השר אלי כהן: "שיקול פוליטי של מפלגה מתרסקת"
(צילום: שחר גולדשטיין, אורי דוידוביץ)

שר המודיעין אלי כהן (הליכוד) טוען הבוקר (יום ה') שהכוונה של שר הביטחון בני גנץ להקים ועדת חקירה לפרשת הצוללות וכלי השיט (תיק 3000) נובעת מלחץ שנגרם מהסקרים המנבאים לכחול לבן מספר מנדטים נמוך. בראיון לאולפן ynet הוא הוסיף: "אנחנו רואים תנודתיות באמירות שלו, ממה היא נובעת? אך ורק מההידרדרות בסקרים, מהחשש לא לעבור את אחוז החסימה, משיקולים פוליטיים".
- הליכוד פתאום קפץ ואמר "מה יש לבדוק". מה יש להסתיר? למה לא לבדוק את הפרשייה הזו במשרד הביטחון? "מי שהיה צריך לקפוץ זה אתם באולפן ynet. גנץ התראיין אצלכם לפני כמה שבועות ואמר שאין מקום לעשות את הבדיקה".
- לא מדויק. מה שאתה מציין קרה ביוני, וב-15 באוקטובר הוא ישב כאן ואמר שהוא שוקל ברצינות לפתוח ועדת בדיקה. "את מה שהוא אמר ביוני אי אפשר להעלים".
- מה יש להסתיר? "אני מזכיר לך שהסוגייה הזו נסרקה במסרקות ברזל על ידי היועמ"ש".
- היא לא כל כך נסרקה. "הדבר הזה נסרק במסרקות ברזל. הפרקליטות ומשרד המשפטים, שלא ידועים בחיבתם הגדולה לראש הממשלה, הם אלו שאמרו שאין מקום לבצע שום חקירה".
אלי כהן באולפן ynetאלי כהן באולפן ynet
השר כהן. "נתניהו יכול היה להרוויח יותר בתפקיד אחר"
(צילום: שאול גולן)
- ראש הממשלה נסרק במסרקות ברזל, הוא נקי. שר הביטחון רוצה לבדוק את מערכת הביטחון, לא את ראש הממשלה. מה אכפת לכם? אם הכל נקי, מה אכפת לכם שמערכת הביטחון תבדוק את עצמה? אנשים קיבלו מיליוני דולרים על מאכעריות, על תיווך בקודש הקודשים של הביטחון הלאומי. "אין מישהו שמחויב יותר לביטחון ישראל. אם נתניהו היה רוצה לעזוב ולסיים את תפקידו היה מרוויח סכומים מאוד גבוהים בתפקידים אחרים".
- מה זה קשור? אני שואל על מערכת הביטחון ואתה מדבר על נתניהו. מעניין מה זה אומר. "אנחנו לא חוששים משום בדיקה. נקודה. מקור ההחלטה של גנץ היא בסוגיות פוליטיות בלבד. אך ורק מתוך לחץ פוליטי. אני רואה זיגזג. לפי מצבו בסקרים הוא מנסה לעשות צעדים נואשים על מנת לקושש קולות".
- אני איתך, גנץ פוליטיקאי. שים את זה בצד. מה אכפת לך שמערכת הביטחון תיבדק? "אנחנו לא חוששים משום בדיקה, אבל אנחנו נגד ועדות בדיקה שמה שעומד מאחוריהן זה שיקולים פוליטיים של מפלגה שמתרסקת".
מייצג הצוללות כנגד פרשת השחיתות תיק 3000מייצג הצוללות כנגד פרשת השחיתות תיק 3000
השר כהן: "מקור ההחלטה בסוגיות פוליטיות בלבד"
(צילום: מוטי קמחי )
- מה קורה עם הסכמי השלום והנורמליזציה? "אנחנו מתקדמים גם מול סודן. תצא משלחת מצומצמת במהלך הימים הקרובים ובהמשך משלחת רחבה יותר שתתמקד גם בנושאים כלכליים. במהלך החודשיים האחרונים שינו שלושת הסכמי השלום מקצה לקצה את המצב הגיאו-פוליטי באזור ויוצרים חזית ביטחונית מול איראן.
"להערכתי עד שהמדיניות האמריקנית באזורנו לא תתברר, נצטרך להמתין עם הסכמי שלום. הייתי נותן עצה לנשיא הנכנס של ארה"ב – בוא תראה מה קרה ב-12 שנים האחרונות. ראינו בשלטון אובמה התבטלות אל מול איראן, ראינו הסכם גרעין מחורר שלא הוביל לשום פריצת דרך מדינית. לעומת זאת בארבע שנים האחרונות, ביטול הסכם הגרעין על ידי נתניהו וטראמפ, פעולות צבאיות והטלת סנקציות הובילו להישגים מדיניים משמעותיים. לכן נשיא ארה"ב צריך לראות איך הוא מיישם מדיניות ברורה כנגד מדינה שמהווה את הגורם הטרוריסטי הגדול ביותר בעולם.
- אתה מעריך שהנורמליזציה עם סודן תהיה האחרונה בממשל טראמפ? "יש חמש מדינות שאנו נמצאים איתן בשיחות נוספות שהן פוטנציאליות להסכמי שלום נוספים. אך עד שלא תתברר המדיניות האמריקנית בהמשך למה שקורה במזה"ת בכלל ומול איראן בפרט, להערכתי לא תהיה התקדמות מול מדינות נוספות. אולי עם מדינות באפריקה אבל לא עם מדינות במפרץ. הסיכוי לקדם הסכמים עם מדינות נוספות תלויה בשאלה אם המדיניות האמריקנית תהיה נחושה אל מול ציר הרשע האירני".
- אתה אומר שנסתם הגולל על ההזדמנות? "לא. אני אדם אופטימי, ייקח זמן".