השופט שרק: בעיטת קרן, והשחקן ניגש לבעוט מפינת המגרש. אבל רגע, למה "קרן" ולא פשוט "פינה", כמו באנגלית, Corner Kick? ולמה דברים רבים כל כך נקראים בעברית קרן – מקרן השור, דרך קרן שמש ועד קרן השתלמות?
מילה מהמקורות – הפרקים הקודמים:
- מהמדרש למגרש: סיפורה של המילה "תיקו"
- קיין, אמבאפה וחצי המנשה: גלגולה של המילה "חלוץ"
- מנבואות הזעם של ישעיהו ועד מסי: סיפורו של הכדור
- להתחיל מבראשית: סיפורה של המילה "נבדל"
על קרן הצבי
במובן הבסיסי ביותר, קרן היא כמובן האיבר המחודד הבולט בראשם של בעלי חיים. בתקופות קדומות קרניים סימלו כוח, ולוחמים אף נהגו לחבר קרניים לקסדותיהם כדי להטיל אימה על יריביהם. גם בתנ"ך, הקרן משמשת סמל מובהק של כוח, ניצחון וגאווה, ויש קו מקראי ברור המחבר בין המילה "קרן" ובין השורש רו"ם בהקשר של הגדלת כוח וכבוד. החיבור הלשוני הזה נשמר עד היום גם על מגרש הכדורגל: הרי כששחקן ניגש לפינה, הוא מנסה להגדיל את כוחה של קבוצתו ולכן הוא פשוט "מרים" קרן לרחבה, או כפי שזה נאמר בספר תהילים: "וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ".
מאחורי המילה קרן | מילה מהמקורות
(באדיבות משב. הגשה: ענת קורול-גורדון)
איך השור או התיש קשורים לקרן ההשתלמות שלנו? ובכן, בעת העתיקה קרניים חלולות של חיות שימשו כלי קיבול לשמירת חומרים יקרים, כמו שמן משחה או מטבעות. כך הפכה המילה "קרן" למילה נרדפת להון בסיסי או קופה. כשאתם מרימים קרן ברחבה, אתם בעצם משקיעים את ההזדמנות שלכם בתקווה לתשואה של שער, ומתפללים שהכדור לא יונח סתם על "קרן הצבי" – הכינוי להשקעה לא בטוחה בסיכון גבוה.
כשילדים מציירים את השמש הם בדרך כלל מוסיפים לה קרניים. הסיבה לכך היא שאלומת אור שפורצת מנקודה מסוימת נראית כמו קווים דקים ומחודדים שבוקעים ממנה, ממש כמו הקרניים שעל ראש החיה. התיאור המפורסם והיפה של זה בתנ"ך הוא תיאורו של משה רבנו כשירד מהר סיני: "כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו" (שמות ל"ד, כ"ט). בעקבות החוויה הרוחנית העילאית, משה הפיץ, כלומר הקרין, אור, זיו והדר (זה התיאור שגרם לטעות התרגום המפורסמת במערב, שבעקבותיה מיכלאנג'לו יצר את הפסל של משה עם זוג קרניים של ממש על הראש).
נאחז בקרנות המזבח
אבל איך כל זה קשור לפינה של מגרש כדורגל? כאן אנחנו מגיעים למשמעויות נוספות של המילה – פינה בולטת או הצטלבות של קירות. כך, למשל, המונח התלמודי "יושבי קרנות" – בניגוד ל"יושבי בית המדרש" – מתאר בטלנים שיושבים בפינות הרחוב ומבזבזים את זמנם.
מייקל אוליסה מנבחרת צרפת מרים קרן
(צילום: Pamela Smith / AP)
המקום המפורסם ביותר במקורות היהודיים שבו הופיעו קרנות הוא המזבח שעמד בבית המקדש. "קרנות המזבח" היו ארבע הפינות הבולטות שלו. אדם שהיה בסכנת חיים היה יכול היה לרוץ למקדש, "להיאחז בקרנות המזבח" ולנסות למצוא שם מקום מפלט וחסות. בדומה לקרן במגרש הכדורגל – מהנקודה המרוחקת ביותר בקצה המגרש מגיע לפתע פתח להצלה.
האמת היא שכל המשמעויות הללו קשורות זו בזו: הקרן של בעל החיים יוצאת מתוך הראש ויוצרת זווית, והשפה העברית פשוט השאילה את הדימוי החזותי הזה למבנים מרחביים: מהקו הגיאומטרי דרך קרן הרחוב, שבה שני קירות נפגשים ויוצרים "שפיץ" או זווית, ועד קרן האור על קוויה המחודדים.
בניה ברבי. גם קרן שמש היא קרן
(צילום: שי פרנקו)
כנראה מאותה משמעות מרחבית, של הצטלבות קירות, המורה להתעמלות צבי נשרי – מחיה מונחי הספורט העבריים שתרגם לראשונה את חוקי הכדורגל לעברית ב-1913 – קרא לבעיטה הזו "בעיטת זווית". אלא שהזווית הגיאומטרית והפשוטה נדחקה לקרן זווית, ובמקומה השתלטה מהר מאוד המילה "קרן". אפשר גם להבין למה: בניגוד למילה היבשה משיעורי ההנדסה, "קרן" מקפלת בתוכה עולם שלם של משמעויות, היסטוריה וסמלים.
אז בפעם הבאה שאתם רואים שחקן ניגש לנקודת הקרן, מסדר את הכדור ולוקח אוויר – תזכרו שלא מדובר בסתם "זווית". מדובר במילה שהתחילה כסמל של כוח בטבע, שימשה פינת הצלה במזבח, הפכה לקופּה של כסף, וכיום מעניקה לנבחרות ולקבוצות הזדמנות להאיר את המגרש ולהרים את היציעים.
הכתבה באדיבות ערוץ משב – מה שיהודי בישראל, הנותן במה לתכנים הקשורים לזהות יהודית משותפת בחברה הישראלית ומופעל בידי ארגון רבני צֹהר
