ביום שני שעבר עשה חמאס צעד שבישראל לא יכלו להבליג עליו. ברמה הטקטית הוא ירה מטח של חמש רקטות לכיוון ירושלים שהובילו למבצע "שומר החומות", אבל הסיפור האמיתי היה טמון ברובד עמוק יותר: חמאס יצר חיבור מעשי בין ירושלים לבין עזה. על פי משוואה זו, מעתה - בכל פעם שישראל תבצע בירושלים פעולה שלא תמצא חן בעיני הפלסטינים ותצית מתיחות – חמאס יתערב מהרצועה.
יפנו פלסטינים מבתיהם בשייח ג'ראח? חמאס יירה רקטות. תיכנס עוד משפחה יהודית לבית בסילוואן? חמאס ימטיר פצצות מרגמה. הרוג במהומות בעיסאוויה? חמאס יבצע פיגוע צליפה. זו משוואה בלתי נסבלת מבחינת ישראל, קל וחומר כשמדובר בעיר שהיא סמל עבור כולם. זו משוואה שהיא עילה למערכה.
שבע שנים חלפו ממבצע צוק איתן. מחציתן עברו בשקט ומאז נכנסה ישראל תחת טרור ההצתות, הפרות על הגדר ולופ של סבבים אלימים וקצרים בתדירות תכפה והולכת. ההבלגה הישראלית בשנים האחרונות, וההסברה התמוהה שנעשתה עבור חמאס על כך שרקטות נורות על ידי סוררים, ברקים וכפתורים תקולים, גם היא לא חיזקה את ההתרעה.
4 צפייה בגלריה
תקיפה בעזה
תקיפה בעזה
תקיפה בעזה
(צילום: AP)
4 צפייה בגלריה
רחובות עזה לאחר תקיפות צה"ל
רחובות עזה לאחר תקיפות צה"ל
רחובות עזה לאחר תקיפות צה"ל
(צילום: רויטרס)
4 צפייה בגלריה
עשרות אזרחים נפגעו בעזה והתמונות הללו שהופצו בעולם מכרסמות בהישג הישראלי
עשרות אזרחים נפגעו בעזה והתמונות הללו שהופצו בעולם מכרסמות בהישג הישראלי
עשרות אזרחים נפגעו בעזה והתמונות הללו שהופצו בעולם מכרסמות בהישג הישראלי
(צילום: EPA)
וזו למעשה המטרה השנייה של המבצע הזה: לוודא שחמאס ייאלץ ללקק את פצעיו ולהשתקם לאורך תקופה ארוכה ככל האפשר, ובכך להרוויח מקסימום שקט מעזה עד לסבב הבא.
ובל תטעו – הסבב הבא יגיע, כי חמאס והג'יהאד האיסלאמי לא ייעלמו מהנוף ולא ישנו עורם, לא משנה כמה אש תומטר עליהם.
חמאס ספג מכות קשות בשבוע האחרון. ייקח לו זמן לשקם את יכולותיו ולבנות לעצמו אסטרטגיית לחימה חדשה מול ישראל, אחרי שהפנים שחלק נכבד ממפת המנהרות ההגנתיות שלו נמצא בידי המודיעין הישראלי. ההישגים התודעתיים היחידים שלו עד כה הם קצב האש המרשים עם יכולת ירי של עשרות רקטות לעבר אזור אחד והמטח הסמלי על ירושלים במכת הפתיחה.
תתכבד ישראל ותודיע שהיא מוכנה לנצור את האש ותעביר את הלחץ הבינ"ל לחמאס. ינצור גם הוא? יתקיים מו"מ על שקט לתקופה ארוכה. לא ינצור? הרי שישראל חידשה את מלאי הלגיטימציה להמשיך במבצע
מהיום הראשון של המערכה ניסה חמאס לגרוף הישגים גדולים יותר, כגון פשיטה ממנהרה ליד הגבול, שילוח כטב"מים מתאבדים ופעולה מהים. עד עכשיו, כולם סוכלו. ישראל במצב טוב באופן יחסי ונראה ששתי המטרות שהציבה לעצמה הושגו. לחמאס, לעומת זאת, יש יכולות נוספות שהוא עוד לא השתמש בהן ובסוף המזל יכול לשחק גם לו.
ביממה האחרונה קיבלה ישראל החלטה שנויה במחלוקת להפיל את המגדל הכי ברנז'אי ברצועת עזה, שאכלס את משרדי רשת אל-ג'זירה ואת סוכנות הידיעות הבינלאומית AP. למה? כי למודיעין הצבאי של חמאס היה שם משרד. אבל סביר שהביטחון הלאומי של מדינת ישראל לא היה נחרב אם המשרד הזה היה נותר ללא פגע במערכה הנוכחית. את הפיגוע ההסברתי מהתקיפה הזאת ישראל הביאה על עצמה.

בנוסף, ברגעים אלו רוכב חמאס על גופותיהם של 30 אזרחים, בהם נשים וילדים, שנהרגו הלילה (בין שבת לראשון) בעוד הפצצה של מערך המנהרות (''המטרו'' בעגה הצבאית) של הארגון בעזה. כל התקשורת מתמקדת במתים ולא במנהרות.
שני האירועים הללו הם סימנים מובהקים לכך שצריך להתחיל לחשוב על אקזיט. אין עוד סיבה להמתין. תתכבד ישראל ותודיע לעולם באופן פומבי שהיא מוכנה לנצור את האש באופן מיידי. בכך יעבור הלחץ הבינלאומי לחמאס. ינצור גם הוא? יתקיים משא ומתן מהיר להבנות מחודשות שיקנו שקט לתקופה ארוכה. לא ינצור? הרי שישראל חידשה את מלאי האשראי והלגיטימציה להמשיך במבצע.
צה"ל הגדיר לעצמו יעדים למבצעים צבאיים: חדים, התקפיים ומהירים. אנחנו נמצאים ביום השביעי עם שלל הישגים והצלחות ועם סימון וי על המטרות שהוצבו. זה הזמן לסיים.