חמאס תלה תקוות לשיפור ניכר במצב האוכלוסייה ברצועת עזה מסבב בלוני התבערה והנפץ הנוכחי, שכנראה הסתיים אמש (יום ב') עם ההסכמות בין הצדדים. ישראל, לעומת זאת, רק רצתה שהסבב יסתיים מהר ובלי הסלמה משמעותית שתחייב מערכה אווירית כבדה ואולי אף קרקעית.

ישראל השיגה את מבוקשה, אף כי לא מהר כפי שרצתה; סבב בלוני התבערה, שכלל גם ירי רקטות, נמשך כמה שבועות והסב נזקים בסדר גודל בינוני, בעיקר לשטחי מרעה וחורש טבעי בעוטף עזה. הנזק העיקרי הוא נפשי. מספר הפונים לסיוע בקרב ילדי עוטף עזה עלה ביותר מעשרה אחוזים בתקופה האחרונה.
הסבב היה חמור פחות מסבבים קודמים: מספר הרקטות היה נמוך יחסית, קצת יותר מ-20, אדם אחד נפצע קל בשדרות ומעבר לכך לא היו נפגעים ישירות מהן או ממטעני הנפץ של הבלונים. צה"ל גם יכול לזקוף לזכותו פגיעה די חמורה בנכסים צבאיים של חמאס, שתחליש במשהו את יכולתו בהסלמה חמורה יותר בעתיד, כזו שעלולה לכלול ירי רצוף וממושך של רקטות.
חשוב לציין שבכל משך המו"מ - תחילה בתיווך המודיעין המצרי ואח"כ בתיווך מצרי וקטארי במקביל - ישראל לא עשתה מאמץ רציני לשחרור האזרחים ולהחזרת גופות החיילים שבידי חמאס. ההבנה הייתה שהמגעים להביא לסיום הסבב אינם ההזדמנות המתאימה ללחוץ על חמאס בנושא. הוא הוזכר במהלך המו"מ אבל לא נדון לעומק ולא הייתה כוונה להגיע לתוצאות כלשהן. לכן אין לצפות גם לחידושים בעניין בקרוב.

עוד חצי שנה או שנה של מזומנים?

חמאס לא יצא בידיים ריקות, אבל את מלוא מבוקשו הוא לא השיג כנראה. כזכור, חמאס דרש הכפלת מספר מקבלי הקצבאות מקטאר – 100 דולר לחודש – ממאה אלף משפחות ל-200 אלף. את זה הוא כנראה קיבל, והסיוע החודשי הקטארי הוגדל ל-30 מיליון דולר. הוא כולל, מלבד סיוע למשפחות נזקקות, כ-10 מיליון דולר עבור דלק לתחנת החשמל בעזה.

ישראל גם תחדש את אספקת הדלק לרצועה, וסביר שבימים החמים האלה, במקום ארבע שעות חשמל בממוצע ביממה יהיו לעזתים קרוב ל-20 שעות. זה עניין חשוב מאוד עבורם, אבל עדיין לא ברור אם קטאר נענתה לדרישה נוספת של חמאס, והיא הבטחת הסיוע הכספי החודשי לעוד שנה לפחות.
הסיוע אמור היה להסתיים החודש ונראה שקטאר תאריך אותו בחצי שנה לפחות. שליט קטאר כבר הצהיר על כך לפני כשבועיים, אולם צריך לחכות ולראות אם חמאס הצליח לחלץ מקטאר עוד חצי שנה של סיוע למשפחות נזקקות במספר כפול משהיה בעבר, ומימון דלק לחברת החשמל העזתית.
לא ברור גם גורל הפרויקטים האזרחיים, הכלכליים והתברואתיים, שחמאס דורש מישראל, ממצרים ומקטאר. ישראל צריכה לאפשר את ביצוע הפרויקטים האלו, קטאר, טורקיה והאמריקנים צריכים לממן. בין השאר מדובר בבית חולים שדה שיוקם במימון אמריקני ליד מעבר ארז. בהודעת חמאס אמש נאמר הפרויקטים יידונו בהמשך. המשמעות היא שאין סיכום - וזה עלול להיות הנפץ שיצית את ההסלמה הבאה.
כל שאר ההקלות - החזרת אזור הדיג עד לטווח של 15 מיילים ימיים, פתיחת מעבר כרם שלום וחידוש אספקת הדלק לתחנת הכוח בעזה - הם "עזים" שישראל הכניסה במטרה ללחוץ על חמאס להפסיק את הבלונים. עכשיו, כשהושגה הסכמה - המצב חזר לקדמותו. בעניין זה חמאס לא יכול לרשום הישג. כך שההישג החמאסי נטו הוא בעצם הגדלת הסיוע הקטארי והבטחת קבלתו לעוד חצי שנה, והבטחה ישראלית להמשך הסיוע ההומניטרי ויחסי המסחר עם עזה.

שאלת אישורי העבודה בישראל

שאלה חשובה נוספת שנשארה פתוחה היא הדרישה לאפשר כניסה לעבודה בישראל של כמאה אלף פלסטינים מעזה. השב"כ התנגד, ובהודעת החמאס הדרישה לא הוזכרה. אפשר להניח שהנושא הועבר להמשך דיונים, ואולי גם הובטח לחמאס הגדלה פחות מהותית משדרש של מספר אישורי הכניסה לישראל.
כל המו"מ, גם מהצד החמאסי וגם מהצד הישראלי, נוהל בצלו של משבר הקורונה. בשני הצדדים נזהרו מאוד שלא לשבור את הכלים, גילו סבלנות מפליגה ולא נגררו להסלמה גדולה - כדי שלא יצטרכו להילחם בתקופה שבה אחוזי ההדבקה בקורונה עולים ברצועת עזה במהירות.
חמאס דרש מישראל סיוע (אף כי לא מכונות הנשמה כפי שדווח), וישראל הבטיחה סיוע ככל שתוכל. כזכור, מאיחוד האמירויות נשלח מטוס עם סיוע לעזה אבל הרשות הפלסטינית וחמאס דחו אותו. ישראל תאפשר לחמאס להתחרט ולקבל את הסיוע מהמפרץ.

תגובה לשם התגובה

מתחילת "הסלמת הבלונים" נראה ששני הצדדים רצו לסיים את המשבר אם רק יקבלו את מינימום דרישותיהם. אבל תהליך ההרגעה היה איטי ומבוקר ועמד בהתאמה לרגעי השפל ולגאות שבתהליך המו"מ. כך, למשל, כשהסתמנה רגיעה, חמאס הפסיק את "ההטרדות הליליות" - הרעש והפיצוצים שעשו אנשיו ליד גדר המערכת כדי להפריע לתושבים בעוטף.

צה"ל, מצדו, גם הוא כיוונן בזהירות את תגובותיו. כשהיה נדמה שהמו"מ מתקדם, הסתפקו בצבא בירי טנקים על עמדות תצפית לא מאוישות של חמאס לאורך הגבול, ולא פגעו בנכסים יותר משמעותיים שנמצאים בעומק הרצועה. צה"ל גם נמנע בקפדנות כל העת מפגיעות בנפש בעזה, כדי לא ליצור הסלמה לא מבוקרת.
צה"ל הקפיד לשמור על הכלל שבלוני התבערה לא יישארו בלי תגובה, על מנת להמחיש את העיקרון שהפרת ריבונות ישראל - גם אם היא נעשית באמצעות בלונים - תוביל לעונש, אבל בצורה מידתית, באופן שלא יביא להסלמה.
חוקי המשחק ברורים לשני הצדדים, הקורונה הגבירה את הזהירות בשני הצדדים, ומי שסבלו היו כרגיל האזרחים. תושבי עוטף עזה שהריחו ונשמו עשן ורצו מדי פעם למקלטים ולממ"דים, והעזתים שלא היה להם חשמל ושכל לילה כמעט שמעו פיצוצים עזים.
בהעדר הסכם הסדרה ארוך טווח ויסודי, שמחייב את שני הצדדים, לא תהיה רגיעה ממושכת. לא תהיה אפילו הודנא. בעולם יש מחסור בהליום, אבל ברצועת עזה יש כנראה די והותר - ולכן סבב הבלונים הבא הוא רק עניין של זמן.