כלכלי לא יעיל להורים. בינואר 2023 טענה רגב כי התקנה "תוחזר ותיאכף במלואה, מדובר בדיני נפשות". משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה התנגדו בתוקף לכך, ולצד הביקורת הציבורית הרחבה על כך שמדובר ב"מס עקיף" ויקר על משפחות - נותרה גם ההבטחה הזו על הנייר. התקנה פקעה סופית ב-29 בפברואר 2024, וכיום אין כל חובה חוקית או אכיפה בנושא.
ביטלה נת"צים - והתחרטה
במהלך מערכת הבחירות של 2022, מיקדה רגב את האש במדיניות קודמתה והאשימה אותה בניהול "מלחמה ברכב הפרטי". עם כניסתה למשרד בינואר 2023, הבטיחה לבטל נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) שלטענתה עומדים ריקים ומייצרים פקקים מלאכותיים, כשהיא מצהירה: "נת"ץ שלא יהיה פעיל, או שהאוטובוסים ייסעו בו ריקים - יבוטל. לא אאפשר פקקים מלאכותיים לרכבים פרטיים בזמן שהנת"ץ ריק".
באותה תקופה הבטיחה גם לפעול לביטול חוק אגרת הגודש בגוש דן, אותו כינתה "מס דרקוני". בפועל, הדרגים המקצועיים במשרדי התחבורה והאוצר הציגו לשרה נתונים חד-משמעיים, המראים כי ביטול הנת"צים יחמיר את הגודש ויעלה למשק מיליארדים. השרה נאלצה לסגת, ומשרדה לא רק שלא ביטל נת"צים, אלא המשיך לאשר ולפתוח נתיבים ייעודיים חדשים, דוגמת הנתיב השיתופי בכבישים 1 ו-4.
"פקקים מלאכותיים". נתיב תחבורה ציבורית בת"א
(צילום: מוטי קמחי)
גם חוק אגרת הגודש, שעבר בממשלה הקודמת וקובע כי נהגים ברכב פרטי יידרשו לשלם מס עבור כניסה ומעבר בין שלוש טבעות חיוב סביב גוש דן בשעות העומס, לא בוטל מעולם - למרות הצהרותיה של רגב. יישומו אכן נדחה שוב ושוב, אך הוא נותר מעוגן בחוק ההסדרים כחלק מהסכמי המימון של פרויקט המטרו מול משרד האוצר.
לא רק "מדינת תל אביב"
אם ישנה גזרה שבה רגב הוכיחה שהיא עומדת בהבטחותיה, זוהי המדיניות ביהודה ושומרון. בקמפיין הבחירות ובשנת 2023 הבטיחה השרה לשנות את סדרי העדיפויות ולהפסיק להשקיע רק ב"מדינת תל אביב", תוך התחייבות שהתקציבים ילכו לפריפריה, לגליל, לנגב ויהודה ושומרון.
נתוני משרד התחבורה חשפו כי השרה הסיטה כרבע (25%) מכלל תקציב פיתוח הכבישים של מדינת ישראל לטובת תשתיות ביהודה ושומרון - אזור שבו מתגוררת פחות מ-5% מכלל האוכלוסייה. פרויקטים כמו כביש עוקף חווארה, עוקף אל-ערוב והרחבת צירי תנועה בגוש עציון ובאזור אפרת קודמו, תוקצבו ובוצעו במהירות שיא - בעוד פרויקטים חיוניים בגליל ובנגב סבלו מדחיות וקיצוצים.
נמל תעופה חדש
סוגיית הקמת נמל התעופה המשלים לנתב"ג התאפיינה בתהפוכות מצד השרה רגב, שעברה מתמיכה בנבטים (2020) לרמת דוד (2023) וחזרה לדרום (2025). למרות אי-היציבות, בפברואר 2026 אישרה הממשלה פשרה לקידום שני שדות תעופה (רמת דוד וצקלג) הנמצאים כעת בשלבי מכרז, הישג שנזקף לזכותה.
הרפורמה שעלתה וירדה בדקה ה-90
זו הייתה אמורה להיות נקודת האור של סוף הקדנציה של רגב, מימוש הבטחה עקרונית של השר לבזר את סמכויות משרדה לרשויות המקומיות לצורך ניהול יעיל יותר של התחבורה הציבורית. אחרי עיכובים ומאבקי כוחות, הכנסת הייתה אמורה סוף-סוף להצביע - בתמיכת האופוזיציה - על הצעת החוק הממשלתית של רגב וסמוטריץ' להקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות, בשלב הראשון בתל אביב, ירושלים וחיפה.
המהלך שעליו מדברים כבר שנים, ומבוסס על מודלים מובילים בעולם, צפוי היה להעביר בהדרגה את ניהול קווי האוטובוס והתכנון האזורי מהשלטון המרכזי לידי הרשויות המקומיות. אלא שעל אף שמדובר ברפורמה מקצועית עמוקה, היא ירדה מהפרק בלחץ החרדים, בין השאר משום שדרשו קודם לסיים את העברת חוקי הדיל. כך, עבודת המטה הרצינית שנעשתה במשרדי האוצר והתחבורה - שהייתה אמורה להפוך להישג הגדול ביותר של רגב בקדנציה - ירדה לפחות בינתיים לטמיון.
תגובת השרה
משרת התחבורה מירי רגב נמסר בתגובה: "בקדנציה הנוכחית מקודם היקף חסר תקדים של פרויקטי תחבורה. לראשונה מקום המדינה החלו העבודות לקידום מסילות הרכבת לקריית שמונה ולאילת, החלו הנסיעות במסילה המזרחית לאחר שנים של המתנה, מקודמים מאות פרויקטים ברחבי הארץ, בהם הרחבת כביש 6 לצפון, שדרוג כביש 90, מחלפים חדשים, מסופי תחבורה, פרויקט המטרו, פרויקט התשתית הגדול בתולדות המדינה, פתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, הארכת הקו האדום בירושלים, הקו הירוק בירושלים שנמצא לפני פתיחה, קידום הרכבת הקלה נופית, לצד השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בכבישים, מסילות ותשתיות. כל זאת תוך ניהול מערכת התחבורה בזמן מלחמה, שמירה על רציפות תעופתית ותחבורתית של המשק, השבת חברות התעופה לישראל והבטחת חופש התנועה של אזרחי המדינה".
על הרכבת מקריית שמונה לאילת מסרה כי "העבודות לקידום המסילות כבר החלו, ואיש אינו מצפה שיושלמו תוך קדנציה אחת"; על מסילת השלום אמרה כי "אי אפשר להתעלם מכך שבשלוש השנים האחרונות מתנהלת מלחמה אזורית, שפרויקט בינלאומי בסדר גודל כזה מושפע בראש ובראשונה ממנה"; על וויז אייר מסרה כי "מתנהל משא ומתן מול חברות תעופה שונות, ואי אפשר להתעלם מהשפעת המלחמה על ענף התעופה העולמי"; על אובר מסרה כי "החקיקה קודמה ונמצאת בוועדת הכלכלה, הסוגיה שנותרה היא מנגנון השיפוי לנהגי המוניות"; ולגבי חוק הרשויות המטרופוליניות נמסר כי "העבודה על השלמת החקיקה נמשכת, החוק עבר בקריאה ראשונה בזכות דחיפת השרה".
