המשברים בחיי הנישואים של ספיר וליאור נאקיס כיכבו במדורי הרכילות הרבה שנים לפני שהם התגרשו. בין הדיווחים: היא יצאה לחגוג יום הולדת בדובאי עם חברות והוא לא צלצל לברך; הוא צעק עליה במסעדה לעיני כול עד שנמלטה משם בבכי; המשטרה הוזעקה על ידי השכנים ששמעו צעקות מביתם היפה והמרווח שבסביון. עכשיו הבית עומד למכירה, וספיר נערכת לעבור עם ילדיה, דיוויד (16), אליה (15) ותהל (11) לאחת מערי הסביבה, קריית אונו או גני תקווה.
ספיר נרקיס על החיים אחרי הגירושים
(כתבת וידאו: מלי זיידמן, צילום: ירון ברנר, עריכת וידיאו: נדב לוי)
"ליאור ואני שמנו פה את הנשמה שלנו, כואב לעזוב בית כזה, אבל אני לא נקשרת לקירות", היא אומרת. "לילדים קשה יותר, אבל הם יתרגלו. אז הם לא יחיו על דונם עם בריכה בסביון, אלא בבית יותר קטן וצנוע, ועדיין הוא יהיה נוח, נעים ומפנק".
עכשיו ספיר מספרת לראשונה מדוע התקשתה להתיר את הקשר הזה, מעבר לרצון לשמור על המשפחה שלמה. "כשהייתי ילדה עברתי הטרדה מינית על ידי בן משפחה", היא מספרת, "ומאז הייתי מלאת חרדות. זה משהו שאף אחד במשפחה לא יודע חוץ מאמא שלי. זה השפיע עליי מאוד וליווה אותי כל החיים, עד היום אני מפחדת לישון בחושך. תמיד הרגשתי שאני צריכה דמות גברית חזקה שתשמור עליי, אבל ככל שהתבגרתי הבנתי שאם אתחזק אוכל לשמור על עצמי".
"עשיתי הכול בשביל שהגירושים לא יקרו, עד כדי כך שהרגשתי שאני מתחילה להיות חולה. נהיו לי טיקים בפנים מסטרס ועצבים ברמה שאני מקבלת זריקות עד היום"
דיברת על זה עם מישהו?
"לא יותר מדי, הייתי ילדה. היום המשפחה שלי קוראת את זה בפעם הראשונה עם כל המדינה".
גם ליאור לא יודע?
"לא סיפרתי לו, ליאור היה עסוק בפיתוח הקריירה ולא רציתי לשתף אותו ולהטריד אותו. ככה זה לחיות עם אמן. שנה שלמה הלכתי לטיפול פסיכולוגי והוא לא ידע. כשהכרתי אותו הייתי ילדה חסרת ביטחון והוא כבר היה גבר עם קריירה, לא כמו היום. ליאור היה המבוגר האחראי בבית, הוא זה שנותן את הטון, ואני רק התאמתי את עצמי לשם. זה היה כמו אבא ובת. נכנסתי לזוגיות הזאת מאוד צעירה ולא בשלה, קצת פרימיטיבית אפילו. לא בדיוק ידעתי מי אני ומה אני, חיפשתי את עצמי, והכול לאור הזרקורים. נפלתי לתוך הפרסום בלי הכנה מוקדמת, ובהתחלה זה היה מלהיב מאוד. הרגשתי כמו בסיפור אגדה".
ואז חתונה, ואז ילד, ועוד ילד.
"והכול קרה מהר מאוד ובלי שליטה. לא החלטתי על הדברים, הם פשוט קרו לי. הרגשתי מאוד בודדה במערכת היחסים שלנו. באותה תקופה התרחקתי מהחברות שהיו לי לפני כן, כי לא היינו באותו מקום. הן עוד היו בצבא כשאני כבר הייתי עם שני ילדים. ליאור עבד סביב השעון, הייתי מאוד צעירה ולא ידעתי איך להתמודד. היום אני יודעת שסבלתי מדיכאון אחרי לידה".
איך ליאור התמודד עם זה?
"ליאור היה עסוק בקריירה ואצלי החיים התהפכו, ועם כל זה שפרגנתי לו והייתי הכי גאה ותומכת, לא הרגשתי שאני שותפה לחיים שלו. הייתי כל הזמן לבד, וכתוצאה מכך התחילו לי התקפי חרדה, אבל לא ידעתי שזה נקרא ככה. רק כשהלכתי לטיפול שמעתי בפעם הראשונה את המילה 'מובלת' ופתאום הבנתי שאני לא באמת שולטת בחיים שלי. ככל שהתפתחתי התחלתי להבין מה חסר לי, והגעתי למסקנה שפשוט חסר לי בן זוג".
"ליאור לקח על עצמו את תפקיד שר הכספים, ואני הייתי בתפקיד שרת הפנים. לא ידעתי כמה כסף יש לי בחשבון. זה החליש אותי והוריד לי את הביטחון"
מה לא עבד בזוגיות שלכם?
"למרות שהייתה אהבה מאוד גדולה, שום דבר לא עבד. היום אני יודעת שאהבה זה לא הדבר הכי חשוב בזוגיות. כבוד, חברות ושיתוף הרבה יותר חשובים. אף פעם לא הרגשתי שיש לי חבר שאני יכולה להתייעץ איתו. תראי, אני תמיד אוהב את ליאור, היו לנו גם הרבה רגעים טובים יחד, אבל זה היה צריך להסתיים. הפרידה הייתה בלתי נמנעת".
מה קרה הפעם, בניגוד לפעמים קודמות?
"קיבלתי אומץ. בדרך הלכתי לכל טיפול אפשרי, עשיתי דיקור, הלכתי לפסיכולוג, ניסיתי NLP, עשיתי המון דברים שיחזקו אותי ושייתנו לי כלים לעשות את הצעד הזה. הגעתי שלמה מאוד להחלטה הזאת, כי עשיתי הכול בשביל שזה לא יקרה, עד כדי כך שהרגשתי שאני מתחילה להיות חולה. נהיו לי טיקים בפנים מסטרס ועצבים ברמה שאני מקבלת זריקות עד היום. גם קלטתי שהילדים גדלים והזמן עובר, ופתאום הבנתי שגם לי יש חלומות, שגם אני רוצה להגשים את עצמי".
מה מנע ממך לעשות את זה?
"אני גדלתי בבית מאוד פרימיטיבי. אמא שלי לא עבדה, היה ברור לי מאז שאני קטנה שאמא מטפלת בבית ובילדים ואבא מביא פרנסה. אני כל החיים הייתי בן אדם מרַצה. פשוט זרמתי עם מה שמצופה ממני. גם פחדתי לאכזב את ההורים. אמא שלי התמודדה אז עם סרטן השד ועברה כריתה, זה לא היה זמן טוב להטיל פצצה כזו. לא רציתי להיות עוד מקור לדאגה. אמא נלחמה עד הדקה האחרונה כדי להניא אותי מזה. לא שהיא חשבה שטוב לי, אלא כי זאת המנטליות".
רק אחרי גירושיה החלה ספיר להוביל מהלכים, בעיקר כלכליים. בשנה האחרונה השקיעה בחברת סטארט־אפ לאבטחת מידע למטבעות דיגיטליים, נכנסה כשותפה בחברת "נדל"ן 770", שמוכרת קרקעות לבנייה, ובמקביל היא ממשיכה להריץ את מותג הפיג'מות KISS־NAR, שפתחה בתקופת הקורונה.
"לא מזמן מכרתי את הרכב המאוד יקר שהיה לי וקניתי רכב אחר שעלה לי חצי. שמעתי מלא לחשושים שירדתי ברמת החיים וזה לא הזיז לי"
היום את מגדירה את עצמך כאשת עסקים.
"יצאתי מהנישואים עם סכום כסף מסוים, ואני משתדלת לנהל אותו נכון גם עבורי וגם עבור הילדים. אני לומדת לנהל כסף, להתנהל עם הכסף ולמנף כסף, דבר שלא עשיתי בעבר. הכניסה שלי לתחום הנדל"ן הגיעה משיקול עסקי, אבל זה גם סוג של הגשמה עצמית. הכרתי אנשים אמינים וטובים, לא הייתי מכניסה לשם את השם שלי אם לא הייתי מאמינה בזה".
כמה את מעורבת בעסק?
"מעורבת מאוד. כרגע למשל אני עוסקת בעיצוב המשרדים החדשים של החברה, ואני מתכוונת לעסוק גם בשיווק פרויקטים ולהנגיש את התחום לנשים. אני קמה בבוקר עם חיוך, אני ממש מתמוגגת מזה. לא משנה כמה כסף אני מרוויחה, העיקר התנועה, העשייה, האינטראקציה. לא היה לי את זה לפני כן.
"יכולתי להיות בת זוג אחרת לגמרי אם הייתי מעורבת יותר. ליאור לקח על עצמו את תפקיד שר הכספים, ואני הייתי בתפקיד שרת הפנים. לא ידעתי לשלם חשבונות לבד, לא ידעתי כמה יש לי בחשבון וכמה עולה לי 'הוט', לשם הדוגמה. לא הייתה לי אחריות להתנהל עם כסף כי לא היה לי חשבון בנק משלי. העובדה שלא ידעתי לנהל את הבית מבחינה כלכלית החלישה אותי והורידה לי את הביטחון".
והיום, איך את מסתדרת כלכלית?
"תראי, אף פעם לא חלמתי שאחיה בווילה עם בריכה בסביון. אני לא נמצאת במקום של חוסר, אבל אני לא חיה באותה רמת חיים שהייתה לי קודם. למדתי לתעדף דברים מסוימים ואפילו לחסוך, ואני גאה בעצמי, כי זה לא משהו שעשיתי כשהייתי נשואה. לא מזמן רציתי להשקיע במשהו, אז מכרתי את הרכב המאוד יקר שהיה לי וקניתי רכב אחר שעלה לי חצי. שמעתי מלא לחשושים שירדתי ברמת החיים, וזה לא הזיז לי. אני יודעת שיש הרבה נשים שחיות בזוגיות של פשרה וקושי, ולא מפרידות כוחות מסיבות כלכליות. זה גם היה אחד מהפחדים שלי, אבל סמכתי על זה שליאור תמיד ידאג לילדים ואף פעם לא יחסר להם שום דבר. לנצח נישאר משפחה ותמיד אדאג לו וארצה בטובתו. גם בימים הכי מורכבים בזמן הגירושים, כשהכול היה סוער, עדיין דאגתי לו והייתי שולחת לו חמגשיות אוכל לקידוש בשישי".
"אני ואסי כהן ידידים טובים. הוא בחור מקסים, אבל זה לא הופך אותו לבן זוגי. לא היה בינינו שום דבר רומנטי, ואני לא היחידה שהוא יושב איתה לקפה"
ספיר מספרת שאחד הדברים שחיזקו והניעו אותה לעשייה היה מסע נשי בניו יורק שהשתתפה בו לפני כשנה. "המסע נקרא 'נשים מנהיגות לאחדות' ויזמו אותו ברכה שילת ושרון אדם, אמא של עומר", היא מספרת. "כששרון צלצלה אליי עוד הייתי שבורה מהגירושים. שלושה ימים לא יצאתי מהמיטה ולא הפסקתי לבכות, אבל היא לא ויתרה לי ושכנעה אותי להצטרף. הכרתי שם נשים מדהימות שהפכו להיות חברות נפש שלי, ובהן שלי גפני. לאחרונה אירחתי אותה בהרצאה שלי, והכימיה בינינו על הבמה הייתה כל כך מושלמת, שאנחנו חושבות לעשות עוד הרצאות משותפות לנשים".
איזה קשר יש בינך ובין ליאור היום?
"אין קשר. אני מאמינה שכשכל אחד מאיתנו ימשיך הלאה, כולל זוגיות, הדברים יסתדרו".
ומה לגבי אסי כהן? קראתי שאתם ביחד.
"כן, גם אני קראתי, רק שזה ממש לא נכון".
אז מאיפה זה צץ?
"אנחנו ידידים טובים. הוא גרוש, אני גרושה, ישבנו לקפה, צילמו אותנו, וזה מה שיצא. עשו מזה הרבה רעש".
כי הגרוש שלך בעצמו פרסם פוסט כשברקע השיר "זכית בי", הלהיט של דדי דדון, הדמות של אסי ב"ארץ נהדרת".
"ליאור ראה תמונה שלי איתו בבית קפה, וכמו כולם הניח הנחות. אני חושבת שמי שעשה את כל הרעש זה הוא עם התגובה שלו, כי באמת שלא היה שם שום דבר. אסי בחור מקסים, מצחיק ושנון, אבל זה לא הופך אותו לבן זוג שלי. לא היה בינינו שום דבר רומנטי ואני לא היחידה שהוא יושב איתה לקפה".
איך הרגשת כשראית את הפוסט של ליאור?
"צחקתי. אני לא יודעת למה הוא העלה את הפוסט הזה, לא שאלנו. בעיניי זה סתם העצים שמועה לא נכונה".
הראיון המלא עם ספיר נרקיס מתפרסם בגליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
- איפור: מישל אדרי, שיער: דקל בן ציון, פאות: רבקה זהבי, ע' סטיילינג: ניב אהרוני
- בגדים: עמנואל, בוטיק ורנר, אליזבטה פרנקי עגילים טבעות: ה.שטרן
