כשהרב שלמה הכט התחיל לפני ארבע שנים לכתוב ספר שינתח איך תיראה ההלכה האורתודוקסית והיהדות בעוד 20–30 שנים, הוא החליט לכלול פרק בשם "יישומים הלכתיים של בינה מלאכותית". השאלה המרכזית, שנשמעה אז בדיונית לחלוטין, הייתה – האם תיתכן פסיקת הלכה על ידי מערכות ממוחשבות?
אחרי המהפכה המטורפת שעשו בשנה החולפת ChatGPT ואחיו, די ברור שהתשובה לשאלה של הכט היא חיובית, תחת סייגים שונים. לכן בספר החדש שלו ("עתידין להתחדש", הוצאת ידיעות ספרים, בעריכת ד"ר חיותה דויטש) הפרק הזה עדיין קיים, וכעת השאלה היא כבר לא האם הדבר אפשרי, אלא האם יש בעיה בפסיקה כזו והאם היא תקפה.
5 צפייה בגלריה


בינה מלאכותית. "השפה ההלכתית לא תצליח להדביק את ההתפתחות הטכנולוגית, וצריך להתכונן לכך"
(צילום: Shutterstock)
לטובת הרבנים השמרנים שחוששים מהעתיד, הכט מזכיר: "בעבר הייתה ביקורת על שאלות ותשובות שניתנו במסרונים, אבל זה דווקא הגדיל את מספר הרבנים שעסקו בנושא. ההערכה שלי היא שמול הבינה המלאכותית, הרבנים פשוט לא יעמדו בתחרות. כמי שעונה על שאלות הלכתיות בעצמו, אני מייחס חשיבות גם לסוגיה של 'סיעתא דשמיא' (עזרה מהשמיים, י"ט) למי שפוסק הלכה, אבל האפשרות ש-AI יפסוק הלכות היא תחזית קרובה – וזה עלול לשנות את עולם הלימוד וההלכה".
מה הההערכה שלך?
"המסקנה שעולה מהספר היא שהשפה ההלכתית לא תצליח להדביק את ההתפתחות הטכנולוגית, וצריך להתכונן לכך".
"חשש מפגיעה באווירת השבת"
הכט (54), נשוי ואב לשישה, מתגורר בפתח תקווה, ובהכשרתו הוא כלכלן ומהנדס תוכנה. במקביל לעיסוקו המקצועי, הוא הוסמך לרבנות ועוסק כבר שני עשורים בנושאי הלכה, ציבור וטכנולוגיה. הוא פעיל בארגון רבני צֹהר ובפורומים רבניים שונים וגם היה מראשוני ארגון רבני ורבניות בית הלל, שנחשבו מֵקֵילים גדולים מבחינה הלכתית, דבר שגרר ביקורת ציבורית בתוך הציבור הדתי-לאומי.
5 צפייה בגלריה


הרב שלמה הכט. "אנחנו צריכים למצוא שפה חדשה לשבת, לא הלכתית אלא חינוכית ומחשבתית"
(צילום: אריה מינקוב, עיבוד: הדר קורל)
האם החשש שיקטלגו אותך כמקל מדי הוא הסיבה לכך שהספר שלך בעיקר מנתח סוגיות, במקום לפסוק הלכות? חששת "מה יגידו"?
"קודם כול, אפילו ב'בית הלל' חוששים מ'מה יגידו', וזו הסיבה שאני חותם על הספר בשמי, ולא כחלק מקבוצה כלשהי. שנית, אצל החרדים החשש ממה שיגידו גדול בכמה רמות, ועדיין, מי שחוששים ממה שיגידו יגלו שהציבור יתקדם לבד".
ראינו את זה במלחמה, כשבציבור הסרוג היו מי שלא התביישו לעדכן בשבת, בבית הכנסת, בחדשות הטריות.
"בספר יש פרק שלם שעוסק בשבת. היחס לחשמל בשבת בתחילת המאה שעברה, היה כאשר הפעלת מכשיר חשמלי הייתה כרוכה במאמץ מסוים וגרמה לניצוץ. רוב המכשירים הפיקו חום והרעישו והתוצאה הייתה ניכרת ורועשת, ומלווה באיסורים מהתורה. כיום, במכונית אוטונומית למשל, האיסורים הולכים ונעלמים. עם זאת אני מביא את דבריו של הרב יעקב אריאל, שכתב בעבר: 'עלול תלמיד שאינו הגון לגלות פנים שלא כהלכה, ולהתיר חלילה את הנסיעה במכונית זו בשבת. לעניות דעתי הנסיעה במכונית כזו היא חילול שבת! היא גובלת באיסורי תורה ממש, והיא אסורה בעיקר בגלל פגיעתה הקשה בקדושת השבת'".
הרב אריאל אפילו הציע לשקול ללכת אחורה ולאסור שימוש ב"אוטומציה חשמלית", כלשונו.
"קודם כול הוא עושה הבחנה ברורה בין היתר של קלנועית חשמלית לחולה או זקן, ובין שאר הציבור. במלחמה גם עשו הבחנה והתירו בקלות רבה יותר שימוש ברכב חשמלי, לצורך הגעה למשמרת וחזרה ממנה, וההיתר להשתמש בעתיד ברכב אוטונומי יהיה קל עוד יותר. אני חושב שהרב אריאל טועה כי הוא לא נותן את הדעת לכך שלא רחוק היום שבו מידת הוויתור על שגרת היום‑יום שתידרש בשבת על פי דרכו כבר תהיה גדולה מדי, והציבור יתקשה מאוד לעמוד בה.
"גם כאשר מנסים להסתכל ולבחון מה האיסור האמיתי של שימוש בטלפון סלולרי בשבת, זה קשה מאוד. אין שום מעגל חשמלי שנסגר ונפתח ואף אין מפסק מכני שסוגר ופותח מעגלים. בוודאי שאין פה איסור תורה וגם האיסור דרבנן (מדברי חכמים, י"ט) הוא מוגבל. יש פה בעיקר חשש מפגיעה באווירת השבת".
מה יהיה קשה בשמירת שבת בעתיד?
"הצפיפות בישראל לא תאפשר אלא מגורים במגדלים, ב'בתים חכמים' ששולטים על כל מערכות התאורה, מיזוג, מים וכו'. המכשירים מסוגים שונים 'מבינים' ו'לומדים' את הסובב אותם, ויוזמים בעצמם פעילויות שונות, ללא מגע יד אדם. בעולם כזה רמת האיסורים הכרוכה בהפעלת מכשירים חשמליים שונים פוחתת מאוד. אנחנו צריכים למצוא שפה חדשה לשבת. לא שפה הלכתית אלא שפה חינוכית ומחשבתית".
בעבר היו רבנים שהעזו בקלות רבה יותר לחדש או להקל?
"רבנים חרדים בדרך כלל מקילים יותר לעומת רבנים דתיים לאומיים כאשר שואלים אותם שאלה אישית שלא לפרסום. מעבר לכך, בעבר גדולי הרבנים הכירו בצורך ההלכתי להתחדש ובעובדה שהציבור גם קיבל החלטות בעצמו. לדוגמה, בקהילות רבות באירופה השאלה מי יגיד קדיש גרמה לעימותים. בארץ ישראל כל זה כמעט נעלם, מסיבה פשוטה מאוד – אימוץ מנהג קהילות הספרדים, שבו כמה אנשים אומרים קדיש ביחד, והרבנים נאלצו לקבל את זה".
המהפך שהביאה מגפת הקורונה
הכט קורא לרבנים להוביל את השינוי במקום להיגרר אחריו. כדוגמה לכך הוא מביא את הרב החרדי אשר וייס, מגדולי הפוסקים בדור הזה, שהחליט לאשר ולעודד "מנייני חצרות" בתקופת הקורונה. "הוא התיר לקיים 'מנייני חצרות', למרות שבניגוד לדרישה ההלכתית, המתפללים לא היו במקום אחד ולא ראו אלה את אלה. הוא חשש מפני התפשטות המגפה, במקרה שהחרדים יתעקשו להתפלל בבתי כנסת", הוא מסביר.
הכט מוסיף כי "הרצון של הציבור להתפלל ביחד, גם בזמן מגפה, והרצון של הרבנים להמשיך לקיים מניינים במקום להגיד לאנשים להתפלל לבד בבית, הובילו אותי לכתוב בספר פרק מיוחד שעוסק בשאלה האם אפשר להרחיב עוד קצת ולאפשר בית כנסת עם הולגרמות. כלומר, אתה תשב בבית, ותראה את המתפללים שנמצאים בבית הכנסת וגם את מי שנמצא בבית ומחובר כהולוגרמה. האם זה ייחשב כתפילה במניין?"
ומה המסקנה?
"אני חושב שעדיין צריך בית כנסת שיהיו בו עשרה לפחות, ואליהם יצטרפו בשלב ראשון מי שחולים, זקנים או חיילים בצבא, אבל זו לא הלכה לימינו אלא תחזית לעתיד. מה שכן, השינויים מסביב, כולל הקורונה, מאיצים את המצב שבו יצרפו נשים למניין ולעלייה לתורה. גם הרב יצחק יוסף הזכיר לאחרונה בעלון שלו כי הגמרא במסכת מגילה מביאה לגבי עלייה לתורה: 'הכל עולין למניין שבעה, ואפילו קטן ואפילו אישה'. הרב יוסף כמובן מתנגד לכך, אבל מודה שמבחינה הלכתית עקרונית יש בסיס לכך שנשים יעלו לתורה ואף יקראו בה".
מה עוד צפוי בעתיד?
"המעבר לשימוש בבשר וחלב מתורבתים שמיוצרים במעבדה. זה יקרה מהר יחסית ואז אין יותר איסור של בשר וחלב. צריך יהיה לדון בסוגיה של כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות על קלף מתורבת, ואפילו בחידוש הקורבנות. המשותף לדיונים האלה הוא הצורך הדחוף להתחיל ולהיערך ליהדות שונה מאוד מהיהדות שהכרנו באלפיים השנים האחרונות. זו תהיה יהדות שבעיקרה היא מחשבתית ואמונית, ואילו העיסוק ההלכתי בה הוא נלווה וצדדי. בשורה התחתונה – אני אופטימי מאוד, ומסתכל אל העתיד בתקווה לטוב".