אמה של אחת מקורבנות האסון הגיעה לבית המשפט
(צילום: רועי עידן, משי בן עמי)
נועם דור, שהייתה מדריכה במכינת בני ציון, סיפרה הבוקר (שני) בבית המשפט איך העלתה את החשש משיטפונות בדיונים שלפני היציאה לטיול בנחל צפית - שבמהלכו מצאו את מותם 10 חניכות וחניכי המכינה - ואיך הממונים עליה התעלמו מהסכנה. "ממש צחקו עליי. אמרו לי שאין מה לדאוג", העידה.
דור (27), בעצמה בוגרת המכינה שריכזה את תחום גיוס המועמדים, העידה בעדות ראשית בבית המשפט המחוזי בבאר שבע - במסגרת התיק שבו מואשמים מי שהיה מנהל מכינת בני ציון, יובל כאהן, והמדריך אביב ברדיצ'ב, בהמתה בקלות דעת של עשרת החניכים. הייתה זו הפעם הראשונה שבה היא דיברה בפומבי על יום האסון.
ביום האסון הייתה דור בת 24, קצינה משוחררת שחזרה להדריך במכינה שבה התחנכה. "זה היה המחזור השני שהדרכתי", הסבירה. "בשנה שבה התרחש האסון היינו שלושה מדריכים. אביב היה המנהל שלנו ויובל ראש המכינה, הוא בעצם היה אחראי על כל התוכניות".
דור, כיום סטודנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב ועובדת במחלקת הרווחה בעיר, הגיעה לדיון בליווי התובע בתיק, עו"ד ואדים סיגל, כשהיא נרגשת ומפוחדת. כשנקבה בשמות החניכים שנהרגו באסון, הקול שלה רעד ודמעות היו בעיניה. "אחרי שמגייסים מחזור, יש דברים שהמחזור עובר יחד כדי לגבש אותם. טיול גיבוש זה אחד הדברים האלה. הייתה אמורה להיות שבת מחזור... שלא הייתה", סיפרה.
לדברי דור, במשך שנים היה נהוג במכינה שטיול הגיבוש מתקיים בנחל צאלים - וגם הפעם הם נערכו לכך. היא סיפרה כי כמה שבועות לפני מועד הטיול יצאו מספר חניכים לטיול הכנה "כדי שיוכלו להוביל בשטח את החניכים" - ובהמשך שחזרה את השבוע שקדם לאסון עצמו, במהלך הטיול שהתקיים בסופו של דבר במסלול אחר, בנחל צפית.
"ביום ראשון לשבוע של הטיול (22 באפריל, א"ק) התחלתי להתעסק ביציאה לטיול בנחל צאלים", העידה דור. "בשעה 10:40 בבוקר שלחתי בקבוצת וואטסאפ תחזית של צאלים לקראת הטיול, ולפיה יש חשש לסופות רעמים, ואני שואלת אם לחפש מסלול חלופי או להמשיך ככה ולדחות במקרה הכי גרוע.
"הטיול הזה אמור להיות באחריותי", הוסיפה. "אני מתחילה לעשות בדיקות ומבינה שמזג האוויר לא ממש מאפשר לעשות את הטיול". דור ציינה כי היא לא הייתה אחראית על תחום הטיולים במכינה. "אני לא ממש מבינה בטיולים, זה עקב אכילס. נחשבתי לחניכה בכיינית. הפחדנית", סיפרה.
במסגרת חקירת המשטרה נחשפו תכתובות במספר קבוצות וואטסאפ, בהן קבוצת עדכונים שהיו חברים בה דור ומדריכים נוספים, לצד כאהן וברדיצ'ב. "אני מעלה את זה לקבוצה כדי להתייעץ. יובל אומר שאם יש טלפון לווייני אפשר לעקוב אחר שיטפונות וגשמים ולראות תחזית יום לפני. אני שואלת בקבוצה אם יש להם רעיון למסלול חלופי. בשעה 15:50 שולחת תחזית מעודכנת. כמו שאתם רואים אף אחד לא עונה לי על ההודעה".
לאחר מכן, על פי עדותה, התקשרה דור אל ברדיצ'ב. "אני מבקשת ממנו לדחות את הטיול. אני אומרת לו שיש צפי לשיטפונות ויהיה הכי נכון לדחות ולא להיכנס לזה. אביב אומר לי לנסות לדחות מול צוות גיוס ושמבחינתו זה בסדר".
לאחר אותה שיחה כתבה דור בקבוצת וואטסאפ של צוות גיוס כי היא רוצה לבדוק אופציה של דחיית הטיול. היא לא נענתה, ואחרי השעה 21:00 בערב ביקשה שוב תשובות. "באותו יום אני נפגשת עם יובל במכינה לשיחת מסדרון, ואומרת לו על הצפי לשיטפונות ושאני לא יודעת מה לעשות וזה מלחיץ אותי. הוא אמר שאין מה לדאוג", סיפרה.
"אני עונה שהתייעצנו ויהיה ממש גשום, ושיש זרימה משמעותית בנחלי הדרום. יובל שלח תחזית בעצמו, אמר ש'זה ממש לא נראה זרימה משמעותית' ושאל: 'מי מכניס את ההיסטריה?'"
למחרת, יום שני 23 באפריל, התקבלה החלטה בצוות הגיוס לדחות את הטיול. "בשעה 11:36 ביקשתי לעדכן את הצוות לפני שמעבירים את ההחלטה באופן סופי - ואני כותבת בקבוצה שהחלטנו לדחות את הטיול לשבוע הבא", היא העידה. "יובל עונה 'השתגעתם? בל"ג בעומר? מי יבוא?'. אני עונה שהתייעצנו ויהיה ממש גשום, שיש זרימה משמעותית בנחלי הדרום. אמרתי שהטיול יכול להיות בתחילת השבוע הבא".
במהלך עדותה התקשתה דור לדבר ופרצה בבכי כמה פעמים. "יובל שלח תחזית בעצמו, אמר ש'זה ממש לא נראה זרימה משמעותית', ושאל 'מי מכניס את ההיסטריה?'", סיפרה. "ברגע הזה אני כבר מאוד נבוכה כי אני זו שמכניסה את ההיסטריה, ולא אחד החניכים. הוא כתב שזה צפי ישן. אני עונה לו 'זה לא ישן, זה מאתמול'".
לדברי דור, תשובתו הנחרצת של כאהן הבהילה אותה וגרמה לה להסתייג. "יובל בנאדם מאוד כריזמטי. מאז שאני חניכה הערצתי אותו. המילה שלו הייתה מאוד משמעותית בעיני. אז כמובן, כשיובל קצת נכנס בי על זה אני לוקחת צעד אחורה. כותבת שהתייעצנו ועוד לא החלטנו כלום".
"יש 9 מבוגרים אחראים בקבוצה, ואף אחד לא מגיב"
דור תיארה בעדותה כיצד בקבוצת וואטסאפ שבה היו חברים החניכים היא התנהלה בימים שקדמו לטיול בצורה אחת, "מאוד לויאלית", להגדרתה - ובקבוצה עם כאהן וברדיצ'ב היא התנהלה בצורה אחרת: "מעלה את הטענות שלי ומנסה לעשות שינוי, לגרום שהטיול הזה לא ייצא".
לאחר מכן, על פי העדות, התקיימה ישיבה עם כאהן וברדיצ'ב ובהשתתפות כמה חניכים, בהם גם יעל סדן ז"ל, שנהרגה באסון. "יובל הסביר לנו בגדול איך יוצאים לטייל למרות השיטפון, החשש משיטפונות. בעצם בישיבה הזו, ושוב אני מזכירה שלי אין מספיק ידע בטיולים, יובל ואביב ממש צוחקים עליי. אומרים לי שאין מה לדאוג אם מגיעים מוכנים ויש לנו את כל הכלים. המסר היה שלא צריך לא לטייל בגלל שיטפון, אלא להיות מוכנים עם כל האמצעים והתחזיות".
לפי דור, בישיבה נאמר ש"עם תחילת גשם יש זמן עד זרימה. ואם יש קשר לתחזיות לא צריך לדאוג כי הגורמים המקצועיים יעבירו מתי יש גשם ויש שעות שעות לצאת מהנחל". דור העידה כי המשיכה להתעקש, וביקשה להתייעץ עם יחידת החילוץ. "יובל אמר שיחידות חילוץ פחדנים, שרוצים שלא נטייל כדי שאז לא יצטרכו לבוא לחלץ. אז מראש יגידו לנו לא לצאת".
לדבריה, המסר שהועבר אליה הוא ש"קודם כל יובל מגיב לי בקבוצה שאני כמובן לא מחליטה. ודבר שני הם המומחים עם הניסיון בטיולים".
"יובל אמר שיחידות חילוץ פחדנים, שרוצים שלא נטייל כדי שאז לא יצטרכו לבוא לחלץ"
דור סיפרה כי הגיעה לישיבה מתוך כוונה לדחות את הטיול כי יש חשש לשיטפונות. "חששתי שמשהו יקרה. בשלב הזה אני עוד לא מספיק מפחדת, אבל זה היה הלך הרוח כל השבוע. אבל בישיבה עלה שמבחינתם לאופר מספיק (חניך לשעבר במכינה וחזאי בחיל האוויר שסיפק למכינה תחזיות, א"ק). לא צריך אפילו את מטאוטק כי לאופר יודע. אבל אני מבקשת שבכל מקרה ניקח גורם מקצועי מומחה, כי אני לא מכירה את המומחיות של לאופר".
השופט יובל ליבדרו תהה לגבי החשש של דור והרצון שלה לדחות את הטיול: "לא ביררת עם יובל מה עומד מאחורי זה?", שאל.
"אתה צריך להבין את הלך הרוח של המכינה", השיבה. "לא מוותרים על טיולים. הכל אפשרי. לא חוזרים אחורה. הכל תמיד יהיה בסדר. כחניכה הלכתי בטיולים בגשם ופרשתי מהם, וצחקו עליי וירדו עליי בגלל זה. כשאביב אמר שהוא מוכן לדחות את הטיול אני ממש מופתעת, אבל זה שיובל מתעקש לא הפתיע. ככה מתנהלים".
היא הוסיפה: "אנחנו מדברים על מה קורה אם מגיעים לשם ונחל צאלים זורם. אז הם פותחים מפה ומציגים מסלול עוקף נחל צאלים. יובל אומר שבמקרה הכי גרוע, אם נגיע והנחל זורם, אפשר לעלות את מעלה ענבה. או לעשות את נחל צאלים ולהיות בקשר עם הגורמים המקצועיים".
היא הסבירה איך התגובות של כאהן לביטול טיולי משרד החינוך באותו שבוע בגלל מזג האוויר הרתיעו אותה מלומר את שעל ליבה: "כל התגובות האלה לוקחות אותי כמה צעדים אחורה". "אני מנסה להיות בראש שלהם", הוסיפה בתגובה להודעת טקסט שבו היא ציינה בעצמה כי ניתן להתמודד עם מזג האוויר.
ביום שלישי, 24 באפריל, היא קיבלה הודעה מאביה, סגן מפקד יחידת החילוץ ערבה, ובה הוא כתב: "נועמי יהיה אירוע חריג, אל תיקחו צ'אנס". את ההודעה העבירה דור לקבוצת החניכים.
"כשאבא שלי שולח את ההודעה אני כבר לא יודעת מה לעשות. התשובה שלי לאבא שלי 'אני לא יודעת מה אני עושה איתם, הם כאלה עקשנים'. אביב ויובל לא עונים לי. יש תשעה אנשים אחראים מבוגרים ואף אחד לא מגיב על ההודעה. אני שולחת לאביב הודעה לפרטי אם ראה מה כתבתי בקבוצה. הוא עונה. אני כותבת שאני ממש חוששת ושזה נראה לי כמו אחריות גדולה מדי".
למרות זאת, ההתכתבות ביניהם לא מניבה תוצאה: "כתבתי לו 'הטבע לא בשליטתנו, אי אפשר לצפות איפה יזרום וכמה'", סיפרה ופרצה בבכי. "אני מנסה שוב פעם שאביב יעזור לי לדחות את הטיול הזה. שייתנו התייחסות לכל הדברים שעולים. אני מסבירה לו את הפחדים שלי".
"יובל אמר: 'אם משהו יקרה אני אשב בכלא'"
בשעה 15:00 בערך כאהן שלח הודעה כי הצפי של מזג האוויר לטובתם. בהמשך עדכנו החניכים שיצאו לסיור המקדים כי המסלול של נחל ענבה אינו בטוח משום שתחילתו עוברת בנחל צאלים. "כתבתי שאני באמת מפחדת שמשהו יקרה תחת אחריותנו".
בהמשך תיארה דור כיצד פגשה במדריך המקביל אליה וסיפרה לו כי היא פוחדת. "הוא אמר שאני ממש מגזימה והיסטרית. 'תחשבי שאת רוצה לעשות משהו וכל החניכים מסכימים, והיה חניך אחד שלא רוצה לעשות מה שאת רוצה. את עכשיו החניך המציק. תשחררי'. אני בוכה בשיחה איתו".
"המדריך המקביל אמר לי 'את עכשיו החניך המציק, תשחררי'. מדריכה נוספת אמרה לי 'תסמכי עליהם, הם יודעים מה הם עושים'"
גם מדריכה נוספת אמרה לה, לדבריה, "נועם שחררי. תסמכי עליהם. הם יודעים מה הם עושים".
תוך כדי השיחה הזו שמעה דור, לדבריה, שכאהן התחיל שיעור לחניכים. "בעצם בשיעור הוא מסביר למה כן יוצאים לטיול. לא משנה שאמרתי שצריך לדבר על זה שוב". היא תיארה איך אחד החניכים אמר שאם יקרה משהו זו האחריות שלו, ואילו יובל אמר "אתה ממש מבולבל. זו האחריות שלי. אם משהו יקרה אני אשב בכלא".
היא הוסיפה: "אחת החניכות אמרה שהיא לא יודעת למה יוצאים לטיול, ויובל אמר 'מקסימום תירטבי קצת'. רוב החניכים חוץ משניים סמכו עליו. הוא מדבר באופן ברור על איך יוצאים לטיול".
התובע ציטט בפני דור מהחקירה של כאהן, ולפיה אמר שאם יורד גשם אין לרדת לאגן הניקוז של הנחל. "לאורך כל הדרך יובל רק אומר כמה זה בסדר לטייל, ואם אנחנו מעודכנים בתחזיות אז אין סיבה לדאוג. הוא אמר שמרגע תחילת גשם יש שלוש שעות מבחינתו לצאת מהנחל צאלים ונהיה בקשר עם הגורמים המקצועיים. הוא מסיים את הישיבה ואומר שהוא האחראי בשטח והכל מולו", השיבה.
"מבחינת יובל לא הייתה שום בעיה שניכנס לנחל ותוך שלוש שעות אם מתחיל גשם נצא. החניכים התעקשו איתו שזה לא דבר שהם מוכנים לעשות, ועל כן כל התוכנית השתנתה. אני פחדתי שמשהו יקרה וגם אמרתי את זה כל הזמן. לא ידעתי אם זה מדע מדויק או לא. מבחינתי כמו שכתבתי לאביב, אי אפשר לצפות איך יקרה ומה יקרה והטבע לא בשליטתנו".
בסופו של דבר, כאהן החליט שברדיצ'ב ייצא לטיול כאחראי. "מרגע שיובל אומר שאביב יוצא לטיול, ואביב הוא מנהל שלי, מבחינתי אני רגועה. יש שם מישהו שמוביל את זה. כל הגורמים מהמכינה אומרים לי לשחרר ולסמוך עם יובל ואביב. אני בשלב הזה כבר נרגעת", ציינה דור.
לשאלת התובע מדוע סמכה יותר על כאהן מאשר על אביב, ענתה: "כשאני מציעה להתייעץ עם יחידות חילוץ הוא אומר שהם פחדנים. כשאני מתייעצת עם אבא שלי אני קצת מסתייגת, כי אני יודעת שאבא שלי באמת קצת היסטרי כמוני. אתם צריכים להבין, אני סומכת על יובל. הוא היה ראש מכינה שלי, של אח שלי. כשהוא מסביר לי באופן מקצועי ובכריזמה אני מאמינה לו. אני סומכת עליו, חושבת שאולי באמת אבא שלי פחדן כמו שהוא אומר".
יום לפני התברר שנחל צאלים סגור. "עלה השם 'צפית'"
ביום רביעי 25 באפריל, יום לפני האסון, יצאו צוותי המכינה לנחל צאלים כדי להתכונן להגעת החניכים למחרת. "יורד עלינו ברד מטורף", נזכרת דור. בהמשך, הם גילו שהמסלול של נחל צאלים נסגר למטיילים בשל מזג האוויר - ואחרי התייעצות עם הראל בן שחר, מנהל מרחב דרום ברשות הטבע והגנים, נוסעים ללון במכלאות הגמלים.
"אנחנו הולכים לשבת בצד, פותחים מפות מהטלפון וחושבים איפה אפשר לטייל בקרבת מקום. עלה בין היתר השם 'צפית'. אנחנו מתקשרים ביחד להראל בן שחר, מהטלפון שלי, אנחנו מעלים את כל האופציות שדיברנו קודם. הוא אומר שהאופציה שנשמעת לו הכי טובה היא נחל צפית. באיזשהו שלב הוא מסביר לנו על אגן הניקוז, הוא אומר שאגן הניקוז של נחל תמר קטן ומהיר יותר, ושאם יורד גשם הסכנה היא מיידית.
"על צפית הוא אומר שהאגן ניקוז מורכב יותר. בעצם הראל אומר לסיכום של השיחה שאם אנחנו קמים ליום שמשי ומזג האוויר והתחזיות הן תחזיות טובות, נחל צפית ונחל תמר האופציה הכי טובה. וזה מה שהוא ממליץ לנו לעשות. אחרי זה אנחנו מתארגנים לשינה".
לשאלת התובע "איך התקבלה ההחלטה לשנות את המסלול לצפית?", השיבה דור: "בלילה לא התקבלה שום החלטה. העלינו התייעצות. הראינו מסלול. כל זה יום לפני. סוכם שאביב יבדוק את התחזיות ורק אם הכל בסדר נטייל בנחל".
דור אמרה כי היציאה למסלול הייתה תלויה בתחזית של מטאו-טק ובחזאי לאופר. "אחרי הישיבה אני והמדריך מנסים לעשות איזשהו סדר כדי לצאת למחרת. כדי שלא נקום בבוקר ונתחיל מאפס". היא סיפרה ונחנקה מבכי. "שתהיה איזושהי תשתית. הכל תלוי בזה שאביב צריך לקום בבוקר ולבדוק עם הגורמים את מזג האוויר, ועל פי זה לקבל החלטה".
לאחר מכן התחילה דור לתאר את יום האסון: "אני קמה בשעה שבע בבוקר", אמרה חנוקה מבכי. "אני הולכת לחפש את אביב, לראות שהוא בדק, אני מביאה לו את המפה. הוא אומר שהוא מחכה לתשובה מלאופר על אגני ניקוז. והוא ושמשי, חניך, מתחילים לעבור על המפה. יש איזה חלק בנחל שאם המסלול קצר זו אופציה. אני מראה להם במפה והם נשארים לשבת עליה, מחכים לתשובה מלאופר ומטאו-טק. אני הולכת לארגן את הלוגיסטיקה. אביב אמר שהוא לוקח את מזג האוויר על עצמו".
התובע: "מה אביב אמר לגבי הצפי לגשם?".
דור: "שהוא קיבל מלאופר שהולך להיות טפטוף קל וזה לא מפריע לנו, מהצהריים ועד שעה שלוש. קיבלנו הודעה מעדכוני חניכים מיובל שהוא כתב שהמודלים מדברים על החלשה ולא החמרה. שזה מסתדר עם הדברים שאביב אמר. אביב אומר שקיבל את האישור מהתחזיות ויוצאים לדרך. הכיוון היה שזה טפטוף קל, שזה לא רלוונטי".
שופט: "זה פייס את דעתך?".
דור: "כן. ואביב אומר שהכל בסדר".
"יובל אמר שהיה אירוע חרא ושיש הרוגים"
למסלול עצמו דור לא הצטרפה. "בשעה 12:30 אני מקבלת שיחה מהראל בן שחר, הוא שואל אותי איפה הקבוצה נמצאת. אני אומרת לו שלפי דעתי הם אמורים להיות בכניסה לנחל צפית ותוך פחות משעה הם יהיו בחוץ. הוא אומר שמתחיל לרדת גשם במכתש הקטן, שזה אגן הניקוז של נחל צפית ושיש איזשהו חשש לשיטפון. הראל אומר לי שאם ככה אז הכל בסדר, שלא יתמהמהו בתוך הנחל ושיזדרזו.
"אחרי השיחה הזו אני נכנסת שוב פעם ללחץ. אני מנסה לתפוס את אביב דרך הנייד והמיילים, ותוך כדי אני מבקשת מאלמז ועמית לעשות טלפונים לחניכים. הן תופסות את יונתן לוטם, אחד החניכים. אני מבקשת ממנו שיביא לי את אביב דחוף. יונתן אומר שהוא בצד השני של הקבוצה. אני אומרת שיתקשר אליי וידבר איתי.
"אני מדברת עם אביב ואומרת לו שהראל התקשר אליי ואמר שהתחיל גשם באגן ניקוז של נחל צפית ושיש חשש לשיטפונות. אביב קוטע אותי ואומר 'אני יודע. גם עלינו יורד גשם וביררתי עם הגורמים המקצועיים ואין לך מה לדאוג'. אני התקשרתי כדי שיעצרו או משהו כזה, והוא מרגיע אותי. הוא אומר שתוך פחות משעה הם בחוץ".
לאחר מכן, עדכנה דור בקבוצת הוואטסאפ את שנאמר לה מפי הראל בן שחר, ומעדכנת גם ששוחחה עם ברדיצ'ב. "יובל כותב בקיצור 'אני בישיבה, קבלו ייעוץ ממישהו בשטח. היו כבר אנשים שנסחפו'. הוא כאילו צוחק עליי. אני כותבת לו שדיברתי עם הראל, הוא אמר שזה בקושי זורם ואין בעיה, הוא כותב לי 'סבבה'".
"אני אומרת לאביב שהתחיל גשם באגן הניקוז של נחל צפית ויש חשש לשיטפונות. אביב קוטע אותי ואומר 'אני יודע, גם עלינו יורד גשם. ביררתי עם הגורמים המקצועיים ואין לך מה לדאוג'. הוא אמר שתוך פחות משעה הם בחוץ"
בהמשך, כשהתברר שאירע אסון, הגיע כאהן לשטח. "הוא אומר לי שהיה אירוע חרא. הוא רק מבין שחלק מהחניכים...", היא בוכה. "מדברים על נעדרים, ובאיזשהו שלב יובל אומר שיש גם הרוגים והאחריות היא עליו והוא ילווה אותנו בכל מה שנצטרך".
דור תיארה כי לאחר האסון כאהן קרא לה להגיע אליו יחד עם ההורים שלה. "אנחנו נכנסים לחדר, והוא אומר לי שהולך להיות הליך פלילי. הוא אומר שהוא ואביב אחראים והאחריות שלי פחותה, אבל כדאי שאקח עורך דין ושהם כבר עם עורכי דין טובים".
לדיון הגיעו קרובי משפחותיהם של חלק מההרוגים. דורית ברהום, אמא של מעיין ברהום ז"ל, אמרה כי "התאפקתי שלוש שנים שלא לדבר איתה כי היא עדת תביעה. הפרקליטות החליטה לא להעמיד אותה לדין ואני מכבדת את זה. זה אומנם יום טעון אבל אם המדינה לא מאשימה את נועם אני לא מאשימה אותה".
רבקה יחימוביץ', סבתא של אילן בר שלום ז"ל, אמרה כי "אני לא יודעת מה הלך שם. אני יודעת ששני אנשים שמנהלים מדרשה למנהיגות צריכים לקחת אחריות ולא לזרוק את הבוץ על כולם. הם מתנהגים כמו שני סמרטוטים. אנשים שמנהלים מדרשה למנהיגות ונואמים 10 שנים על אחריות ומנהיגות. התנהגות כזו היא של סמרטוטים".
בפרקליטות הציגו את דור כגורם שהתריע על האסון העלול לקרות. בכתב האישום מתואר שכאהן ניסה להתגבר על ההתנגדות של דור לטיול וכתב בקבוצת הוואטסאפ כי במקרה של שיטפון שיגרום להילכדות החניכים יש "לפתוח אוהלים וליהנות מהשיטפון".
דור הביעה פחד וכתבה בתגובה: "יובל סגרנו את העניין מזמן אבל אני ממש לא מרגישה בטוחה עם זה... ואני חושבת שאם עוד הרבה מרגישים כמוני ומחזקים את זה אז שווה לדבר על זה שוב.. אני באמת מפחדת שמשהו יקרה תחת אחריותנו". כאהן ענה לה: "שום דבר לא יכול לקרות אם נפעל בצורה מחושבת. הדבר היחיד שיכול לקרות שלא ייצאו לטיול ויראו שיטפון".
בבוקר האסון, נכתב בכתב האישום, שלח לה אביה הודעה ובה מודלים המצביעים על היחלשות בצפי לשיטפונות. "גל נוסף של שיטפונות היום אחרי הצהריים שיכולים להיות חזקים ולגרום לנזקים, אולם לא בעוצמה חריגה יותר ממה שראינו אתמול".
