האירועים המתרבים במגזר הערבי, ובייחוד הרצח המשולש של האחים אחמד ומוחמד שרקייה ובן דודם אמיר אבו חוסיין מבאקה אל גרבייה, הם תוצאה ישירה של הזנחת המשטרה בשנים האחרונות. משטרה שלא מפחדים ממנה, שלא נמצאת ביישובים הערביים – לא תזכה להערכה, ואת המחיר ישלמו האזרחים.
רציחות תמיד היו ועוד יהיו. אולם נראה שהמקרה האחרון דרדר את המשטרה לנקודת שפל. אם בעבר עבריינים היו חושבים פעמיים לפני שיוצאים לרצוח, כיום לא רק שאין פחד - הם אף מרשים לעצמם לסגור חשבונות גם כשהמשטרה בשטח.
אמיר אבו חוסיין נורה בכניסה לפיצוצייה שבבעלותו. הרוצחים ידעו שהשוטרים לא בשטח, והחליטו לעקוב אחרי הרכב של האחים שרקייה, שליוו את האמבולנס לבית החולים. בצומת יער חדרה רצחו גם אותם. והמשטרה? היא כרגיל מתמקדת בהוצאת צו איסור פרסום – כדי שחלילה לא ידברו יותר מדי על הבושה שגרמו לה העבריינים. עצורים עדיין אין.
2 צפייה בגלריה
אחמד שרקיה מוחמד שרקיה אמיר אבו חוסיין
אחמד שרקיה מוחמד שרקיה אמיר אבו חוסיין
הנרצחים אחמד שרקייה, מוחמד שרקייה ואמיר אבו חוסיין
בשנים האחרונות עסקו במשטרה בעיקר ביחסי ציבור בכל מה שקשור למגזר הערבי. יצרו תפקיד מיוחד, מינו כניצב המוסלמי הראשון את ג'מאל חכרוש שאחראי על המגזר, וגזרו עוד ועוד סרטים בתחנות משטרה חדשות ביישובים הערביים – אבל בפועל המצב רק הלך והחמיר. יותר מ-100 בני אדם נרצחו מתחילת השנה במגזר הערבי, והאצבע על ההדק עוד נטויה.
למרות כל הדו"חות, הסטטיסטיקות והודעות הדוברות – מצבה של המשטרה מעולם לא היה רע יותר. יותר משנתיים בלי מפכ"ל קבוע זה חלק מהסיפור, אבל ממש לא כולו. רק חסר שיגיע הקצין התורן ויספר כמה האוכלוסייה הערבית לא משתפת פעולה.
בדיוק כמו שהקימו בתחילת שנות ה-2000 את יחידת להב 433 כדי שתהיה ה-FBI הישראלי, הגיע הזמן לרעיון חדש ולהקמת מפקדה רצינית לטיפול בפשיעה הקשה במגזר הערבי. עוד תחנה, עוד מפקד מחוז שמכין תוכניות ועוד מבצע כזה או אחר לא יעזרו. במשטרה צריכים לשנות כיוון, ועכשיו, ולא להתעורר כשהנשקים האלה יגיעו לתל אביב או למקומות אחרים שמהם יהדהדו יותר ויגרמו לרעש ציבורי.
2 צפייה בגלריה
המפכ"ל, ראש הממשלה והשר לביטחון פנים בטקס חנוכת תחנת משטרה בג'סר א-זרקא ב-2017. המצב מעולם לא היה רע יותר
המפכ"ל, ראש הממשלה והשר לביטחון פנים בטקס חנוכת תחנת משטרה בג'סר א-זרקא ב-2017. המצב מעולם לא היה רע יותר
המפכ"ל, ראש הממשלה והשר לביטחון פנים בטקס חנוכת תחנת משטרה בג'סר א-זרקא ב-2017. המצב מעולם לא היה רע יותר
(צילום: קובי גדעון, לע"מ)
ולא שאין ממה ללמוד. בדצמבר 2003 נרשם אירוע דרמטי בעולם הפשע המאורגן בישראל - מטען חבלה רב עוצמה שהיה אמור לפגוע בעבריין מספר 1 דאז, זאב רוזנשטיין, התפוצץ בתל אביב וגרם למותם של שלושה אזרחים חפים מפשע. זה היה קו פרשת המים מבחינת משטרת ישראל במאבק בארגוני הפשיעה.
המפכ"ל באותם ימים, שלמה אהרונישקי, טבע את המושג "פיגוע פלילי" - והמשטרה יצאה למלחמת חורמה. היא הקצתה את מרב המשאבים והמוחות, ובהמשך גם ראתה תוצאות: מה שמכונה "פרשה 512", שמתנהלת עד ימים אלה בבית המשפט, במסגרתה רוב העבריינים הבכירים במגזר היהודי נכנסו לכלא.
אולם נראה שבמשטרה עדיין חוגגים את ההישג הזה. את הוואקום מילאו ארגוני הפשיעה הערביים שפועלים בחופשיות, בעיקר בדרום ובצפון, ועכשיו הם מגישים את החשבון למשטרת ישראל ולציבור. אם זה לא קו אדום מבחינת המשטרה, לא ירחק היום ש"הפיגוע הפלילי" יהיה אירוע קטן לעומת מה שיתרחש פה.