קמפיין להנגשה של תחבורה ציבורית
(צילום: לינק 20)

בתנועת "לינק 20" הובילו בשנה האחרונה קמפיין להנגשת התחבורה הציבורית לאנשים עם מוגבלות, ובעקבותיו פרסם משרד התחבורה בנובמבר האחרון קול קורא להצעות. בתנועה ביקשו להנגיש בשלב הראשון עשרה קווים בינעירוניים מרכזיים שאין להם חלופת נסיעה ברכבת בעלות חד פעמית של 6 מיליון שקלים והנגשת כל תחנות האוטובוס בישראל בטווח של חמש שנים מהיום בעלות של 100 מיליון שקל ועיגון בחקיקה של הנגשת התחבורה הציבורית בישראל.
לקריאה נוספת:
במשרד התחבורה לא התייחסו ברצינות יתרה להצעה, והודיעו על חלופה מצומצת וצנועה בהרבה. במכתב ממנהלת אגף התחבורה הציבורית נמסר כי "בשלב זה הפיילוט יכלול שמונה אוטובוסים בינעירוניים נגישים שיופעלו בשני קווים". הפיילוט מתוכנן לפעול רק בסוף השנה, לאחר שנים של גרירת רגליים בנושא הכאוב שמדיר אוכלוסייה כה גדולה משירות התחבורה הציבורית הבינעירונית, שכן האוטובוסים גבוהי הקומה אינם נגישים כיום.
3 צפייה בגלריה
אוטובוסים גבוהים ולא נגישים. קו 480 מירושלים לתל אביב
אוטובוסים גבוהים ולא נגישים. קו 480 מירושלים לתל אביב
אוטובוסים גבוהים ולא נגישים. קו 480 מירושלים לתל אביב
(צילום: אוהד צויגנברג)
3 צפייה בגלריה
מירי רגב
מירי רגב
"אמצו את הצעתנו". הקריאה של לינק 20 לשרת התחבורה רגב
(צילום: הדר יואביאן)
בתנועה כתבו בתגובה לשרת התחבורה מירי רגב כי "שני קווים לא יאפשרו לשיטתכם, 'לבחון היבטים תפעוליים הקשורים בהפעלת אוטובוס בינעירוני מונגש' וכן את הביקוש לשירות זה". הם הדגישו כי 85 יישובים בישראל, שהם ישובים עם יותר מ-10,000 תושבים מנותקים לחלוטין מתחבורה ציבורית מונגשת. "לא צוין מה הזמן המוקצב לפיילוט, ומהם מדדי ההצלחה שהמשרד הגדיר".
בתנועה, אשר תקיים מחר, יום חמישי, כנס תחבורה לאנשים עם מוגבלות שמטרתו לדון בחסמים המרכזיים המונעים כיום מנוסעים עם מוגבלות להשתמש בתחבורה הציבורית, בירכו על ההתקדמות המסוימת אך ציינו כי "לצערנו, משרד התחבורה בחר להפעיל פיילוט של שני קווים בלבד וגם הם בערים גדולות, שלרוב נמצאות בסמיכות לתחנות רכבת הנותנות מענה חלופי טוב יותר".
עוד הוסיפו ב"לינק 20": "הבחירה להפעיל פיילוט בהיקף כה מצומצם פוגע בהצלחת הפיילוט ואינה נותנת אינדיקציה מהימנה לצרכים האמיתיים של אוכלוסייה, המהווה כ-20% מהאוכלוסייה בישראל. אנו קוראים למשרד התחבורה ולשרה העומדת בראשו לאמץ את הצעתנו לפיילוט במלואה, כדי לא לפגוע בסיכוי האמיתי להגיע לשוויון הזדמנויות".
3 צפייה בגלריה
ישראל רחוקה מהמערב
ישראל רחוקה מהמערב
ישראל רחוקה מהמערב
לפי דו"ח שכתב מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2017, כבר בשנת 1998 התקבלו תקנות הנגישות לתחבורה הציבורית אבל הוחלט להחריג את האוטובוסים הבינעירוניים מהתקנות, בעקבות שיקולי עלות כספית ומורכבות בהנגשת האוטובוסים. האוטובוסים העירוניים בישראל הם נמוכים יחסית, דלת הכניסה שלהם רחבה ויש מקום ייעודי לנכים, זאת בניגוד לאוטובוסים הגבוהים בתחבורה הבינעירונית שבהם יש מדרגות בכניסה לאוטובוס, הכניסה צרה ואין מקום ייעודי לכיסאות גלגלים. הפתרון הנהוג ברחבי העולם הוא התקנת מעלית או רמפה בכניסה לאוטובוס.
באיחוד האירופי, בבריטניה ובארה"ב יש תקנות המחייבות להנגיש את האוטובוסים הבינעירוניים בהליך מדורג. במסגרת הדו"ח, משרד התחבורה התבקש לתת אומדן ליישום בארץ של הפתרונות המקובלים במדינות אירופה וארה"ב. העלות הישירה נאמדת בכמיליארד שקל בפריסה ל-12 שנים, אולם משרד התחבורה ציין גם עלויות עקיפות הכוללות אובדן מקומות ישיבה, וגידול בתשתית שתידרש לצורך הרחבת רציפי התחנות המרכזיות ונגישות תחנות האוטובוס.
על פי הערכת המשרד מדובר בתוספת תקציבית של 3.9 מיליארד שקל ל-12 שנים (כ-325 מיליוני שקלים בשנה), כותבי הדו"ח מסתייגים מהאומדן של משרד התחבורה. לדבריהם הוא מכסה את האפשרות היקרה ביותר הכוללת הנגשת כלל צי האוטובוסים, ולא מתייחס לפתרונות ביניים.
שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן, מסרה כי "הנגשה מלאה של התחבורה הציבורית הבינעירונית היא המפתח לשוויון עבור אנשים עם מוגבלות כמעט בכל תחומי החיים - החל מיכולתם לממש את הזכות לחיי משפחה וחברה, דרך הזכות לעבוד ולהתפרנס, וכלה בחיי תרבות ופנאי. ולכן, הנגשה של שני קווים בינעירוניים היא התחלה חשובה, אבל חייבים להשלים את המהלך ולהנגיש קווים נוספים בכמה שיותר מקומות במרכז ובפריפריה".
ממשרד התחבורה לא נמסרה תגובה לכתבה.