1 צפייה בגלריה
אמיר אוחנה בביקור אצל אריה שיף
אמיר אוחנה בביקור אצל אריה שיף
השר אמיר אוחנה (משמאל), אתמול עם אריה שיף
איזה מזל יש לאריה שיף שהגנב שבו ירה למוות לא היה יהודי אלא ערבי בדואי ששמו מוחמד אל-אטרש. לו ירה בגנב רכב יהודי, האישום לא היה נותר על המתה בקלות דעת, וסביר להניח שהיה מסתיים ברצח, או לפחות בהריגה. אם הגנב היה יהודי, השר לביטחון פנים אמיר אוחנה לא היה מגיע לביקור בבית של שיף בערד – כפי שעשה אתמול (יום ג'), וקורא משם לביטול האישומים נגדו.
אבל שיף הוא יהודי שירה בערבי, ולכן יש לגבות אותו ובין השורות לרמוז שהוא הגן לא רק על רכושו, אלא על האינטרסים היהודיים בנגב, להפוך את היורה לדוגמא ולמופת, ולא לעבריין שהרג ולקח חיים ללא הצדקה.
כל מי שצופה בסרטון הירי יכול לראות בבירור שבזמן המעשה שיף לא נמצא בסכנת חיים. הגנב נוהג ברכב ונמלט מהמקום ושיף יורה פעמיים, בראשונה מטווח אפס לתוך הרכב אל עבר ראשו של הנהג. זו לא הגנה עצמית. שיף לא היה בסכנת חיים. זאת פעולת ענישה שמטרתה לפגוע בגנב ולגרום לפציעתו, אולי למותו.
הפיכת הדרום למערב פרוע לא תספק הגנה. מי שבאמת רוצה להיטיב עם תושבי הדרום חייב להשקיע בקידום האוכלוסייה הבדואית. משטרה, כוח ושר לביטחון פנים מתלהם רק ירעו את המצב
המדינה מאפשרת לאזרח לשאת נשק ברישיון למטרה אחת ויחידה - הצלת חיים. ירי מותר לבצע רק ברגע שבו נשקפת סכנת חיים ברורה ומיידית למחזיק בנשק או למישהו בסביבתו. אקדח ברישיון לא נועד לסכל גניבת רכוש או לביצוע משפטי שדה דוגמת אלאור אזריה.
המקרה של שיף לא דומה לאירוע המזעזע שבמסגרתו נכנסו פורצים לבית ביישוב בדרום ותקפו ילדה. במקרים כאלה, של תקיפה פיזית וסכנה לשלום דיירי הבית, בוודאי שהשימוש בנשק חוקי ואף נדרש.
תיעוד: כך ירה אריה שיף בפורצים לרכבו בערד

גם השר אוחנה יודע זאת. גניבת רכוש, מתסכלת ככל שתהיה, איננה עילה לעונש מוות. במדינת ישראל נתפסו גנבים ועבריינים שביצעו מעילות והונאות בסכומים גדולים בהרבה משוויו של הרכב של שיף, ואף אחד לא העלה על דעתו לקרוא להוצאתם להורג. חלקם אף לא נאסרו כלל. כשמדובר בגנבי צווארון לבן או סתם יהודים יש מדרג ענישה, אבל כשמדובר בבדואים האצבע קלה על ההדק, חייהם לא נספרים, ומי שירה מוצג כקורבן.
יריב אופנהיימר
הפשיעה בקרב החברה הבדואית בנגב אינה מקרית. כשאוכלוסייה של 250 אלף אזרחים נמצאת בעקביות באשכולות הנמוכים ביותר מבחינה סוציו-אקונומית, נוצרת פשיעה מהמצוקה, העוני, ההזנחה והיעדר המסגרות החינוכיות (זה נכון גם לגבי אוכלוסייה יהודית חלשה, אבל על כך כמובן ממעטים לדבר). כש-25%-40% מהבדואים מתגוררים ביישובים בלתי מוכרים, מנותקים מתשתיות מים, חשמל ואינטרנט, התסכול והקנאה ממראה היישובים היהודיים המושקעים גדל אף הוא.
צריך להחזיר את הביטחון האישי לתושבי הנגב, יהודים וערבים, אבל הפיכת הדרום למערב פרוע לא תספק הגנה. מי שבאמת רוצה להיטיב עם תושבי הדרום, למגר את הפשיעה ולייצר מציאות של ביטחון באזור, חייב להשקיע בקידום האוכלוסייה הבדואית, בהשוואת תנאים, בחינוך ובסגירת פערים. משטרה, כוח ושר לביטחון פנים מתלהם, רק ירעו את המצב.
  • יריב אופנהיימר הוא חבר הנהלת "שלום עכשיו"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com