אשת השבוע עינב דלח, סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, מסכמת עוד שנת לימודים עגומה: "זו הייתה שנה מורכבת שנוספה על שנים מורכבות ומאתגרות למערכת החינוך - המערכת שעוברת הכי הרבה טלטלות אבל מקבלת הכי פחות תשומת לב. במצב הביטחוני השנה, הילדים היו האחרונים לחזור לפעילות, ורואים את התוצאות".
מה רואים?
"מערכת בקריסה ופערים גדולים אצל התלמידים: פדגוגיים, חברתיים ורגשיים".
לא מזמן פורסמו תוצאות מבחני המיצ"ב במדעים של כיתות ט', שחשפו כישלון מוחלט.
"אחוזים כל כך נמוכים של עמידה ביעדי הלימוד צריכים להדליק זרקור על הידרדרות המערכת ועל הדחיפות הנדרשת בשינוי: הסבת תקציבים, השקעה בתשתיות, שינוי שיטות הלמידה, שבירת פרדיגמות ישנות וקריאה נכונה של השטח. אם המערכת לא תתעורר מהר, תעודד מצוינות, תתגמל על כך, תראה את החוזקות בכל תלמיד ותלמידה ולא תחשוש להציף כישלונות - עתיד המדינה יהיה שיקוף שלה".
אי אפשר שלא להיזכר בפוסט של לינוי בר גפן, שהחליטה להעביר את בנה לחינוך ביתי.
"כואב לשמוע שאנשים מתייאשים מהמערכת. האינטרס של כל הציבור הוא לדרוש מערכת חינוך ציבורית טובה וחזקה. אבל אני לא מאשימה הורים שמרגישים שהמערכת של היום היא לא מה שהכירו פעם, יש בה קשיים גדולים".
ואחד מהם הוא מחסור אדיר במורים. כבר שנים מנסים להתמודד עם זה, ללא הצלחה.
"מפילים על המורים הרבה רפורמות שמעמיסות עליהם וגם אחריות על הרבה דברים שהם לא הוסמכו אליהם, וכל זה בכיתות מורכבות וצפופות. בסוף ההורים נמצאים שם כפקטור משמעותי, כחלק חשוב בצמצום הפערים וכדי לגבות את מה שמשרד החינוך לא מצליח לעשות".
ומצד שני יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים, מתלוננת על מעורבות יתר של ההורים.
"יש בעיות קריטיות אחרות, ואלה לא ההורים. מעורבות היא לא דבר רע, ועובדה שמורים בעצמם פונים להורים שיעזרו להם, בין אם מול בית הספר ובין אם מול התלמידים. אנחנו מתערבים כשאנחנו חושבים שיש עוול, כשצריך לתקן עיוות מסוים, אבל משתדלים לשמור על הגבולות.
"ארגוני המורים חשובים כדי להגן על זכויות המורים, אבל הם מפילים עלינו, ההורים, את האחריות לכאבים ולמורכבויות של המערכת, וזו טעות. אמורה להיות לנו מטרה משותפת והיא טובת התלמידים. בהרבה מקרים המורים וההורים רואים עין בעין, אבל הדברים שיוצאים מארגוני המורים פוגעים בכולנו".
מה קורה עם המתווה להארכת הלימודים בחופש הגדול בעקבות המלחמה עם איראן? זה התגלה כפלופ נוראי.
"התרענו, אמרנו שהתוכנית לא תפעל במתכונת הזו שאומרת שאם המורים רוצים ללמד שילמדו ושאם התלמידים רוצים ללמוד שילמדו. ידענו שאם זה לא חובה, זה לא יתקיים. המשרד הוציא על כך הרבה כסף והיה אפשר להכניס גופים פרטיים ולא להיסמך על המורים".
אז מה בעצם אתם כהנהגת הורים עושים?
"אנחנו נלחמים מול משרדי הממשלה כדי לשמור על הזכויות של הילדים וההורים. הגשנו יחד עם מכון מנור עתירה לבג"ץ בדרישה להשוות את תקציבי החינוך בין זרמי החינוך השונים. אנחנו פועלים כדי שההורים יקבלו פיצוי על כך שהם נשארים בבית עם הילדים כשמערכת החינוך סגורה. בשנה האחרונה לאור המצב הביטחוני דרשנו לשנות את מודל הבגרויות, הכנסנו את מסע 'משואה לתקומה' שמתקיים בארץ לאחר שבוטלו מסעות לפולין ופעלנו להכניס חינוך פיננסי לבתי הספר".
את גם בעלת עסק למתן שירותים למשאבי אנוש בארגונים. כמה זמן את משקיעה בתפקיד ההתנדבותי?
"המון שעות, מתוך תחושת שליחות. כל מי שעושה את התפקיד הזה מונע מהרצון לעזור".
