המלחמה תפסה את סהר קראסקו כשהוא לקראת סיומו של תהליך גיור, בעודו מתכנן להקים בית יהודי כדת משה וישראל עם בת זוגו, רעות רחמים. כמו רבים אחרים, הוא גויס למילואים ב-7 באוקטובר. לאחר אימונים בצאלים עם חבריו לגדוד 9208 בחטיבת הנגב, שמורכב מיוצאי גבעתי, הוא נכנס לרצועת עזה והשתתף בלחימה בבית חאנון. עד ינואר הוא היה ברצועה, בתפקיד חובש קרבי.
סהר (27), שגר באשקלון ועובד ביומיום כמאבטח, נולד בשם חורחה בפרו. סבו מצד אימו יהודי, וכך הוא עלה לישראל בגיל עשר ב-2007 מתוקף חוק השבות. הוא התחיל את תהליך הגיור בזמן השירות הצבאי הסדיר, אך לא סיים אותו. כשהשתחרר מהצבא והכיר את רעות, הוא החליט לחזור ולהשלים את התהליך בכיתה אזרחית של נתיב – המרכז הלאומי לזהות וגיור. את תהליך הגיור עבר באשקלון, עיר מגוריו כיום שסבלה מאוד בתחילת המלחמה, בליווי המורים בת חן שטיינמץ ונעם כהן – זוג נשוי והורים לשישה ילדים.
5 צפייה בגלריה
סהר קראסקו במדים, לצד אשתו רעות רחמים. "במיוחד בתקופה הזאת, הייתי גאה כל כך להתגייר"
(באדיבות המצולמים)
תיעודים מפעילות כוחות צה"ל בפאתי בית חאנון בנובמבר
(צילום: דובר צה"ל)
באוגוסט הוא כבר עבר ברית מילה – אבל עוד לא קיבל את החותמת הסופית על הגיור. הסיפור הסתבך בעקבות הגיוס שלו ושל נעם, שליווה אותו כאמור בתהליך וגם הוא חובש קרבי במילואים. המצב המורכב הקשה על הזמינות של סהר, אבל גם העצים את תחושת הדחיפות. "היה לי חשש שאני כרגע נלחם בעזה וחס וחלילה עלול לקרות לי משהו, ועוד לא השלמתי את התהליך", הוא מספר, "הייתה לי הרגשה שלא אהיה שלם עם עצמי עד שאסיים את זה. ממש רציתי את זה".
דווקא בימים קשים כאלה, הוא התמקד במחשבה על העתיד. "מה שהיה לי הכי חשוב זה שהילד שלי ובעזרת השם גם הנכד שלי יהיו יהודים", הוא אומר. "במיוחד בתקופה הזאת, הייתי גאה כל כך להתגייר". רעות (26), סטודנטית לתואר שני בייעוץ חינוכי ומדריכה שיקומית בהוסטל, מוסיפה: "בתקופה שבה מנסים להרוג את כולנו, זה רצון לעשות דווקא ההפך – להביא עוד חיים ועוד יהודים לעולם. להראות שאנחנו פה ואנחנו נישאר".
באותם ימים נתקלה רעות בכתבה על לוחם שזירזו את השלמת הגיור שלו במהלך המלחמה. אותו לוחם אמר שאם הוא חלילה ימות – הוא רוצה למות כיהודי. "סהר כבר עשה הכול, נשאר לו רק לסיים את התהליך מול בית הדין ולהתחתן", היא מסבירה. "התקשרתי לבת חן ואמרתי לה: 'אני חייבת שזה יקרה כמה שיותר מהר, הוא אמור לצאת להתרעננות בעוד שבוע בערך. בואי נעשה מה שאפשר'. היא דיברה עם מי שצריך, ובמערך הגיור שיתפו פעולה ועזרו מאוד לקדם את זה".
5 צפייה בגלריה
רעות וסהר בחתונה. הדרכת החתנים התבצעה בין שני המילואימניקים בשיחות וידאו
(באדיבות המצולמים)
במקרים כאלה, בתי דין נוהגים לבקש שהמתגייר יתחתן עם בת זוגו היהודייה ממש בסיום תהליך הגיור, כדי לוודא שהשניים מתכוונים ברצינות להקים בית יהודי נאמן. נעם העביר לסהר הדרכת חתנים בזמן ששניהם במילואים, באמצעות שיחות וידאו בזמני הפוגה ובגיחות החוצה. גם בת חן לימדה והדריכה את רעות לקראת החתונה בזום, באשקלון המופגזת.
"רעות יצרה איתי קשר כשסהר היה בתוך הלחימה", מספרת שטיינמץ, "בית הדין קיבל אותו לדיון המסכם, והשלב הבא היה לתאם טבילה. ידענו שצריך לעשות את זה סמוך לחתונה, והיה צריך לסיים את התהליך מהר כך שסהר יחזור ללחימה כלוחם יהודי. בפעם השנייה שבה רצינו להוציא אותו, לטבילה ולחתונה, זה כבר היה מורכב יותר. בהתחלה לא אישרו לו לצאת, לא הבינו למה הוא צריך לצאת שוב אחרי שכבר היה בבית הדין. היה צריך להסביר שהתהליך עוד לא הסתיים".
מרצועת עזה לחתונת בזק
בסופו של דבר, סהר שוחרר למספר ימים נוספים לצורך השלמת הגיור באופן רשמי וקיום חתונת בזק עם רעות. הרב הגדודי ומפקד הפלוגה עזרו לו לצאת להתרעננות לשם כך. "המ"פ, יאיר בן דוד, ממש תמך. הוא אמר לי: 'שמעתי את הסיפור, אני רוצה שתלך ותחזור אלינו כיהודי'", לדבריו.
בזמן שרעות דאגה לארגן את החתונה, לפני שסהר יצא מהרצועה הוא ישב ל"מסיבת רווקים" עם חבריו הלוחמים בבית חאנון. "היה טונה, היה קבנוס, והצלחנו להשיג גם קולה. אלה הפינוקים שהיו שם", הוא אומר בחיוך.
לאחר שטבל במקווה, ב-22 בנובמבר נערכה החתונה, בחצר ביתה של המשפחה המארחת שליוותה את הזוג בתהליך הגיור של סהר – מאיר ובתיה דהן מאשקלון. אב המשפחה, מאיר, גם עזר להם כמה חודשים קודם לכן למצוא מוהל בעיצומו של משבר המוהלים שעיכב מתגיירים רבים. בטקס האינטימי נכחו המשפחה הקרובה, האנשים שליוו את תהליך הגיור וחברים קרובים שהצליחו להגיע.
היה לכם זמן קצר להיות ביחד סביב החתונה, ואז פתאום הוא היה צריך לחזור לשם, לרצועה. איך אפשר בכלל לקבל את המצב הזה?
רעות: "זו הייתה תקופה קשה מאוד. רזיתי לחתונה, מרוב לחץ, וחוץ מזה שום דבר טוב לא היה", היא אומרת בחיוך מר. "היה קשה להתנתק ביום הזה. ניסיתי להתנתק מזה ולהתרכז בעכשיו, כשאני רק חושבת על זה שעוד מעט אנחנו מסיימים והוא חוזר לשם. היה לנו קצת נחת לשבוע, וכל היום היו רק תפילות ולחץ".
איך החברים לנשק קיבלו אותך, סהר, כשחזרת לרצועה אחרי שהשלמת את הגיור?
סהר: "הגעתי וכולם התחילו לשיר בקול – 'הוא יהודי, הוא יהודי, הוא יהודי', הרימו אותי על הכתפיים ורקדנו קצת. פתאום היו יכולים לספור אותי למניין בתפילה. זה היה מרגש מאוד".
שותפות הגורל הורגשה היטב בתקופה הזו בין התלמיד, סהר, למורה שלו. נעם כהן הוא רב ומורה למתמטיקה בתיכון, שגויס למילואים בגדוד 23 של חטיבת כרמלי, עם יוצאי גולני נוספים. אשתו, בת חן, היא עובדת סוציאלית במקצועה. נעם לבש מדים במוצאי השבת של 7 באוקטובר, ולאחר חודשיים בצפון בתחילת המלחמה, לאחרונה הוא גויס שוב כדי לפעול ברצועת עזה. "עסקנו בהרס תשתיות ובאיתור פירים", הוא מספר. "לנו ספציפית לא היו מפגשים פנים אל פנים עם מחבלים. בפלוגה אחרת בחטיבה נהרג לוחם, קאלקידן מהרי ז"ל, שהיה בעצמו גר צדק, ונפצעו עוד כמה לוחמים".
"בשלושת השבועות הראשונים של המלחמה נעם היה מנותק. אני לא הדאגתי אותו בחוויות שדה הקרב שהיו לנו כאן – פיצוצים בלתי פוסקים, מטוסים ומסוקים בכמויות", מספרת בת חן. "היינו בממ"ד רוב שעות היום, בשבוע הראשון עוד היו התראות על חדירת מחבלים. הילדים היו סגורים בבית חודש וחצי, ורק סביב חנוכה התחילה חזרה הדרגתית למסגרות. בתוך כל זה היה הגשר שבנינו עם רעות וסהר, כמו שאר התלמידים שלנו, שחלקו איתנו את הטלטלה. בתוך מציאות חשוכה וחסרת ודאות, זה נתן לנו תחושת חיים והמשכיות".
ללכת בעקבות סבא
מנתוני מערך הגיור הממלכתי במשרד ראש הממשלה עולה כי 2,745 מתגיירים שעברו את המסלול, באזרחות ובצה"ל, קיבלו בשנת 2023 "תעודת המרה" – החותמת הרשמית לכך שהתגיירו. בחצי השנה שחלפה מאז תחילת 2024 נרשמו 1,470 מתגיירים.
חג השבועות מזוהה עם הגרים, האנשים שבחרו מרצונם להיות יהודים, היות שבבתי הכנסת נהוג לקרוא בו את מגילת רות – אשר נקראת על שם הגיורת המפורסמת ביותר, שהייתה לפי המסורת סבתא רבתא של דוד המלך. "זה סיפור שקרוב ללב שלי וקל לי להזדהות איתו", מספר סהר. "בת דודה שלי שהתגיירה בצבא נקראת על שמה, מרוב שהיא אהבה את הסיפור והתחברה אליו".
כרגע זה לא על הפרק, אבל בזמנו הייתה קריאה בקרב חלק מהמפלגות בממשלה לבטל את סעיף הנכד בחוק השבות. אולי הסיפור שלך דווקא מראה שדרך מתן אפשרות העלייה לנכדים של יהודים, גם אם הם אינם יהודים לפי ההלכה, אפשר לקרב אותם ליהדות.
"אני לגמרי מאמין בזה. כמוני, רוב בני משפחה שלי עלו גם הם לארץ וכולם התגיירו. זה לא שאני מקרה יחיד, אז תחשוב מה יקרה אם מבטלים את זה. לדעתי לבטל את סעיף הנכד זאת טעות. צריך משהו שיצית את הרצון הזה, את הזהות היהודית, ופה בישראל אתה מרגיש את זה הרבה יותר חזק. אתה יודע שזו המדינה שלך".
סהר ורעות מתכננים לאמץ יחד את שם המשפחה אדרי – שם משפחתו של סבו היהודי, חורחה יצחק אדרי, יליד טנג'יר במרוקו שנפטר כשסהר היה בן שנה. "החלום שלו היה שכולנו נעלה לארץ ולהתגייר. אחרי שהוא נפטר בני המשפחה החליטו אחד אחרי השני לעלות ולהגשים את החלום שלו", מציין סהר. מבחינתו, אימוץ שם המשפחה יהיה סגירת מעגל וחותמת ראויה למסע.
