הדיון השלישי בתיקי האלפים נערך היום (א') בבית המשפט המחוזי בירושלים. היה זה דיון תזכורת לעדכון לגבי מצב חומרי החקירה וקביעת המשך הדיונים. בהופעתו הראשונה כסנגור של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 4000, עו"ד בעז בן צור ניהל ויכוח עם ראש הרכב השופטים, רבקה פרידמן-פלדמן, וטען שחומרים מהותיים לא התקבלו בזמן.
לקראת סיום הדיון, שאליו לא נדרשו להתייצב הנאשמים עצמם - נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ' ונוני מוזס - ביקש עו"ד בן צור לדחות את המענה לכתב האישום שאמור להינתן ב-29 בנובמבר עד למתן החלטה בבקשה הנוגעת לחומרי החקירה וכן בבקשה לתיקון כתב האישום. פרידמן-פלדמן דחתה את הדברים: "נכון לעכשיו יש מועדים קבועים. ככל שיהיה צורך לשנות... נכון לרגע הזה שום דבר לא משתנה". דיון בטענות המקדמיות נקבע ל-6 בדצמבר ושלב ההוכחות אמור להתחיל בחודש ינואר 2021.
בשל מגבלות הקורונה מספר הנוכחים באולם היום הוגבל לשניים-שלושה פרקליטים לכל אחד מהצדדים, והדיון הוקרן לתקשורת באולם נפרד.
בתחילת הדיון התייחסה ראש ההרכב לבקשת סניגורי נתניהו לקיים את הדיון בבקשות להסרת חיסיון על חומרי הראיות בפני שופט אחר. "בכל תיק שיש עתירה להסרת חסיון מתקיים דיון במעמד צד אחד, הבקשה שלכם הייתה להעביר את התיק לשופט אחר, מה שונה?" תהתה השופטת, וסוכם כי הבקשה תישאר לשיקולו של בית המשפט.
הדיווח באולפן לפני תחילת הדיון
(צילום: אבי חי)
עורכי הדין בועז בן צור וז'ק חןעורכי הדין בועז בן צור וז'ק חן
עורכי הדין בועז בן צור (משמאל) וז'ק חן המייצג את אלוביץ', הבוקר בכניסה לדיון
(צילום: שלו שלום)
ליאת בן אריליאת בן ארי
התובעת מטעם הפרקליטות, עו"ד ליאת בן ארי, הבוקר
(צילום: שלו שלום)
בן צור התייחס לבקשות של נתניהו להסרת החיסיון וטען כי הבקשה "מתמקדת בעדים המרכזיים, בעיקר בעדי המדינה בפעולות המרכזיות. אנחנו מדברים על הליך שאוחז בשלוש פרשות, על פניו הוא תיק מורכב, יש סוגיות תקדימיות, יחסי תקשורת ואנשי ציבור, פעולות של דוברים, ניתן להבין שיש שורה לא מעטה של קווי הגנה שאמורים להתפרס בפני בית המשפט, ולכן המורכבות של ההליך".
בן צור הביא כדוגמה לחומרים שהיו חסרים להגנה מסמך ובו תמלול שיחות בין עד המדינה שלמה פילבר לעיתונאים, שהועבר רק ביום חמישי האחרון לידי ההגנה. מתוכם נראה שמי שהיה מנכ"ל משרד התקשורת מביע ספק לגבי חוזקת הראיות.
פילבר אמר, לפי המסמך: "ביום שישי קמתי וראיתי את הכותרות, ראיתי שמנסים לעשות הנשמה מלאכותית לשטות הזו של אלוביץ' ונתניהו... הם המציאו פה שוחד שהוא שוחד דרדל'ה... השוחד של נוני זה נחמד לכותרות שלהם. זה שוחד למראית עין. אני לא יודע להגיד לך. מה שאנחנו רואים עכשיו זה מאמץ עילאי של מערכת שעובדת שנתיים שמתחה את עצמה עד לקצה... המשטרה אוספת חלקים של הפאזל, כמה שיותר חלקים, ואז מחליטה איך לשחק עם התמונה של הפאזל. אם יש חלק שלא מתאים, היא מעלימה אותו".
עו"ד בן צור תהה: "המאשימה אמרה שהחלטנו לסווג את השיחות כרלוונטיות, מלכתחילה חשבנו שהן אינן רלוונטיות. זה חומר שעד לפני יומיים לא היה לרשותנו".
השופטת פרידמן-פלדמן: "מה אדוני רוצה לומר בזה? אנחנו לא נדון במה שלא לפנינו"?
בן צור: "זה משליך על הדיון הנתון הזה... ולכן אנחנו מציינים את הסוגיה, ושייקחו בחשבון את האמירות של המאשימה שהכול נמסר. מה שהגיע ביום חמישי יש לו משקל".
פרידמן-פלדמן: "אדוני עם כל הטענות הכלליות לא מצפה שנבדוק את כל החומרים. יש חזקת תקינות בהתנהלות המדינה, טעויות יכולות לקרות, לגבי המסמכים שהוגשו נבדוק אותם. אפשר להתקדם הלאה ולהתייחס ולהשיב באופן ספציפי לדברים המבוקשים לטענות של המדינה".
נתניהו באולם בית המשפטנתניהו באולם בית המשפט
נתניהו בדיון הראשון, בחודש מאי
(צילום: קונטקט)
בן צור: "הסדר הנכון של הדברים (הוא) שהתכתובות שישנן יועברו אלינו".
פרידמן-פלדמן: "אדוני לא רוצה שנדון בבקשה אלא שתקבל את מה שאתה מבקש? לא הבנתי".
בן צור: "יש מקרים שבאופן קטגורי אפשר לבקש חומר מסוים".
פרידמן-פלדמן: "אדוני כתב את זה, נבדוק את החומר ונראה אם צריך למסור אותו או לא".
בן צור: "אם בית המשפט מחליט שהוא יעיין ראשית לכל..."
פרידמן-פלדמן: "מה זה ראשית לכל? אדוני רואה דרך אחרת? זו המתכונת הקבועה".
בן צור: "יש מקרים שחומרים מסוימים צריכים להימסר על פניו כחלק מכתב האישום".
פרידמן-פלדמן: "על פניו כנראה שלא כי הם לא הגיעו לאדוני, יכול להיות שהם לא נמסרו מטעמים של צנעת הפרט או טעם אחר, אנחנו נבדוק".

הבקשות של ניר חפץ

בהמשך, בן צור התייחס לשורה של בקשות של עד המדינה ניר חפץ הכוללות בקשות למחיקת רישום פלילי ובקשות לאיסור פרסום כדי לשמור על פרטיותו. "הכלל הבסיסי אומר שטובות ההנאה לעד המדינה הוא חלק מחומרי החקירה. קיבלנו בדיעבד אחרי בקרה נוספת מזכר של טובות ההנאה המופלגות.
"אם אנחנו לא מקבלים את התיעוד לאותן תביעות והמענים לאותן תביעות, והדברים האלו הם עמוק בתוך הליבה, אז אנחנו מחטיאים החטאה הסברתית שלנו ושל בית המשפט לדעת מה קרה. זה חומר חקירה שהוא חומר חקירה מובהק", טען סנגורו של ראש הממשלה.
במהלך הדיון ביקש עורך הדין ז'ק חן, המייצג את הנאשם שאול אלוביץ', לקבל חומרי חקירה הקשורים ללחץ שהופעל על חפץ. השופטת פרידמן-פלדמן השיבה כי הוא מבקש לקבל חומרים שאינם קיימים. כשנשאלה על ידו אם היא אינה רוצה לדעת מה היה בחקירה היא ענתה: "מה שאני רוצה מסקרנותי האישית לא משנה. השאלה מה רלוונטי לתיק". חן טען כי חקירתו של חפץ נעשתה באופן בעייתי, וביקש פרטים נוספים על "תרגיל החקירה" שנעשה לו באמצעות עדה שאינה קשורה למקרה.

נציגת התביעה: "לא אוהבת כל משפט מחקירת חפץ"

עו"ד יהודית תירוש גרוס מפרקליטות מיסוי וכלכלה השיבה לטענת הסנגורים ואמרה כי "בית המשפט יראה את החומרים ויראה שאין בהם את אותן עלילות שמייחסים לנו. הם יכולים לטעון את הטענות עם החומר הגלוי שבידיהם. הסנגורים מבצעים מסע דיג". תירוש גרוס הוסיפה כי ישועה לא קיבל את בקשת בני הזוג אלוביץ' לזרוק את הטלפון שלו ולא השמיד את ההקלטות, אלא הגיע לחקירה עם כל המידע ושיתף את החוקרים.
"הסנגורים לא מסוגלים להכיל את זה ולכן הם מתעקשים שנעביר להם את ההסכמים ואת ההבטחות לישועה", הוסיפה הפרקליטה. "ההנחה שיש הבטחה והסכם עם אילן ישועה היא הנחה מופרכת. כידוע הפרקליטות כרתה הסכמי עד מדינה עם חשודים. עם ישועה לא נכרת דבר. לא הובטח לו דבר ולא נוהל מו"מ אתו או עם עורכי דינו טרם עדותו".
על הטענות שהוצגו בעקבות לחצים שהופעלו על חפץ, אמרה הפרקליטה כי א' לא הייתה המקורבת היחידה לחפץ שנחקרה. "זה לא דבר בלתי שכיח שנחקרים מקורבים אנשים שגרים מתוך מחשבה שאולי הם יודעים ויכולים לשפוך אור על הפרשה. חקירתה והחיפוש בביתה היו כדין. האם אני אוהבת כל משפט שנאמר בחקירה? בכנות לא. ואני גם לא אוהבת כל תשובה שלה".

השופטת תהתה: "אין חובה לתעד?"

בהמשך טען עו"ד עמית חדד בעניין תיק 2000, ותהה: "איזה דבר מוזר אם ארי הרו (לשעבר ראש הסגל של נתניהו) מוכן להיות עד מדינה בפרשה אמיתית. לשיטתו, יש לו משהו לסחור בו ואנשים פונים לגורמי חקירה בידיעתו. או שמנסים להלבין סוג של פעולה של היחידה החוקרת, או שאלו גישושים ראשונים להיות עד מדינה".
חדד ביקש לקבל את כל המגעים שאירעו עם הרו. "תיק 2000 זה תיק מוזר ביחס לשאלה של איך הדברים התחילו". חדד התייחס למידע שהגיע מחקירתו של הרו בתיק גלובל H3, שרק בשלב מאוחר יותר של החקירה הגיע מידע על הקלטת הפגישות בין נתניהו למוזס. עורך הדין אלון גילדין מפרקליטות מיסוי וכלכלה הסביר לו כי "סברנו שיש הבדל גדול בין מו"מ עם עד מדינה. רק לאחר מכן היה מו"מ בין עורכי דין".
עורך הדין עמית חדדעורך הדין עמית חדד
עורך הדין עמית חדד, היום בכניסה לדיון
(צילום: שלו שלום)
בהמשך דרש חדד לקבל את אישור היועמ"ש לחקירתו של ראש הממשלה, כפי שנדרש בחוק יסוד: הממשלה. "מכיוון שזו ראיה מרכזית בתיק 2000 ופסילה שלה יכולה להשפיע על התיק", הסביר הסנגור.
השופטת פרידמן-פלדמן תהתה: "אין חובה לתעד את האישורים האלו?". נציגי המדינה הסבירו כי מדובר באישור שניתן בעל פה במהלך ישיבה פנימית שהתקיימה בחודש מרץ 2016. השופטים הביעו תמיהה על כך שהאישור של היועמ"ש לא תועד. "קשה להגדיר אישור כזה כדיון פנימי", אמר השופט עודד שחם.
"נציגי המדינה אומרים בדיון שהיועץ אישר", השיב גילדין. "על בסיס מה אדוני אומר את זה? הוא היה בישיבה", שאלה ראש ההרכב. גילדין השיב בשלילה. "בדקנו עם היועץ המשפטי לממשלה שהוא אישר, וראינו את הפרוטוקול שאישר זאת".
השופט שחם שאל מאיזו סיבה לא מוסרים את החלק המדובר בפרוטוקול, והפרקליט אמר כי אין חוק שמחייב למסור אותו. "מדובר בדיון פנימי שנאמרים בו דברים ורוצים לאפשר שיח פתוח", אמר.
הסנגור חדד הוסיף כי "קשה לי להבין את הטיעון של תרשומת פנימית. בהתחלה המדינה טענה שזה אפילו לא חומר חקירה. רוצה לשמר שיח חופשי? בבקשה. שייקחו את הפרוטוקול וישחירו את החלקים הלא רלוונטיים".
חדד הביע תמיהה גם מכך שבצו מחודש מרץ 2016 "אנחנו רואים שכתוב למעלה 2000", לכאורה לפני אישור היועמ"ש לחקור. גילדין ענה כי הדבר נבע מכך ש"יש את תיק גלובל H3. באותו זמן תיק 1000 מתחיל, מספר חודשים לאחר מכן היו חומרים שלא התפתחו לחקירות אחרות, במשטרה מכנים את זה 1000 הישן ולתיק הזה קראו 2000. יש חומרים שאינם רלוונטיים. זה חומר שנאסף בתיק וזה ההסבר למה קוראים לו תיק 2000".

"לראות את התהליך שקדם לאישום"

עורכת דינו של נוני מוזס, איריס ניב-סבאג, ביקשה לקבל את כלל החומרים של ארי הרו בתיק "גלובל H3". "עוד לפני השימוע ביקשנו את החומרים של ארי הרו, ואז השיבו לנו שזה לא בליבת חומרי החקירה. כעת אנחנו מופתעים מטענת המשיבה שזה לא רלוונטי". ניב-סבאג הסבירה כי בעיניה טריוויאלי ובסיסי לקבל חומרי חקירה של עד מדינה בתיק הקודם (1000).
"אנחנו רוצים לראות מה הלחצים שהופעלו עליו והתהליכים שהובילו להסכם תיק עד מדינה", אמרה הסנגורית. "כל תיק 2000 עוסק בפרשנות של שיח. כאשר אנחנו טוענות להגנתו של מוזס כי מדובר בשיח לגיטימי, אז עד (הרו) שנכח בפגישה יש חשיבות לתהליך שהוא עבר בחקירה.
"יש פה (כדי) לחזק ולבסס את כתב ההגנה שלנו. אנחנו לא קיבלנו את הודאותיו של הרו בתיק הקודם. לא די לי בכתב האישום, אנחנו רוצים לראות את התהליך. בטיוטת כתב האישום יוחסו לו עבירות שוחד ובעקבות ההסכם יוחסו לו עבירת מרמה והפרת אמונים. אפילו השינוי הזה הוא רלוונטי לנו".
פרסום ראשוני: 09:01 , 15.11.20